המציאות האורבנית במדינת ישראל, כמו במדינות רבות אחרות בעולם, עוברת שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. השינויים הדמוגרפיים, הצפיפות בערים הגדולות, העלייה המתמדת בביקוש לדירות מגורים לצד הצורך בשמירה על איכות הסביבה והיעדר שטחים פתוחים לפיתוח – כל אלו מחייבים חשיבה מחודשת על ניצול הקרקעות בערים הגדולות והבינוניות. אחד הכלים המרכזיים והחשובים ביותר שהולך וצובר תאוצה בישראל בשנים האחרונות הוא התחדשות עירונית.
התחדשות עירונית היא תהליך שבו אזורים ותיקים ומוזנחים בערים מתחדשים ומתחדשים מחדש, באמצעות פרויקטים של בנייה מחודשת או שיפוץ של מבנים קיימים. מטרת התהליך היא לשפר את איכות החיים, לחזק את התשתיות, לספק דיור חדש ועדכני, ובו בזמן לנצל את השטחים הקיימים בצורה יעילה יותר. אחד הכלים המרכזיים במסגרת ההתחדשות העירונית הוא פרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38 (תוכנית מתאר ארצית), שמאפשרים בנייה מחודשת או חיזוק מבנים ישנים לטובת תוספת זכויות בנייה והבטחת עמידות המבנים בפני רעידות אדמה.
במאמר זה נעמיק במושג "התחדשות עירונית", נסקור את התוכניות המרכזיות בישראל, נבין את ההשלכות המשפטיות הנוגעות לדיני מקרקעין, ונתאר את היתרונות והאתגרים של התחדשות עירונית לתושבים, ליזמים ולעיריות.
1. מהי התחדשות עירונית?
התחדשות עירונית היא תהליך כוללני של שיפור, שדרוג וחידוש אזורים אורבניים ישנים או מוזנחים באמצעות פעולות תכנון, בנייה ופיתוח. התהליך מתמקד באזורים שבהם התשתיות קיימות אך התבלו עם השנים, והמבנים זקוקים לחיזוק או הריסה ובנייה מחדש. תהליך זה כולל הן התערבות במבנים קיימים והן שיפור התשתיות הסביבתיות, כגון תשתיות תחבורה, גנים ציבוריים ומבני ציבור.
התחדשות עירונית נועדה להשיג מספר מטרות עיקריות:
- שיפור איכות החיים: שדרוג תנאי המגורים עבור הדיירים הקיימים והחדשים.
- הגדלת היצע הדיור: בניית יחידות דיור חדשות כדי לעמוד בביקוש הגובר לדירות בערים.
- ניצול יעיל של הקרקע: תוספת בנייה במרכזי הערים הקיימות תוך מניעת התפשטות של שטחים פתוחים.
- חיזוק מבנים ישנים: הבטחת עמידות המבנים בפני רעידות אדמה או אסונות אחרים.
העיקרון המרכזי בתהליכי התחדשות עירונית הוא חידוש המרחב הציבורי והמגורים מבלי להרחיב את גבולות הערים, אלא באמצעות ניצול יעיל יותר של הקרקעות הקיימות במרכזי הערים. התהליך מתבצע בשיתוף פעולה בין רשויות מקומיות, יזמים ותושבים, כאשר לכל אחד מהצדדים יש תפקיד ותרומה למיזם.
2. הכלים המרכזיים להתחדשות עירונית בישראל
2.1 פינוי-בינוי
פינוי-בינוי הוא אחד הכלים המרכזיים להתחדשות עירונית בישראל. במסגרת תוכנית זו, הורסים מבנים ישנים או מוזנחים, ובמקומם בונים מבנים חדשים ומודרניים תוך הגדלת מספר יחידות הדיור. הדיירים הקיימים מפונים לזמן מסוים, בדרך כלל למגורים זמניים על חשבון היזם, ובסיום הפרויקט הם חוזרים לדירות החדשות.
יתרונות פינוי-בינוי:
- חידוש מבנים ישנים: הדיירים מקבלים דירות חדשות, גדולות יותר ומודרניות.
- תשתיות חדשות: שדרוג התשתיות באזורים שבהם נבנים הבניינים החדשים.
- הגדלת היצע הדיור: הוספת יחידות דיור חדשות המקלות על מצוקת הדיור בערים.
חסרונות ואתגרים:
- תקופת הביניים: פינוי דיירים למגורים זמניים עלול להיות תהליך מסובך ומאתגר עבור הדיירים, במיוחד עבור קשישים.
- תכנון ובירוקרטיה: התהליך עלול להיות ממושך עקב הצורך באישורים עירוניים, משפטיים וכלכליים מורכבים.
- פגיעה ברקמת השכונה: החלפת מבנים ישנים לעיתים כרוכה בפגיעה במרקם החברתי והקהילתי הקיים בשכונה.
2.2 תמ"א 38
תמ"א 38 היא תוכנית מתאר ארצית שנועדה להתמודד עם הצורך בחיזוק מבנים ישנים בפני רעידות אדמה. תמ"א 38 מעניקה תמריצים ליזמים ולבעלי נכסים לחזק מבנים ישנים שלא עומדים בתקן העמידות לרעידות אדמה, וזאת באמצעות תוספת זכויות בנייה. בתמורה לחיזוק המבנה, היזם מקבל אפשרות להוסיף יחידות דיור נוספות בבניין, ולמכור אותן בשוק החופשי.
סוגי תמ"א 38:
- תמ"א 38/1: חיזוק המבנה הקיים, תוספת דירות או מרפסות, ולעיתים גם חידוש תשתיות ושיפורים במבנה הקיים.
- תמ"א 38/2: הריסת המבנה הישן ובנייה מחדש תוך תוספת דירות חדשות.
יתרונות תמ"א 38:
- חיזוק המבנים: מבנים ישנים מועמדים בפני רעידות אדמה ומקבלים תוספות בנייה משמעותיות.
- שיפור איכות החיים: התושבים מקבלים דירות משודרגות עם תוספות כמו מעלית, חניה ומרפסת.
- תמריץ כלכלי: היזם מקבל זכויות בנייה נוספות, מה שמאפשר לממן את החיזוק והשיפוץ.
חסרונות ואתגרים:
- הגבלת כמות הפרויקטים: לא כל מבנה מתאים לתמ"א 38, ולעיתים הקרקע אינה מאפשרת בנייה מחודשת.
- חוסר ודאות בתוכנית: הממשלה נוטה לשנות את ההוראות הנוגעות לתמ"א 38, מה שיכול להקשות על יזמים ותושבים לתכנן פרויקטים ארוכי טווח.
2.3 מתחמי התחדשות עירונית
מעבר לפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38, קיימים מתחמי התחדשות עירונית שבהם מבוצעים פרויקטים רחבי היקף, הכוללים לא רק חידוש בניינים אלא גם שדרוג התשתיות, הרחבת דרכים, יצירת פארקים ושירותים ציבוריים, ושיפור תחבורה ציבורית. מתחמי התחדשות עירונית אלו נועדו להפוך שכונות ותיקות לאזורים מודרניים, חכמים ונעימים יותר למגורים.
3. דיני מקרקעין והתחדשות עירונית
תהליכי התחדשות עירונית כפופים לחקיקה מורכבת בתחום דיני המקרקעין, שכוללת חוקים, תקנות ופסיקות רבות הנוגעות לזכויות הדיירים, הקרקע, השטחים הציבוריים והתכנון העירוני.
3.1 זכויות הדיירים
אחד הנושאים המרכזיים בדיני מקרקעין בהקשר להתחדשות עירונית הוא זכויות הדיירים המתגוררים במבנים המיועדים להתחדשות. הדיירים הם בעלי הקרקע ויחידות הדיור המקוריות, ולכן נדרש לשמור על זכויותיהם במהלך התהליך. דיירים צריכים להעניק הסכמה לפרויקט, וזכויותיהם המגורים מוגנות במסגרת חוזי פינוי-בינוי.
3.2 תכנון עירוני ובירוקרטיה
תהליכי התחדשות עירונית כרוכים בבירוקרטיה רבה. פרויקטים כאלו דורשים אישורים רבים מצד הרשויות המקומיות ומצד מוסדות התכנון הארציים. היבטים כמו גובה הבניינים, מספר יחידות הדיור, תשתיות תחבורה ושירותים ציבוריים חייבים לקבל אישור מראש.
3.3 סוגיות כלכליות ומיסויים
תהליכי התחדשות עירונית מעוררים גם סוגיות כלכליות, כגון מיסוי על הכנסות מהפרויקט, חישוב היטלי השבחה ודמי היתר. דיני מקרקעין מסדירים את האופן שבו יזמים ובעלי הקרקעות יחלקו את הרווחים מהפרויקטים, וכן את ניהול המיסוי הרלוונטי.
3.4 פינוי כפוי של דיירים סרבנים
בחוק קיימות הוראות המאפשרות לבצע פינוי כפוי של דיירים סרבנים, כלומר, דיירים המונעים את התקדמות הפרויקט על אף רוב הדיירים שהסכימו לו. התמודדות עם דיירים סרבנים היא נושא רגיש המצריך פניה לבית המשפט.
4. יתרונות וחסרונות של התחדשות עירונית
4.1 יתרונות
- שיפור התשתיות והסביבה: תהליכי התחדשות עירונית כוללים שדרוג תשתיות, פיתוח פארקים וגינות, והקמת מבני ציבור.
- תוספת דיור: התחדשות עירונית מגדילה את היצע הדיור בערים הצפופות ומספקת פתרונות דיור לאוכלוסייה הולכת וגדלה.
- חיזוק הכלכלה המקומית: פרויקטים אלו מייצרים מקומות עבודה ומעודדים את הכלכלה המקומית באמצעות גידול בביקוש לשירותים ולעסקים.
- הבטחת עמידות המבנים: המבנים הישנים מחוזקים או מוחלפים במבנים עמידים ובטוחים יותר בפני רעידות אדמה.
4.2 חסרונות ואתגרים
- עיכובים בירוקרטיים: פרויקטים של התחדשות עירונית עלולים להיתקל בעיכובים בירוקרטיים עקב הצורך באישורים רבים.
- פגיעה ברקמה החברתית: פינוי דיירים ותהליכים מסובכים עלולים לפגוע במרקם החברתי הקיים בשכונות ותיקות.
- עלויות כלכליות גבוהות: העלויות של פרויקטים אלו יכולות להיות גבוהות מאוד, ולעיתים יזמים מתקשים להשלים את המימון הנדרש.
- חשש מעליית מחירים: התחדשות עירונית עלולה להוביל לעליית מחירים באזור, מה שיכול להרחיק אוכלוסיות חלשות מהמקום שבו חיו במשך שנים.
סיכום
התחדשות עירונית היא אחד מהכלים החשובים ביותר לפיתוח עירוני מודרני המשלב בין הגדלת היצע הדיור לבין שמירה על מרחבים פתוחים וחיזוק התשתיות העירוניות. תהליך זה, הכולל פרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38, נועד לשפר את איכות החיים של תושבי הערים בישראל, אך גם מציב אתגרים משפטיים, כלכליים וחברתיים.
כדי להתמודד עם האתגרים ולהפיק את המיטב מהתחדשות עירונית, יש צורך בשיתוף פעולה הדוק בין רשויות התכנון, היזמים, עורכי הדין בתחום המקרקעין והתושבים. תכנון עירוני נכון, שמירה על זכויות הדיירים, והתמודדות חכמה עם האתגרים המשפטיים והכלכליים הם המפתח להצלחת תהליכי התחדשות עירונית והבטחת פיתוח בר קיימא לערים בישראל.
אולי יעניין אותך גם...
סוגי התכניות של התחדשות עירונית
הריסה ובנייה מחדש
בתכנית זו מתבצעת הריסה של המבנה הקיים ומוקם מבנה חדש בסטנדרטים מודרניים. ניתן לבצע זאת באמצעות הריסה ובנייה של המבנה הקיים (פינוי–בינוי) או לחילופין באמצעות בניית מבנה חדש בשטח אחר לטובת הדיירים המתפנים, ובהמשך הריסת המבנה הקיים ובנייתו מחדש (בינוי–פינוי–בינוי).
חיזוק המבנה מפני רעידות אדמה ותוספת בנייה
תכנית חיזוק המבנה מאפשרת ביצוע של פעולות הנדסיות לטובת חיזוק המבנה, תוך כדי הוספת קומות חדשות על גג הבניין הקיים והרחבת הדירות הקיימות. פעולה זו מאפשרת את חיזוק המבנה ללא עלויות מצד הדיירים. עם זאת, התכנית יעילה פחות נגד רעידות אדמה בהשוואה לתכנית ההריסה והבנייה מחדש.
מהם ההבדלים העיקריים בין פרויקט תמ"א 38 לבין פרויקט פינוי-בינוי?
ההבדלים העיקריים מתבטאים בנושאים האלה:
בשלב ההתארגנות
בתמ"א 38 יש צורך בהתארגנות של בעלי הדירות (מבנה בודד) והגעה להסכמות. בפינוי בינוי שלב התארגנות בעלי הדירות והגעה להסכמות יכול להיות ארוך ומורכב יותר, משום שמעורבים בו מספר גדול של בעלי דירות (מספר מבנים)
משך התכנון וקבלת האישורים לפרויקט
בתמ"א 38 יש צורך בתכנון הבניין ובאישור התכנון (רישוי) באמצעות הוצאת היתר בנייה. מדובר בהליך תכנוני קצר יחסית, משום שהיתרי הבנייה נגזרים מכוח תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים. בפינוי בינוי יש צורך באישור תכנית מפורטת, הליך תכנוני ארוך ומורכב, המתייחס גם להיבטים תכנוניים רחבים וסביבתיים בעלי השפעה על השכונה. בפינוי-בינוי מידת הוודאות התכנונית נמוכה יותר מאשר בתמ"א 38, ועל כן כרוכה בסיכונים רבים יותר עבור היזם וגם עבור בעלי הדירות. בפינוי-בינוי, לאחר אישור התכנית המפורטת, נדרש הליך נוסף לאישור היתר הבנייה.
במהלך ביצוע הפרויקט
בתמ"א 38 חיזוק ועיבוי, הדיירים בדירות הקיימות ממשיכים להתגורר בדירתם בזמן ביצוע העבודות. המשמעות שמתגוררים באתר בנייה במשך שנה–שנתיים. יש להביא בחשבון כי בעת הבנייה ייתכנו הפרעות ומטרדים שונים בעקבות העבודות. בפרויקט הריסה ובנייה מחדש, הדיירים עוברים לדירה חלופית בשכירות עד לסיום הבנייה וחוזרים לדירה חדשה בבניין החדש שנבנה. כך גם בפרויקטים של פינוי בינוי.
עלויות אחזקה, ועד בית וארנונה
בכל הפרויקטים יחולו שינויים בעלויות אלה בעקבות הגדלת עלויות התחזוקה של מערכות הבניין והמעלית ובעקבות מהוספת שטחים לדירות. ייתכנו שינויים בסיווג (הנכס) בנושא תשלומי הארנונה, וגם תשלומים קבועים אלה עשויים להשתנות. יש להבהיר כי השינויים אינם זהים בכל המסלולים, וכי בתמ"א – חיזוק ועיבוי הוצאות האחזקה גדלות אך לא בהרבה. בתמ"א 38 – הריסה ובנייה מחדש ההוצאות גדלות, בעיקר לצורך תחזוקת המעליות והחניונים התת-קרקעיים. בפינוי-בינוי נבנים בדרך כלל מבנים גבוהים הכוללים חניונים, מעליות ומערכות מתקדמות (גילוי עשן ואש, משאבות, גנרטורים ועוד), ועל כן עלויות האחזקה גדלות בהרבה בהשוואה להוצאות שנדרשו בבניין הישן.
השותפים העיקריים בפרויקטים של התחדשות עירונית
כדי לאפשר את קידום ההתחדשות העירונית נדרשים שיתוף פעולה והסכמות של מספר גורמים, ששיתוף הפעולה מצדם הכרחי לקידום פרויקט מוצלח במהירות ובמקצועיות.
הרשויות המקומיות
הרשויות המקומיות שבתחומן מקודמות תכניות להתחדשות עירונית מחזיקות בתפקיד חשוב מאוד, שכן הן הגורם המספק את השירותים לתושבים הקיימים ולתושבים העתידים להתגורר בשטחה. הרשויות יכולות להביא להצלחת הפרויקטים, וכן לתרום לכך שהבנייה החדשה תשולב בצורה מיטבית עם התשתיות העירוניות, כגון: ביוב, מים, חניה, מוסדות ציבור וחינוך.
היזמים והמארגנים
היזמים הם הגורם המוציא לפועל את תכניות ההתחדשות העירונית, הן באמצעות הכנת תכניות במסלול מיסוי, והן באמצעות הגשת היתרי הבנייה ובנייה בפועל. כדי שהיזמים יבצעו פרויקט להתחדשות עירונית, על הפרויקט להיות כדאי מן הבחינה הכלכלית עבורם. הכדאיות נגזרת מעלויות הפרויקט, המורכבות מתהליכי התכנון, ארגון הדיירים והבנייה בפועל, בהשוואה לרווח האפשרי ממנו, אשר כולל את מחיר הדירות העתידי, מספר הדירות וכו'.
בעלי הדירות והנכסים
ההתחדשות העירונית מבטיחה לתושבים ולבעלי הדירות יתרונות רבים; היא מספקת להם מבנים ודירות באיכות גבוהה יותר מזו שהייתה להם, ומשביחה את ערך הנכסים שלהם.
ביכולתם של בעלי הנכסים והתושבים בשכונות המיועדות להתחדשות עירונית להשפיע במידה ניכרת על הצלחת הפרויקט; בעלי דירות המעוניינים בפרויקט יאפשרו את קידומו המהיר, ואילו בעלי דירות שאינם מעוניינים בו עשויים לעצור אותו. ככל שבעלי הדירות והנכסים יהיו מאורגנים, ייצרו נציגויות ויבצעו יחדיו החלטות הנוגעות להתחדשות במקום מגוריהם, סיכוייה של התכנית להתקדם במהירות ובצורה הטובה ביותר, יעלו באופן משמעותי.
מאמרים קשורים לנושא:
- מקרקעין: סוגי עסקאות, מיסוי וחוקי מקרקעין מבוא מקרקעין כפי שמוגדרים בישראל בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 הם: קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר המחובר אליה: חיבור של קבע או חיבור זמני. בעלות...
- קבלן שתבע מאות אלפי שקלים ישלם לנתבעת 250,000 שקל בעלת מגרש וקבלן חתמו על חוזה לבניית בית. הקבלן טען כי היא לא שילמה לו חלק מהכסף וגרמה לו לנזקים, אולם השופט שוכנע שהקבלן הוא...
- עורך דין מקרקעין – במה הוא יכול לסייע לנו? קנייה, מכירה והשכרה של נכסים היא חלק מהחיים של רבים מאתנו. כאשר אנחנו רוצים למכור או לקנות נכס נדל"ן לא כדאי לנו לעשות את זה...
- שוכרת לא פינתה בזמן – ותפצה את רוכשי הדירה ב-185 אלף ש׳ הרוכשים קיבלו את הדירה באיחור של ארבעה חודשים מכיוון שהשוכרת, אם חד הורית לשלושה, סירבה להתפנות. המוכרים חויבו בפיצוי המוסכם והשוכרת חויבה לשפות אותם במלוא...
- גם המוכרת וגם הקונים הפרו את הסכם המכר: מי יפצה את מי? הקונים איחרו בתשלום ואילו המוכרת לא רשמה את הזכויות על שמם במשך שנים. השופט קבע כי שני הצדדים צריכים לשלם זה לזה את אותו פיצוי...