בעידן שבו בינה מלאכותית מייצרת תכנים בקצב אדיר — פוסטים, תגובות, סרטונים ומאמרים — לא מעט מהם כוללים ביטויים פוגעניים, השמצות ואפילו האשמות שקריות. השאלה החדשה שעומדת בפני עורכי הדין והעסקים היא: כיצד ניתן להוכיח כי לשון הרע נוצרה על ידי מערכת AI ולא בידי אדם? והאם יש דרך לדרוש פיצוי כאשר אין “מפרסם אנושי”?
במאמר זה נציג מדריך מקצועי לעורכי דין ולבעלי עסקים לזיהוי, תיעוד וטיפול במקרים של לשון הרע מבוססת AI, נבחן מה קובע הדין הישראלי ומה הם הפתרונות הטכנולוגיים המעשיים בשטח.
למה זה חשוב דווקא עכשיו
מאז הופעתם של מודלים כמו ChatGPT ו־Gemini, נוצרו מצבים שבהם מערכת AI “המציאה” עובדות שקריות או ייחסה לאנשים מעשים חמורים. הנזק נגרם מיידית – השם הטוב נפגע בעשרות אתרים ומנועי חיפוש תוך שניות.
כיום, אין חוק ישראלי ייחודי המתייחס ללשון הרע שנגרמת על ידי בינה מלאכותית, אך ניתן להחיל את המסגרת הקיימת של חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965, בתנאי שניתן להוכיח “פרסום”, “מפרסם” ונזק.
מה נחשב לפרסום בידי בוט
לפי הדין, פרסום הוא כל העברת מידע לצד שלישי שעלולה לפגוע בשמו הטוב של אדם. כאשר המערכת מייצרת פוסט באופן אוטומטי או מפיצה תגובה משתמעת, נשאלת השאלה מי “המפרסם”.
בתי המשפט צפויים לבחון את קשר השליטה — כלומר מי הפעיל את המערכת, מי הזין את המידע ומה מידת היכולת למנוע את הפרסום.
אחריות משפטית אפשרית
-
המפעיל או המשתמש — אם יזם את הפרסום או ידע עליו ולא מנע.
-
החברה המפתחת — במקרים חריגים בהם האלגוריתם פועל ברשלנות או בהעדר בקרה.
-
הפלטפורמה — כאשר הפרסום נעשה בפלטפורמות חברתיות שאינן מסירות תוכן פוגעני לאחר התרעה.
כלים לזיהוי מקור התוכן
-
בדיקות סטטיסטיות ולשוניות – מערכות AI משאירות חתימות ייחודיות בסגנון הכתיבה.
-
זיהוי מטא־דאטה – ניתן לאתר תאריך, כתובת IP ושרשרת העיבוד.
-
כלים ייעודיים כמו GPTZero ו־AI Detector המסייעים להבחין בין טקסט אנושי לאוטומטי.
-
בלוקצ'יין לזיהוי מקור – שמירת גיבוי של תוכן מקורי במועד אמין לאימות הראיות.
תיעוד ראיות והכנה לתביעה
כאשר מזהים תוכן פוגעני, יש לשמור צילום מסך, קובץ HTML מקורי וקישור מדויק לפרסום.
יש להיעזר במומחה פורנזי דיגיטלי שיכול לאשר כי הפרסום אכן נוצר באמצעות מערכת AI.
ראיות אלקטרוניות אלו עשויות להיות מכריעות בתביעת לשון הרע.
טבלה: השוואה בין לשון הרע אנושית לבין לשון הרע אלגוריתמית
| מאפיין | לשון הרע בידי אדם | לשון הרע בידי AI |
|---|---|---|
| מקור התוכן | כותב אנושי | מערכת בינה מלאכותית |
| אחריות | ישירה על הכותב | תלויה בשליטה והתרעה |
| ראיות | מסך, עדים, כינוי משתמש | נתוני מערכת ולוגים |
| כוונה | נבחנת סובייקטיבית | לרוב אין כוונה אלא שגיאה אלגוריתמית |
| פיצוי | עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק | דורש הוכחת שליטה במערכת |
| הסרה ותיקון | לפי צו שיפוטי או פנייה לאתר | תלוי ביכולת הגישה למערכת |
צעדים מומלצים לעסקים ועורכי דין
-
להקים מדיניות פנימית לטיפול בתכנים ממוכנים.
-
להשתמש בכלי זיהוי AI בעת בירור מקור תוכן משמיץ.
-
להכשיר צוות לשימור ראיות דיגיטליות ולניהול פניות הסרה.
-
להוסיף סעיפי הגנה בהסכמים מסחריים נגד נזקים מידע שנוצר באופן אוטומטי.
מבט קדימה – חקיקה ובקרה
באיחוד האירופי נחקק ה־AI Act המחייב חברות למנוע תוכן מזיק שנוצר בידי בינה מלאכותית.
בישראל מתגבשת טיוטת רגולציה בדבר שקיפות ואלגוריתמים לומדים.
ייתכן שבעתיד הקרוב יחויבו פלטפורמות לסמן תכנים שהופקו אוטומטית ולאפשר מעקב מקור.
סיכום
לשון הרע שנוצרה על ידי AI אינה מדע בדיוני — זו מציאות משפטית חדשה.
הדין הישראלי כבר מאפשר להגן על שם טוב גם כאשר הפוגע הוא אלגוריתם, בתנאי שניתן להראות קשר שליטה ופיקוח.
כדי להימנע מהפתעות, על עסקים ועורכי דין להכיר את הכלים הטכנולוגיים, לפעול במהירות ולבצע תיעוד מקצועי של הפרסום.
שאלות ותשובות – לשון הרע שנוצרה על ידי בינה מלאכותית
כן, אם ניתן להראות שליטה או אחריות של גורם אנושי בהפעלת המערכת.
המפעיל או המשתמש שהזין את הנתונים או לא מנע את הפרסום לאחר שנודע לו עליו.
באמצעות ניתוח לשוני, נתוני מערכת, או כלים טכנולוגיים המזהים חתימות AI.
צילום מסך, כתובת URL, מטא־דאטה וקובץ המקור כדי להוכיח את מועד ומקור הפרסום.
לא במפורש, אך ניתן להחיל את עקרונות חוק איסור לשון הרע הקיים.
בפרסום אנושי נבחנת הכוונה; בפרסום אלגוריתמי בוחנים שליטה, התרעה ומניעה.
כן, באמצעות פנייה לפלטפורמה או צו בית משפט להסרת התוכן.
בהחלט, הם מספקים אינדיקציה טכנית שתומכת בראיות המשפטיות.
עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ובמקרים חמורים – בהתאם להחלטת בית המשפט.
לתעד מיד את הפרסום, לפנות לעו״ד מומחה ולפעול להסרה מהירה של התוכן.