חוזים חכמים הם אחת המהפכות המשמעותיות של המאה ה־21. הם משלבים בין בלוקצ'יין – טכנולוגיה מבוזרת לרישום עסקאות מאובטח – ובין בינה מלאכותית (AI), שמסוגלת לקבל החלטות, לאכוף התחייבויות ולבצע פעולות חוזיות אוטומטיות.
אלא שהמשפט הישראלי נשען על עקרונות “קלאסיים” – הצעה, קיבול, גמירות דעת ותום לב. השאלה הגדולה היא: כיצד מתמודדים עקרונות אלו עם חוזה שבו הצדדים הם קוד ואלגוריתם?
מהו חוזה חכם וכיצד משתלבת בו בינה מלאכותית
חוזה חכם הוא קוד מחשב המבצע אוטומטית התחייבויות כאשר מתקיימים תנאים שנקבעו מראש.
לדוגמה, מערכת יכולה לשחרר תשלום ברגע שמוצר הגיע ליעדו ונקלט בבלוקצ'יין.
כאשר משלבים בינה מלאכותית, נוצר רובד נוסף: האלגוריתם לא רק מבצע, אלא גם מפרש תנאים, מזהה חריגות, ומקבל החלטות בזמן אמת.
המסגרת המשפטית בישראל
בישראל אין עדיין חוק ייעודי ל־חוזים חכמים. עם זאת, לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–1973, כל עוד יש הצעה, קיבול וגמירות דעת — החוזה תקף.
הקושי הוא לזהות למי לייחס את “גמירות הדעת”: למתכנת? למשתמש? או למערכת עצמה?
בפועל, הדין רואה ב־AI “שליח טכנולוגי”, ולכן מומלץ להצהיר מפורשות בחוזה שהצדדים מאשרים את השימוש במערכת.
שגיאות אלגוריתמיות ואחריות משפטית
כאשר אלגוריתם מפרש תנאי באופן שגוי – לדוגמה, מעביר כספים מוקדם מדי – נוצרת שאלת אחריות.
במקרים כאלו ניתן להפעיל את עקרונות הטעות, ההטעיה וחוסר תום הלב, אך היישום בפועל מורכב.
יש לבחון אם מדובר בטעות אנוש בתכנות או בהחלטת מערכת שהופקה באופן עצמאי.
תוקף ההסכמה האוטומטית
כאשר מערכת AI “חותמת” בשם המשתמש, יש לוודא הרשאה משפטית תקפה.
דיני השליחות מאפשרים פעולה בשם אחר, אך לא קובעים בבירור שלמערכת ממוחשבת יש כשירות משפטית.
לכן, בהסכמים דיגיטליים מומלץ להוסיף סעיף הקובע כי הצדדים מאשרים במפורש את חתימת ה־AI כשליח מטעמם.
חוזה רגיל לעומת חוזה חכם
| מאפיין | חוזה רגיל | חוזה חכם מבוסס AI |
|---|---|---|
| צורת ההתקשרות | בכתב, בעל פה או בהתנהגות | קוד ממוחשב על רשת בלוקצ'יין |
| גמירות דעת | נבחנת לפי התנהגות הצדדים | נובעת מהגדרות אלגוריתמיות |
| אכיפה | באמצעות בית משפט | אוטומטית בקוד |
| ראיות | מסמכים ועדים | רשומות בלוקצ'יין |
| אחריות | חלה על בני אדם | עשויה לחול גם על מפתח המערכת |
היבטים ראייתיים ואכיפה
לפי חוק הראיות, מסמך אלקטרוני קביל אם ניתן לאמת את מקורו ואת שלמותו.
רשומות בלוקצ'יין עומדות בכך, ולכן הן מהוות ראיה חזקה ביותר.
עם זאת, יש להוכיח את אמינות מערכת ה־AI עצמה – רמת השקיפות, יכולת הבקרה והיסטוריית השינויים בקוד.
מגמות בינלאומיות
בריטניה, סינגפור והאיחוד האירופי כבר מכירים בתוקפם של חוזים חכמים כל עוד הם עומדים בעקרונות יסוד של משפט חוזים.
בישראל, רשות ניירות ערך ו־רשות החדשנות החלו לבחון את היבטי הפיקוח על חוזים אלגוריתמיים – במיוחד בפינטק ובמסחר מקוון.
המלצות לעוסקים בתחום
לציין בחוזה סעיף הרשאה מפורש לשימוש במערכת AI.
לקבוע מנגנון "עצירת חירום" (Kill Switch) למניעת ביצוע אוטומטי שגוי.
לוודא שקיפות אלגוריתמית ולתעד כל שינוי בקוד.
לשלב בקרה אנושית בכל שלב קריטי של החלטה.
לכלול סעיף יישוב סכסוכים ייעודי לעסקאות דיגיטליות.
סיכום
חוזים חכמים מבוססי AI מגדירים מחדש את גבולות דיני החוזים.
הם אינם מחליפים את האדם, אלא מחייבים כללים חדשים של שקיפות, אחריות ואמון.
הדין הישראלי מסוגל להתאים עצמו למורכבות זו, אך דרוש עדכון רגולטורי שיקבע מתי אלגוריתם הוא “שליח משפטי” ומתי הוא גורם עצמאי.
בינתיים, עורכי דין ומנהלים עסקיים נדרשים לנסח הסכמים הכוללים הגדרות ברורות של שימוש בטכנולוגיה, אחריות צדדים ומנגנוני בקרה.
שאלות ותשובות – חוזים חכמים ובינה מלאכותית
חוזה חכם הוא קוד מחשב שמבצע התחייבויות אוטומטיות כאשר מתקיימים תנאים שנקבעו מראש.
כן, כל עוד מתקיימים עקרונות ההצעה, הקיבול וגמירות הדעת לפי חוק החוזים.
הבינה המלאכותית מפרשת נתונים, בודקת קיום תנאים ומבצעת פעולות בהתאם לקוד שנקבע.
ניתן להפעיל את עקרונות הטעות או ההטעיה, אך שאלת האחריות למפתח או למשתמש נבחנת לפי נסיבות המקרה.
הרשומות בבלוקצ'יין מהוות ראיה קבילה, בתנאי שניתן להוכיח את אמינות המערכת והקשר לצדדים.
כן, אם מתקיימת טעות, הטעיה או פגם בכריתה, אך ביטולו מחייב שליטה במערכת ובקוד.
כן, בעיקר כדי להסדיר אחריות, שקיפות ואימות זהות הצדדים בעסקאות דיגיטליות.
שגיאות קוד, פירוש מוטעה, חוסר בקרה אנושית וקושי בהוכחת אחריות.
כן, אך רק בהסכמה מפורשת של הצדדים ובאישור שהמערכת פועלת לפי הרשאה תקפה.
ככל הנראה תתקבל בישראל הכרה משפטית רשמית בחוזים חכמים, תוך קביעת כללים לאכיפה ופיקוח טכנולוגי.