החוק הישראלי מתקדם מאד ובפרט בכל מה שקשור בדיני עבודה. דיני העבודה בישראל נחשבים למובילים בתחום זה בעולם והם כוללים מגון תרחישים ומתייחסים לאוכלוסיות שונות ומגוונות.

דיני עבודה בישראל נוגעים לנושא של ימי חופשה, ימי מחלה, פיצויי פיטורין ועוד. מעסיקים רבים אינם מוצאים את ידיהם ורגליהם בדיני העבודה הבסיסיים וחשוב לערוך עמם היכרות קצרה.

חוק ימי חופשה

חוק ימי חופשה קובע שכלל העובדים זכאים לקבל ממעסיקיהם חופשה שנתית בתשלום לפי הוותק שצברו במקום העבודה שלהם. המעסיק יכול לבחור עבור העובד מתי לנצל את ימי החופשה שצבר וגם לקבוע ימים שבהם ייצא העובד לחופשה מרוכזת לפי החלטת המעסיק.

לעומת זאת המעסיק לא יכול לחייב את העובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימים שעדיין לא צבר במסגרת הוותק שלו. עבירה על חוק חופשה שנתית היא עילה לתלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.

חוק ימי מחלה

לפי חוק ימי מחלה כל עובד צובר זכאות ל- 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה במשרה מלאה אצל אותו המעסיק, מה שאומר שכל עובד צובר 18 ימי מחלה בשנה. התשלום להיעדרות בדין מחלה מתחיל מהיום השני להיעדרות העובד וניתן לזקוף ימי מחלה גם בגין טיפול בבני משפחה.

חשוב לציין שלא ניתן לפדות ימי מחלה בתשלום אם לא נוצלו אלא אם חל על העובד הסכם עבודה או הסכם קיבוצי שקובע שהוא יכול לעשות כן.

חוק פיצויי פיטורין

החוק מגדיר מהו סכום הפיצוי שמגיע לעובד בגין פיטוריו לאחר השנה הראשונה לעבודה ברציפות אצל המעסיק. הסכום הוא לפי המשכורת האחרונה במכפלת שנות הוותק של העובד.

החוק מגן גם על עובדים שפוטרו שלא בתום לב לפני תום השנה הראשונה כדי להימנע מתשלום פיצויים.

במקרה כזה יחייב בית המשפט את המעסיק לשלם פיצויים לעובד גם אם לא צבר שנת וותק. בנוסף, החוק מגדיר מקרים שבהם עובד פוטר אך עדיין לא יהיה זכאי לפיצויים כמו למשל במקרה שהתנהגותו  מנעה את המשך העסקתו וקובע תרחישים שבהם עובד שהתפטר יהיה זכאי גם כן לפיצויים.