הפיצוי ישולם על ידי שתי חברות בנייה: המעסיקה הישירה והקבלן הראשי. השופט קבע כי לפועל לא סופקו תנאי עבודה בטוחים, ומתח ביקורת על כך שאפילו לא מונה מנהל עבודה לאתר.

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל בשבוע שעבר את תביעתו של פועל בניין כבן 51 שנפצע קשות בתאונת עבודה. חברות הבנייה – מי שהיתה מעסיקתו של התובע ומי ששימש "קבלן ראשי" באתר – ישלמו לו פיצויים של מיליוני שקלים.

התאונה אירעה ב-2013, ביום בו הכין התובע יציקה לתקרה בקומה השלישית של חניון שנבנה באתר הבנייה. בזמן שעמד על "טפסנות" התקרה (מעין פיגום) שהיתה עשויה מלוחות עץ ותבניות שנתמכות על עמודי מתכת, הפיגום התפרק והוא נפל מגובה של כשלושה מטרים ונחבט ברצפת הקומה שמתחת.

התוצאה היתה קשה. התובע נפצע קשות בראשו, בגבו ובחזהו, ואובחן שיתוק מלא בשתי רגליו. הוא אושפז למשך 36 ימים בבית החולים רמב"ם שם עבר ניתוחים שונים, ושהה חמישה חודשים נוספים בבית חולים שיקומי. כיום הוא מרותק לכסא גלגלים, ולא שולט על סוגריו.

את תביעתו הגיש נגד החברה שהעסיקה אותו כ"קבלן המשנה", החברה ששימשה כ"קבלן הראשי", וכנגד החברה שהזמינה את העבודה.

בכל הקשור לנסיבות התאונה, השופט חננאל שרעבי הסביר שהנתבעות לא העידו אף עד שישלול גרסת התובע.

במישור המשפטי, התובע טען כי הנתבעות נושאות באחריות לתאונה, בכך שלא סיפקו לו תנאי עבודה בטוחים, הנהיגו שיטת עבודה מסוכנת, ואף לא גידרו את הפתח ששדרכו נפל.

היה צפוי

בנוגע למעסיקה, השופט שרעבי קבע כי היא הפרה את חובתה כלפי התובע בתור עובד שלה – לספק לו תנאי עבודה בטוחים שימנעו נפילות מגובה.

לגבי הנתבעת השנייה ששימשה "קבלן הראשי", השופט ציין כי בהיותה "מבצע הבנייה", הרי שהיא היתה אחראית לבטיחות באתר, ולא הוכח אפילו שמינתה מנהל עבודה לאתר. לפי השופט, עצם התרחשות התאונה מעידה על כישלון שלה.

"מבחן הצפיות מלמד, כי בניית טפסנות תקרה ללא תמיכה או עמודי תמיכה בצורה נאותה, ללא גידור לבטח של הפתח ברצפת הטפסנות וללא אספקת אמצעי הגנה מפני נפילה מגובה (ולא הוכח על ידי נתבעות כי כך נעשה), עלולים לגרום לנזק של נפילת עובד כבמקרה דנן," כתב.

בכל הקשור לחלוקת האחריות, השופט החליט כי לאור נסיבות העניין, המעסיקה תישא ב-70% מן הפיצוי, ואילו הקבלן הראשי ב-30%.

לעומת זאת התביעה נגד מזמינת העבודה נדחתה, שכן מרגע שמונה קבלן ראשי מטעמה האחריות לקיום הוראות הבטיחות באתר עוברת אליו.

בהמשך דחה השופט טענות בדבר אשמה כלשהי מצדו של התובע. הנתבעות לא הביאו אף עד בכל הקשור לנסיבות האירוע, והשופט ציין כי "ביהמ"ש רשאי להסיק מאי הזמנת עד רלבנטי כאמור, מסקנות מחמירות וקיצוניות נגד מי שנמנע מהבאת העד".

בתום ניתוח נרחב של רכיבי הנזק שכללו הפסדי שכר, כאב וסבל, עזרת הזולת, התאמות דיור והוצאות רפואיות – השופט קבע כי נזקי התובע עומדים על 6,896,783 שקל.

מסכום זה ינוכו תגמולי ביטוח לאומי בסך כ-3.8 מיליון שקל שהתובע זכאי לקבל, והנתבעות ישלמו את היתרה.

בהמשך פסק הדין קיבל השופט תביעת "שיבוב" שהגיש ביטוח לאומי נגד הקבלן הראשי, כך שהאחרון יחזיר גם 30% מהתגמולים כחלקו באחריות בתאונה.  

שתי הנתבעות תשלמנה לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4%.

• ב"כ התובע: עו"ד ע. בדארנה
• ב"כ התובע 2: עו"ד . חורי
• ב"כ הנתבעת 3: עו"ד שאדי אלמאדי

עו"ד רן שקד עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסקדין