חוק חדלות פירעון

חוק חדלות הפרעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מהווה רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפרעון בישראל, ומחליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה משנת 1936 ואת פרק הפירוק בחוק החברות. מטרתו המרכזית של החוק היא להעניק לחייבים אפשרות לשיקום כלכלי והזדמנות לפתוח דף חדש, תוך שמירה על זכויות הנושים ומקסום פירעון החובות. החוק מבקש להוביל לשינוי פרדיגמה במערכת המשפטית והכלכלית, ולהפוך את הטיפול בחדלות פרעון ליותר שוויוני, יעיל והוגן.

מטרות החוק

1. שיקום כלכלי של החייב

המטרה העיקרית של החוק היא שיקום כלכלי של החייב והחזרתו לפעילות כלכלית תקינה. החוק מדגיש את החשיבות של מתן הזדמנות שנייה לחייבים, במיוחד כאשר הם נקלעו למצב זה שלא באשמתם, למשל עקב מחלה, פיטורים או משבר כלכלי.

2. מקסום פירעון החוב לנושים

החוק מבקש להבטיח כי הנושים יקבלו את המגיע להם, ככל האפשר, בהתאם ליכולת הכלכלית של החייב. לשם כך, נקבעו מנגנונים להבטחת תשלומים על בסיס יכולת ולא על בסיס עונש. הנושים יכולים להשתתף בגיבוש תוכנית השיקום הכלכלי ולהשפיע על הסדרי הפירעון.

3. פישוט ההליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי

החוק נועד לפשט את הליכי חדלות הפרעון, לקצר אותם ולהפחית את הנטל הבירוקרטי על החייבים, הנושים ובתי המשפט. החוק כולל מנגנונים מקוצרים לחייבים עם חובות נמוכים והליכי גישור לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט.

4. שמירה על כבודו של החייב

החוק שואף לשמור על כבודם של החייבים, במיוחד במקרים שבהם הם נקלעו למצב כלכלי קשה שלא באשמתם. מטרתו להקל עליהם להשתקם ולהשתלב מחדש במעגל הכלכלה, תוך שמירה על מינימום פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות ובמעמדם החברתי.

עקרונות מרכזיים של החוק

1. הפרדה בין חייבים פרטיים לחברות

החוק מבצע הבחנה בין הליכי חדלות פרעון של חייבים פרטיים לבין הליכי חדלות פרעון של חברות. לכל סוג חייב נקבעו כלים מתאימים:

• חייבים פרטיים: הדגש הוא על תוכנית לשיקום כלכלי, הכוללת תשלומים סדירים, שמירה על צרכים בסיסיים ואפשרות לקבל הפטר מחובות לאחר תקופת שיקום.

• חברות: הדגש הוא על שיקום החברה והמשכיות הפעילות העסקית, אם הדבר אפשרי. במקרים שבהם החברה אינה יכולה להמשיך לפעול, ישנה התמקדות בהגנה על זכויות הנושים ופירוק יעיל.

2. הקמת מוסד הממונה על חדלות פרעון ושיקום כלכלי

החוק מקים את תפקיד "הממונה על חדלות פרעון ושיקום כלכלי", שתפקידו לפקח על כל ההליכים בתחום זה, לייעל את הטיפול בתיקים, ולסייע לבית המשפט בקבלת החלטות מקצועיות ומבוססות.

3. מנגנון לשיקום כלכלי לחייבים פרטיים

החוק החדש מציע מנגנון לשיקום כלכלי של חייבים פרטיים, שמטרתו להחזירם לפעילות כלכלית תקינה. תוכניות השיקום כוללות החזר חובות על בסיס יכולת החייב, תוך שמירה על צרכיו הבסיסיים. לאחר תקופה מוגדרת של עמידה בתנאים, החייב יכול לקבל הפטר מחובותיו.

4. הפטר אוטומטי לחובות נמוכים

החוק מאפשר מתן הפטר אוטומטי לחייבים בעלי חובות נמוכים לאחר תקופת שיקום קצרה. זהו חידוש מהותי שמקל על חייבים לצאת ממעגל החובות ולהשתלב מחדש במעגל הכלכלה.

תהליכי חדלות פרעון לפי החוק החדש

1. פתיחת הליכים

הליך חדלות פרעון נפתח בהגשת בקשה לבית המשפט. חייבים פרטיים יכולים להגיש בקשה בעצמם, או שנושה יגיש בקשה כנגד החייב. במקרה של חברות, ההליך ייפתח בהגשת בקשה על ידי הדירקטוריון או הנושים. על החייב לפרט את מצבו הכלכלי, חובותיו והכנסותיו, ובית המשפט בוחן את הבקשה וממנה נאמן.

2. תקופת בדיקה

לאחר פתיחת ההליכים, ממונה נאמן שתפקידו לבדוק את מצבו הכלכלי של החייב ולהכין דו"ח. הדו"ח כולל מידע על נכסי החייב, הכנסותיו, חובותיו ויכולתו לפרוע את החובות. תקופת הבדיקה נועדה לאסוף מידע על מצבו הכלכלי של החייב ולהכין דו"ח שיימסר לבית המשפט.

3. גיבוש תוכנית פירעון ושיקום

בהתאם לדו"ח הנאמן, בית המשפט קובע תוכנית לשיקום כלכלי של החייב. התוכנית כוללת את גובה התשלומים החודשיים שעל החייב לשלם, אופן מימוש הנכסים ותוכנית סדורה לשיקום החייב. התוכנית מתחשבת בצרכים הבסיסיים של החייב וביכולת ההחזר שלו.

4. אישור התוכנית והפעלת השיקום

לאחר אישור התוכנית, החייב מחויב לפעול על פיה ולהעביר את התשלומים שנקבעו. במהלך התקופה, הנאמן מפקח על עמידת החייב בתוכנית ומדווח לבית המשפט על ההתקדמות. החייב עשוי להשתתף בקורסים לניהול כלכלי במטרה למנוע הישנות מצבי חדלות פרעון בעתיד.

5. סיום ההליך ומתן הפטר

בתום תקופת השיקום, ובכפוף לעמידה בתנאי התוכנית, בית המשפט יכול להעניק לחייב הפטר, שמשמעותו שחרור מהחובות שלא שולמו, למעט חובות שהחוק אינו מאפשר למחוק (כמו מזונות וקנסות). ההפטר מאפשר לחייב לפתוח דף חדש ולהתחיל מחדש ללא עול חובות.

השפעות החוק על חייבים, נושים והמערכת הכלכלית

1. השפעה על חייבים פרטיים

החוק מעניק לחייבים פרטיים כלים לשיקום כלכלי ומקל עליהם לצאת ממעגל החובות. מתן הפטר לחייבים בעלי חובות נמוכים מהווה צעד חשוב לקידום שוויון הזדמנויות ושיקום כלכלי.

2. השפעה על נושים

החוק מגן על זכויות הנושים, אך במקביל דורש מהם לשתף פעולה עם מנגנון השיקום. הנושים יכולים להשתתף בגיבוש התוכנית לשיקום כלכלי ולהשפיע על חלוקת התשלומים והסדרי הפירעון.

3. השפעה על המערכת הפיננסית

החוק מביא יציבות למערכת הפיננסית על ידי קביעת כללים ברורים לניהול חדלות פרעון. הוא מפחית את הסיכון לנושים ומעודד שימוש באשראי זהיר ומחושב יותר. בנוסף, הוא מסייע להקטנת שיעור חדלות הפרעון במשק ומפחית את העומס על מערכת ההוצאה לפועל.

אתגרים ביישום החוק

1. מורכבות ההליכים

על אף הכוונה לפשט את ההליכים, החוק מציב אתגרים בירוקרטיים ומשפטיים, במיוחד עבור חייבים שאינם בקיאים בתחום הפיננסי או המשפטי. קיימת דרישה לעמידה בתנאים מורכבים והצגת מסמכים מפורטים, מה שעשוי להקשות על חייבים רבים.

2. הכשרת נאמנים וממונים

החוק דורש הכשרה מקצועית רחבה לנאמנים וממונים, אשר צריכים לנהל את ההליכים בצורה מיטבית ולעמוד באמות מידה מקצועיות מחמירות. התפקיד דורש הבנה מעמיקה של הכלכלה, המשפט וההתנהלות מול חייבים ונושים.

3. תיאום בין גופים

הצלחת החוק תלויה בשיתוף פעולה אפקטיבי בין כל הגורמים המעורבים, כולל בתי המשפט, הממונה, הנושים והחייבים. נדרשת תקשורת יעילה ותיאום מלא בין כל הגורמים המעורבים כדי להבטיח יישום יעיל של החוק ומניעת כשלים בתהליך

סיכום

חוק חדלות הפרעון החדש מייצג רפורמה מקיפה ומהותית בתחום חדלות הפרעון בישראל. הוא מחולל שינוי פרדיגמטי בגישה המשפטית והכלכלית, עם דגש על שיקום כלכלי של החייב ושילובו מחדש במעגל הכלכלה, תוך הבטחת זכויות הנושים ושמירה על יציבות המערכת הפיננסית. החוק מציע מסלולים ברורים ומתקדמים לניהול הליכי חדלות פרעון, ומטרתו לספק מענה הוגן, יעיל ומתקדם למצבי חדלות פרעון במשק הישראלי.