חוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971, הוא חוק אזרחי ישראלי שמסדיר את דיני השכירות וההשאלה (שאילה) של נכסים – בעיקר דירות ומקרקעין, אבל גם מטלטלין וזכויות. הוא נועד לקבוע “ברירת מחדל” לחוזי שכירות ושאילה ולהגן על איזון סביר בין משכיר לשוכר.
נתונים:
-
שנת חקיקה: 1971 (כנסת שביעית)
-
תחולה: שכירות וְשאילה של מקרקעין, מטלטלין וזכויות
-
תיקון מרכזי: “חוק השכירות ההוגנת” – תיקון 2017 לחוזי שכירות למגורים
-
מעמד: אחד החוקים היציבים בדיני הקניין והחוזים בישראל
-
משרד ממונה: משרד המשפטים
מבנה ותוכן החוק
החוק מחולק לשני חלקים עיקריים: פרק א’ – שכירות, ופרק ב’ – שאילה. בפרק השכירות מוגדרות חובות המשכיר (מסירת המושכר, תיקון פגמים, אי־הפרעה לשימוש) וחובות השוכר (תשלום דמי שכירות, שימוש סביר במושכר, איסור העברה ללא הסכמה ועוד). פרק השאילה מסדיר מצב דומה, אך כאשר השימוש בנכס ניתן ללא תמורה.
עקרונות יסוד: מהי שכירות ומהי שאילה
החוק מגדיר שכירות כזכות שניתנת בתמורה להחזיק בנכס ולהשתמש בו שלא לצמיתות; שאילה היא אותה זכות בדיוק, אך ללא תמורה. שני המוסדות מאופיינים בכך שהזכות היא זמנית, בניגוד למכר שבו מועברת בעלות מלאה. מכאן נגזרות הוראות לגבי תיקונים, תום לב, שימוש סביר, וסיום ההתקשרות.
“חוק השכירות ההוגנת” – תיקון 2017
בתיקון 2017, המכונה “חוק השכירות ההוגנת”, נוספו הוראות ייעודיות לשכירות למגורים: דרישת חוזה כתוב, חובת התאמת הדירה למגורים, הסדרה מפורטת של תיקון ליקויים, והגבלות על הטלת תשלומים שונים על השוכר (דמי תיווך, תשלומי צד ג’ ועוד). התיקון מבקש להגביר ודאות והגנות לשוכרי דירות, אם כי מלומדים מצביעים על עמימות וקשיי אכיפה.
מעמד החוק במערכת דיני החוזים והקניין
החוק נבנה במתאם ל"חוק המכר" ומשלים אותו: כאשר הצדדים לא קובעים דבר במפורש בחוזה שכירות, יחולו הוראות החוק לפי הנוהג הסביר. הוא משמש בסיס פרשני מרכזי לבתי המשפט, ומאז 1971 כמעט לא תוקן – מה שמדגיש את מעמדו כ"חוק מסגרת" יציב בדיני שכירות ושאילה בישראל.
סיכום
חוק השכירות והשאילה איננו רק חוק טכני המסדיר תשלומים, מועדים ותיקונים — אלא מנגנון משפטי רחב שנועד לייצר יציבות בשוק שבו מתקיימים יחסי תלות יומיומיים בין בעלי נכסים למשתמשים בהם.
הייחוד של החוק טמון בכך שהוא משלב בין דיני קניין — העוסקים בזכויות בנכס — לבין דיני חוזים — העוסקים בהתחייבויות הצדדים. החיבור הזה יוצר מערכת מאוזנת: מצד אחד, נשמרת זכות הבעלות של המשכיר; מצד שני, מובטחת לשוכר זכות שימוש בטוחה, סבירה ומוגנת.
התיקון המכונה “חוק השכירות ההוגנת” שינה את נקודת האיזון ההיסטורית. אם בעבר נטה הדין להגן בעיקר על קניין, הרי שכיום קיימת הכרה רחבה בזכות למגורים ראויים, בשקיפות חוזית ובהגבלת כוחו של המשכיר בהטלת בטוחות ותשלומים.
עם זאת, האתגר הפרשני נותר בעינו. החוק מנוסח כחוק מסגרת — כלומר, הוא משאיר מקום רחב להסכמות פרטניות, לנוהג ולפסיקה משלימה. מצב זה מחייב ניסוח חוזים מדויק, ייעוץ משפטי מקצועי והבנה מעמיקה של השלכות כל סעיף.
מנקודת מבט מערכתית, החוק תורם ליציבות כלכלית: הוא מצמצם סכסוכים, מאפשר תמחור סיכונים, ותומך בשוק שכירות מתפקד. אולם בהיעדר אכיפה אפקטיבית, חלק מהוראותיו — בעיקר בתחום ההוגנות — מתקשות להתממש במלואן.
לכן, עבור שוכרים ומשכירים כאחד, שליטה בהוראות החוק אינה רק ידע משפטי — אלא כלי אסטרטגי לניהול סיכונים, שמירה על זכויות וקבלת החלטות מושכלת לאורך כל חיי ההתקשרות.
שאלות ותשובות – חוק השכירות והשאילה
קבצים להורדה
מאמרים קשורים לנושא:
- חוזה שכירות סטנדרטי – התקנות החדשות של משרד המשפטים ומה הן קובעות לראשונה שוק השכירות בישראל עובר בשנים האחרונות שינוי עומק רגולטורי. אם בעבר כל חוזה שכירות נוסח באופן פרטי ולעיתים חד־צדדי, הרי שכיום קיימת מגמה ברורה של...
- מהפכת הרישום הדיגיטלי – החכם הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין שמחה לבשר לציבור על השקת שירות תקדימי ופורץ דרך המאפשר הגשת בקשות ל"רישום הערת אזהרה בהסכמת כל הצדדים" באופן דיגיטלי...
- שכירות עסקית: סעיפים חשובים שכדאי להכיר בחוזי שכירות מסחריים מבוא שכירות עסקית היא חלק מרכזי בניהול עסקים רבים בישראל, והיא כוללת חוזים שנחתמים בין שוכרים ומשכירים עבור נכסים מסחריים כגון משרדים, חנויות, מחסנים ושטחי...



