מדריך פוטר אחרי 14 שנות עבודה בעוד שחברה טענה כי עזב מרצונו ונסע להודו. ביה"ד לעבודה קיבל את תביעתו אך פסק לו פיצויים עבור 5 שנים בלבד בשל קטיעת רצף העבודה.
בית הדין לעבודה בחיפה פסק לאחרונה כ-57 אלף שקל פיצויים לעובד שפוטר ב-2009 בשל ירידה בהיקף העבודה, אף שהוחזר לעבוד כעבור מספר חודשים. השופט נוהאד חסן דחה את טענת החברה כי המדריך נטש את עבודתו ונסע להודו מבלי לעדכן אותה, וקבע כי מכתב סיום העסקה שנמסר לו מעיד על פיטורים המזכים בפיצויים.
בתביעה שהוגשה ב-2015 טען המדריך כי עבד בחברה מ-1995 עד 2010 עם הפסקות באמצע. אחת מהן אירעה ב-2009 שבה נמסר לו כי לא יתנו לו יותר כיתות בשל ירידה בהיקף העבודה. כעבור מספר חודשים אמנם החזירו לעבוד לתקופה מסוימת אך לטענתו מגיעים לו פיצויי פיטורים ודמי הבראה בשל סיום העסקתו.
אל מול גרסתו טענה החברה כי התובע כלל לא פוטר אלא נטש את העבודה ונסע להודו מבלי לעדכן אותה. עוד היא טענה כי אין לראות במכתב "אישור אי העסקה" שמסרה לתובע לבקשתו ועל-פי ניסוח שלו לצורך מיצוי זכויות בביטוח לאומי כמכתב פיטורים.
אולם השופט חסן לא קיבל את עמדת החברה וקבע כי במכתב צוין במפורש שאין באפשרותה להציע לתובע קבוצות נוספות להנחיה – ותוכן זה מדבר בעד עצמו. עוד נקבע כי אין כל פסול בכך שהתובע ביקש את המכתב, וזה לא שולל את העובדה שהתובע פוטר ולא התפטר מרצונו.
בתוך כך ציין השופט כי אמנם הנתבעת הצהירה על כוונתה להמשיך להעסיק את התובע אם תהיה אפשרות כזו אבל בפועל הוא הוחזר לעבודה רק כעבור מספר חודשים – ומכאן שהוא זכאי לפיצויי פיטורים.
עם זאת, השופט קיבל את עמדת הנתבעת בנוגע למשך תקופת העבודה הרציפה. בעניין זה טענה הנתבעת כי במהלך השנים 2003-2004 יחסי העבודה נותקו למשך 7 חודשים ובכך נקטע רצף העבודה בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, כך שהתובע זכאי לפיצויים רק על 5 שנות העבודה האחרונות עד פיטוריו.
השופט ציין כי בתקופה הרלוונטית חוק הפיצויים קבע כי די ב-3 חודשי נתק כדי לקטוע את רציפות העבודה לצורך הזכאות לפיצויי פיטורים ולכן הדין עם הנתבעת.
בהתאם לכך, פיצויי הפיטורים חושבו לפי 5 שנים בהתאם לשכר קובע של 9,215 שקל. סכום הפיצויים הועמד על 46,075 שקל בהפחתת כ-681 שקל שהופרשו לקרן הפנסיה של התובע, ובלבד שהנתבעת תמסור לתובע מכתב שחרור. בנוסף נפסקו לתובע דמי הבראה של 5,292 שקל והוצאות משפט של 6,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מנחם ליאב
- ב"כ הנתבעת: גלעד בכר, עורך דין דיני עבודה
עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
עובדי הפלטפורמות הדיגיטליות – מעמד משפטי
עובדי הפלטפורמות הדיגיטליות – מעמד משפטי בחינת השאלה: האם שליחי וולט ושירותים דומים הם "עובדים" הזכאים לזכויות סוציאליות? 1. הרקע: כלכלת הפלטפורמות בישראל
אשם תורם מול אחריות מוחלטת
אשם תורם מול אחריות מוחלטת המתח שבין הגנת הנפגע לאחריות המזיק – עיון במשפט הישראלי דיני הנזיקין הישראליים ניצבים בפני דילמת יסוד: עד
אחריות רשויות ציבוריות על מפגעים ברחוב
אחריות רשויות ציבוריות על מפגעים ברחוב – המדריך המלא אחריות רשויות ציבוריות על מפגעים ברחוב מתי ניתן לתבוע את העירייה או המדינה על נפילה, פגיעה
תאונת עבודה או תאונת דרכים? ההבדלים בפיצוי | ברקוביץ אהרוני זיו
תאונת עבודה או תאונת דרכים? ההבדלים שיכולים לכפול את הפיצוי שלך המדריך המלא למיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי, חברות הביטוח ותביעות נזיקין עובדים
חוות דעת מומחה בליטיגציה מסחרית – מתי היא יכולה להכריע את התיק?
חוות דעת מומחה בליטיגציה מסחרית – מתי היא יכולה להכריע את התיק? חוות דעת מומחה בליטיגציה מסחרית עשויה להפוך מחלוקת עסקית מורכבת לשאלה שניתן למדוד,
מכתב התראה לפני תביעה – מתי הוא כלי אסטרטגי ומתי הוא עלול להזיק?
מכתב התראה לפני תביעה – מתי הוא כלי אסטרטגי ומתי הוא עלול להזיק? מכתב התראה לפני תביעה נתפס לעיתים כמסמך פשוט: מציגים דרישה, קובעים מועד
