בן 42 נלחם בשלוש השנים האחרונות כדי לקבל את הזכויות המגיעות לו בשל המחלה הקשה שנגרמה בשל חשיפה לחומרים מזיקים במסגרת העבודה. כעת בית הדין לעבודה שם סוף לסאגה.
מכונאי רכב כבן 42 הוכר לאחרונה כנפגע עבודה בשל מחלת ריאות שהתפתחה לפחות בחלקה עקב חשיפה לחומרים רעילים במסגרת עבודתו בשיפוץ ראשי מנוע. בפסק דין של השופטת כרמית פלד מבית הדין לעבודה בתל-אביב שניתן אחרי כשנתיים של הליכים משפטיים מול הביטוח הלאומי היא קבעה כי אין שום סיבה לפקפק בחוות דעתה של מומחית תעסוקתית שלפיה יש קשר סיבתי משמעותי בין התפתחות המחלה לבין עבודתו. ביטוח לאומי חויב בהוצאות של 6,000 שקלים.
מכונאי הרכב עבד בשיפוץ ראשי מנוע במשך 17 שנה ולפני מספר שנים חלה במחלת ריאות כרונית. לפני כ-3 שנים הוא הגיש תביעה לביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה על דרך המיקרוטראומה (פגיעות זעירות שמצטברות לאורך שנים) בטענה שחומרים רעילים שונים שאליהם נחשף במסגרת עבודתו גרמו להתפתחות המחלה. אלא שביטוח לאומי דחה את התביעה בנימוק שאין שום קשר בין המחלה לבין תנאי העבודה, והיא התפתחה בשל תחלואה טבעית.
בעקבות זאת, הגיש המכונאי תביעה לבית הדין לעבודה שבמסגרתה מונתה מומחית תעסוקתית שהגיעה למסקנה שיש סבירות של יותר מ-50% לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע, שכללו חשיפה יומיומית ממושכת לחומצות, תכשירי ניקוי ועשן ריתוך, לבין המחלה שלו.
ביטוח לאומי לא השלים עם חוות הדעת ושוב ושוב שלח למומחית שאלות הבהרה אבל המומחית נשארה עקבית בעמדתה וחזרה על כך שהמחלה התפתחה או לכל הפחות הוחמרה בשל תנאי העבודה.
התובע ביקש לקבל את חוות הדעת תוך שהדגיש שהמומחית הייתה חד-משמעית בעמדתה שהוא נפגע עבודה, וביטוח לאומי פשוט גורם לו לעינוי דין. לעומת זאת, ביטוח לאומי ביקש לדחות את חוות הדעת ויחד איתה את התביעה, שכן לטענתו המומחית שגתה באבחון סוג המחלה והתשובות שלה לשאלות שהופנו אליה היו שרירותיות, לא ברורות וסתרו זו את זו. ביטוח לאומי הדגיש כי האבחון של המומחית סותר את האבחנה המקצועית של רופא הריאות של התובע.
די בהשפעה משמעותית
אלא שהשופטת כרמית פלד דחתה את טענותיו של הביטוח הלאומי. היא ציינה כי מעיון חוות הדעת של המומחית ושל רופא הריאות עלה כי שניהם היו תמימי דעים לגבי סוג המחלה, רק שהמומחית פירשה את ההשלכות שלה בצורה אחרת. קביעותיה, קבעה השופטת, היו מעמיקות, הסתמכו על תיעוד רפואי רב בעניינו של התובע ועל בדיקה רצינית של מצבו.
השופטת הדגישה שעמדת המומחית לגבי הקשר הסיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה של התובע "היא קביעה רפואית הנשענת על אדנים מקצועיים" ולא נפל בה כל פגם.
עוד ציינה השופטת כי המומחית לקחה בחשבון שלתובע היה גם ליקוי רפואי טבעי ובהקשר הזה הבהירה כי ברמה המשפטית, אין צורך להוכיח שהמחלה התפתחה אך ורק בשל תנאי העבודה, ודי בכך שההשפעה שלה הייתה משמעותית (20% לפחות) ביחס לגורמים הנוספים.
לפיכך, השופטת קיבלה את מסקנת המומחית ואת התביעה כולה. היא הורתה לביטוח לאומי להכיר בתובע כנפגע עבודה ולשלם לו הוצאות של 6,000 שקלים.
- ב"כ התובע: רון ששון, עורך דין ביטוח לאומי
- ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד עדי אשכנזי
עו"ד ג'אהד חורי עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא דיני נזיקין…
צוואות דיגיטליות: האם הן קבילות בישראל?
המעבר המהיר לעולם דיגיטלי מעלה שאלות משפטיות רבות, ואחת המרכזיות שבהן היא שאלת תוקפן של צוואות דיגיטליות. האם אדם יכול להוריש רכוש באמצעות מסמך ממוחשב
לשון הרע ברשתות חברתיות: איך להגן על עצמך מפני תביעות?
הרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו – כלי לביטוי אישי, שיתוף דעות, יצירת קשרים וגם, לעיתים, להוצאת קיטור. אך מה שנתפס כ"חוות דעת"
האם אתה זקוק לייפוי כוח מתמשך?
למה צריך ייפוי כוח מתמשך בכלל? ייפוי כוח מתמשך נועד לתת מענה בזמן אמת, אם וכאשר אדם מאבד את יכולתו לקבל החלטות. במקום אפוטרופוס שנקבע
נפגעת בתאונה? בדוק את הסיכוי שלך לתביעת נזיקין
מהי תביעת נזיקין ולמי היא מתאימה? אם נפגעת בגוף או רכושך כתוצאה ממפגע, רשלנות או מחדל של גוף אחר – ייתכן שאתה זכאי לפיצוי כספי.התביעה
פוטרת? בדוק את הסיכוי שלך לתביעה
חובת המעסיק לפי חוק – לא ניתן לפטר אותך סתם כך בישראל, חוקי העבודה מגנים על העובד ומחייבים את המעסיק לקיים הליך מסודר ושקוף לפני
לשון הרע ברשתות חברתיות – גבולות חופש הביטוי מול פיצויים
מבוא הרשתות החברתיות הפכו לזירת הביטוי הציבורי המרכזית בישראל. כל משתמש יכול להפיץ טקסט, תמונה או סרטון אל אלפי ועשרות אלפי עוקבים בלחיצת כפתור אחת.
