בן 42 נלחם בשלוש השנים האחרונות כדי לקבל את הזכויות המגיעות לו בשל המחלה הקשה שנגרמה בשל חשיפה לחומרים מזיקים במסגרת העבודה. כעת בית הדין לעבודה שם סוף לסאגה.
מכונאי רכב כבן 42 הוכר לאחרונה כנפגע עבודה בשל מחלת ריאות שהתפתחה לפחות בחלקה עקב חשיפה לחומרים רעילים במסגרת עבודתו בשיפוץ ראשי מנוע. בפסק דין של השופטת כרמית פלד מבית הדין לעבודה בתל-אביב שניתן אחרי כשנתיים של הליכים משפטיים מול הביטוח הלאומי היא קבעה כי אין שום סיבה לפקפק בחוות דעתה של מומחית תעסוקתית שלפיה יש קשר סיבתי משמעותי בין התפתחות המחלה לבין עבודתו. ביטוח לאומי חויב בהוצאות של 6,000 שקלים.
מכונאי הרכב עבד בשיפוץ ראשי מנוע במשך 17 שנה ולפני מספר שנים חלה במחלת ריאות כרונית. לפני כ-3 שנים הוא הגיש תביעה לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה על דרך המיקרוטראומה (פגיעות זעירות שמצטברות לאורך שנים) בטענה שחומרים רעילים שונים שאליהם נחשף במסגרת עבודתו גרמו להתפתחות המחלה. אלא שביטוח לאומי דחה את התביעה בנימוק שאין שום קשר בין המחלה לבין תנאי העבודה, והיא התפתחה בשל תחלואה טבעית.
בעקבות זאת, הגיש המכונאי תביעה לבית הדין לעבודה שבמסגרתה מונתה מומחית תעסוקתית שהגיעה למסקנה שיש סבירות של יותר מ-50% לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע, שכללו חשיפה יומיומית ממושכת לחומצות, תכשירי ניקוי ועשן ריתוך, לבין המחלה שלו.
ביטוח לאומי לא השלים עם חוות הדעת ושוב ושוב שלח למומחית שאלות הבהרה אבל המומחית נשארה עקבית בעמדתה וחזרה על כך שהמחלה התפתחה או לכל הפחות הוחמרה בשל תנאי העבודה.
התובע ביקש לקבל את חוות הדעת תוך שהדגיש שהמומחית הייתה חד-משמעית בעמדתה שהוא נפגע עבודה, וביטוח לאומי פשוט גורם לו לעינוי דין. לעומת זאת, ביטוח לאומי ביקש לדחות את חוות הדעת ויחד איתה את התביעה, שכן לטענתו המומחית שגתה באבחון סוג המחלה והתשובות שלה לשאלות שהופנו אליה היו שרירותיות, לא ברורות וסתרו זו את זו. ביטוח לאומי הדגיש כי האבחון של המומחית סותר את האבחנה המקצועית של רופא הריאות של התובע.
די בהשפעה משמעותית
אלא שהשופטת כרמית פלד דחתה את טענותיו של הביטוח הלאומי. היא ציינה כי מעיון חוות הדעת של המומחית ושל רופא הריאות עלה כי שניהם היו תמימי דעים לגבי סוג המחלה, רק שהמומחית פירשה את ההשלכות שלה בצורה אחרת. קביעותיה, קבעה השופטת, היו מעמיקות, הסתמכו על תיעוד רפואי רב בעניינו של התובע ועל בדיקה רצינית של מצבו.
השופטת הדגישה שעמדת המומחית לגבי הקשר הסיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה של התובע "היא קביעה רפואית הנשענת על אדנים מקצועיים" ולא נפל בה כל פגם.
עוד ציינה השופטת כי המומחית לקחה בחשבון שלתובע היה גם ליקוי רפואי טבעי ובהקשר הזה הבהירה כי ברמה המשפטית, אין צורך להוכיח שהמחלה התפתחה אך ורק בשל תנאי העבודה, ודי בכך שההשפעה שלה הייתה משמעותית (20% לפחות) ביחס לגורמים הנוספים.
לפיכך, השופטת קיבלה את מסקנת המומחית ואת התביעה כולה. היא הורתה לביטוח לאומי להכיר בתובע כנפגע עבודה ולשלם לו הוצאות של 6,000 שקלים.
- ב"כ התובע: רון ששון, עורך דין ביטוח לאומי
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד עדי אשכנזי
עו"ד ג'אהד חורי עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא דיני נזיקין…
שימוע לפני פיטורין – מה המעסיק חייב לעשות לפי החוק?
מבוא החובה לערוך שימוע לעובד לפני פיטורים נובעת מהעיקרון החוקתי של חובת ההוגנות והזכות להישמע. למרות שאין חוק מפורש שמפרט איך בדיוק לבצע שימוע, הפסיקה
מתי ניתן לבטל ייפוי כוח מתמשך ולמנות אפוטרופוס?
ייפוי כוח מתמשך הוא כלי חשוב לתכנון עתידי, אבל מה קורה כשהנסיבות משתנות – או כשיש חשש לפגיעה בממנה? האם אפשר לבטל את ייפוי הכוח ולמנות אפוטרופוס במקומו? התשובה: כן, אבל רק בתנאים מסוימים. מדריך זה מסביר מתי ניתן לפנות לבית המשפט, מה נחשב לפגיעה בכשירות משפטית, ואיך מבקשים צו אפוטרופסות למרות קיומו של ייפוי כוח פעיל.
הפרת הסכם עבודה מצד המעסיק – מהן זכויות העובד?
אם שינו לך את התפקיד, הפחיתו לך את השכר או שללו ממך זכויות סוציאליות – ייתכן שהמעסיק הפר את חוזה העבודה. במצבים כאלה, החוק מגן
איך לבחור עורך דין נזיקין שמתאים למקרה שלך?
מבוא בין אם נפגעתם בתאונת דרכים, באירוע ציבורי, בעבודה או כתוצאה מרשלנות רפואית – השלב הקריטי ביותר לאחר קבלת טיפול רפואי הוא בחירת עורך דין
תאונת עבודה: מי אחראי לפצות – ביטוח לאומי, המעסיק או צד שלישי?
מבוא תאונות עבודה אינן נדירות – מדי יום עובדים בישראל נפגעים במהלך עבודתם או בדרכם אליה. אך מעבר לכאב ולשיקום, עולה שאלה מרכזית: מי אמור
מהו אובדן כושר השתכרות וכיצד מחשבים את הפיצוי בגינו?
מבוא כאשר אדם נפגע בתאונה, לא אחת הוא מתקשה להמשיך ולהתפרנס כפי שנהג לפני כן. לעיתים מדובר באובדן זמני של יכולת עבודה, ולעיתים – בפגיעה