בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל-אביב נקבע כי עובד לא זכאי לתגמול עבור שעות נוספות אם נשאר מעבר לשעות התקן על דעת עצמו
, ללא אישור מפורש מהמעסיק או סיבה מוכחת כמו מחסור בכוח אדם, שהצריכה עבודה נוספת. בכך, דחתה הרשמת סימה קרמר תביעה של אנליסט שפרש ב-2016 מחברת איילון פנסיה וגמל, ותבע הפרשי שכר.התובע סיכם על פרישה מוקדמת לאחר שאיילון פנסיה נרכשה על ידי מיטב דש. הוא קיבל פיצויי פיטורים, מענק וזכויות נוספות אך סבר שמגיע לו גם תשלום עבור שעות נוספות שהשקיע בעבודה במשך השנתיים שבהן עבד בחברה – וזו הייתה הטענה המרכזית שלו בתביעה שהגיש ב-2017 נגד איילון ביטוח.
התובע טען כי עבד לפחות שעתיים נוספות בכל יום, וכי אף אחד לא העיר לו או מנע ממנו מלבצע את השעות הנוספות. נהפוך הוא, לטענתו החברה עודדה את העובדים לעבוד יותר באמצעות מימון ארוחות צהריים למי שנשאר יותר מ-9.5 שעות.
מנגד טענה החברה כי התובע לא עבד שעות נוספות מעבר לאלה ששולמו לו בחלק מחודשי העבודה, וממילא הוא מעולם לא קיבל לכך אישור מהממונה כפי שמחייבים נהלי החברה. עוד נטען כי התובע מעולם לא התלונן בנושא וכי העובדה שקיבל ארוחת צהריים לא מעידה על כך שאושר לו לעבוד יותר שכן מדובר בהטבה אוטומטית.
לא משנה כמה זמן נכחת בעבודה
הרשמת קרמר הבהירה כי "לעובד אין זכות קנויה לשעות נוספות. למעסיק נתונה הזכות להחליט אם דרושה לו עבודה בשעות נוספות אם לאו". במקרה הנוכחי, אף שמתלושי השכר עולה כי היו חודשים שבהם התובע עבד מעבר לתקן (אם כי מדובר בשעות זניחות בהתחשב בהפסקות הצהריים היומיות) אלא שההישארות בפועל לא מסייעת לו נוכח נהלי העבודה הברורים בחברה.
הרשמת הבהירה כי החברה גיבשה כללים מסודרים בנושא השעות הנוספות והקפידה ליידע את עובדי החברה בין היתר באמצעות כיתוב מודגש בתלושי השכר. לפי שיטת העבודה שלה, "המבחן אינו כמה זמן נכחת בעבודה אלא מה עשית בזמן הזה והאם זה נעשה בתיאום הממונה עליך"
התובע היה מודע לכללים אלה ולמרות זאת לא הפנה כל תלונה בנושא במשך תקופת עבודתו. יותר מזה, העובדה שהיה חודש אחד שבו כן קיבל תמורה עבור שעות נוספות מעידה כי פעל לפי הנוהל ומחלישה את טענתו.
הרשמת הוסיפה כי אמנם הפסיקה הכירה בכך שישנם מקרים שבהם מעסיקים נותנים הסכמה לעבודה בשעות נוספות על דרך ההתנהגות או בדרך של שתיקה. אלא שלשם כך היה התובע צריך להוכיח כי היה צורך בביצוע שעות נוספות, למשל, עקב מחסור בכוח אדם או עומס חריג בעבודה, והוא לא עשה זאת. בנוסף, הרשמת קיבלה את טענת החברה כי אי אפשר לראות בהטבה האוטומטית של ארוחת הצהריים כשהסכמה שבשתיקה לביצוע שעות נוספות.
בנסיבות אלה הרשמת קבעה כי לתובע לא מגיע גמול עבור שעות נוספות, גם אם עבד בהן בפועל, ועל כן תביעתו נדחתה והוא חויב בהוצאות משפט של 2,800 שקל.
- ב"כ התובע: ניר ברקון, עו"ד דיני עבודה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב דוידוביץ'
עו"ד אביבה בורנובסקי עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
מהם הסיכונים בתביעות הדדיות בין חברות ואיך ניתן לנטרל אותם מראש?
מבוא תביעות בין חברות עסקיות אינן נדירות – ולעיתים הן הופכות למלחמה משפטית מתמשכת שמכלה משאבים, שוחקת את המוניטין ופוגעת בהמשכיות העסקית.במיוחד כאשר מדובר בתביעות
טעויות קריטיות שרוכשי דירה עושים לפני חתימה על חוזה – ואיך להימנע מהן
רכישת דירה היא אחת ההחלטות הפיננסיות והרגשיות החשובות ביותר בחיים. אך לעיתים, ההתרגשות – או חוסר הידע – עלולים לגרום לרוכשים לבצע שגיאות קריטיות דווקא
האם חוזה העבודה שלכם באמת מגן עליכם? מדריך מעודכן לעובדים ולמעסיקים
חוזה העבודה הוא לא רק מסמך פורמלי לצרכי הנהלת חשבונות – אלא כלי משפטי שיכול להגן על הזכויות של העובד, וגם על האינטרסים של המעסיק.למרות
שותפות עסקית – מה חובה לכלול בהסכם כדי להימנע מפיצוץ עתידי?
שותפות עסקית מתחילה בחזון משותף ותחושת התלהבות – אך לא פעם מסתיימת בסכסוך משפטי צורב.הסכם שותפות מדויק הוא לא רק מסמך טכני, אלא אמצעי קריטי
צוואות דיגיטליות: האם הן קבילות בישראל?
המעבר המהיר לעולם דיגיטלי מעלה שאלות משפטיות רבות, ואחת המרכזיות שבהן היא שאלת תוקפן של צוואות דיגיטליות. האם אדם יכול להוריש רכוש באמצעות מסמך ממוחשב
לשון הרע ברשתות חברתיות: איך להגן על עצמך מפני תביעות?
הרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו – כלי לביטוי אישי, שיתוף דעות, יצירת קשרים וגם, לעיתים, להוצאת קיטור. אך מה שנתפס כ"חוות דעת"
