העובד התפטר לאחר שפניותיו לבעל החברה לא נענו. בבית הדין לעבודה טען הבעלים כי מעולם לא סוכם ביניהם על משכורת גבוהה יותר מזו ששולמה בפועל, אבל הראיות הוכיחו אחרת.
בית הדין לעבודה בתל-אביב קיבל את טענתו המרכזית של עובד לשעבר במחלקת התמיכה הטכנית של חברת "אם תקשורת המונים", וקבע כי החברה הפרה את התחייבותה להעלות את שכרו מ-6,000 שקל ל-12,000 שקל לאחר תקופת ניסיון של 3 חודשים. בפסק הדין שניתן לאחרונה נפסקו לעובד פיצויים של כ-75,000 שקל בין היתר עבור הפרשי שכר, הלנת שכר, הפקדות לפנסיה והפרות של חוק הודעה לעובד וחוק הגנת השכר.
העובד התפטר בחלוף כ-11 חודשי עבודה, לאחר שפניותיו לקבלת השכר המלא שהגיע לו לא קיבלו מענה ענייני.
בתביעה שהגיש לפני כשנתיים באמצעות עו"ד אלעד פורט ממשרד יאיר ארן ושות', הוא ביקש בין היתר: הפרשי שכר בהתאם למשכורת שהובטחה לו, שכר שלא שולם לו עבור 7 השבועות האחרונים שלו בחברה, פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, וכן פיצויים על הפרת חוק הודעה על תנאי העבודה משום שלא הוחתם על חוזה העסקה ועל הפרת חוק הגנת השכר כיוון שלא סופקו לו תלושי שכר כדין.
עו"ד מירי פרידמן שייצגה את החברה טענה מנגד כי מעולם לא הובטחה לתובע העלאת שכר. עוד נטען כי החברה ניכתה חלק מהשכר עבור תקופת העבודה של התובע בשל נזקים עצומים שהסב לחברה במתכוון. עוד נטען כי התובע קיבל את שכרו ואת תלושי השכר שלו בדיוק בהתאם לסיכום עמו, וכי לא מגיעים לו פיצויי פיטורים מאחר שהוא זה שהתפטר אחרי פחות משנת עבודה. לגבי הסכם העבודה נטען כי התובע סירב לחתום על החוזה בתירוצים שונים.
נסיבות חריגות
השופט דורון יפת קיבל את טענתו המרכזית של התובע לגבי השכר. נקבע כי אף שאין הסכם העסקה חתום, ההתחייבות להעלות את שכרו עלתה מראיות רבות, כמו הודעת דוא"ל ששלח לו בעל החברה, העובדה שבזמן אמת דרישותיו של התובע לא הוכחשו, הוכחות כי קיבל את השכר דרך שותפו לשעבר של בעל החברה וחוסר ההתאמה בין השכר ששולם לתובע בפועל לבין השכר שננקב בתלושי השכר שלו.
עוד נקבע כי בנסיבות המקרה החריגות שבהן יש אי-בהירות לגבי שכר הברוטו של התובע, מוצדק לפסוק לו את הפרשי השכר בערכי נטו אף שההלכה קובעת חישוב לפי הברוטו.
בנוסף נפסק לתובע שכר מלא עבור תקופת העבודה האחרונה, תוך שהובהר כי החברה לא הייתה רשאית לנכות את השכר על דעת עצמה וודאי שלא שכר מלא, שכן החוק מגביל את הניכוי לרבע מהשכר החודשי.
בהמשך השופט מתח ביקורת חריפה על העיכובים התדירים בתשלומי השכר ועל חוזה העבודה שנדרש לחתום עליו שהיה "שלד" שלא כלל פרטים מהותיים. באשר לפיצויי הפיטורים, טענת התובע נדחתה אך בצד זאת נקבע כי החברה הייתה צריכה להפקיד לו רכיב פיצויים לקרן הפנסיה.
בסיכומו של דבר החברה חויבה לשלם לתובע כ-78 אלף שקל עבור הפרשי שכר, הלנת שכר, הפקדות לפנסיה, עבודה בימי מנוחה, פדיון חופשה, פיצויים על הפרת חוקי העבודה והוצאות משפט. עם זאת, התובע חויב לשלם לבעל החברה הוצאות משפט של 3,000 שקל משום שתבע אותו באופן אישי ללא סיבה.
- ב"כ התובע: עו"ד אלעד פורט ממשרד עורכי דין יאיר ארן ושות'
ב"כ הנתבעים: עו"ד מירי פרידמן
עוד מאמרים


מה ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לבין ייפוי כוח רגיל?
מבוא הצורך להגדיר מראש מי יקבל החלטות בשמנו ברגעי חולשה או היעדרות הופך למשמעותי יותר ויותר בחברה מודרנית, שבה תוחלת החיים מתארכת והמורכבות המשפטית־כלכלית גדלה.


שאלות & תשובות – כל מה שתמיד רצית לדעת על ייפוי כוח מתמשך
מבוא ייפוי כוח מתמשך הוא אחד הכלים המשפטיים החשובים ביותר שנועדו להבטיח את זכויותיך גם כאשר לא תוכל לקבל החלטות בעצמך. הכלי הזה מאפשר לכל


חוק "הרווחים הכלואים והשוטפים" עבר: איך הוא ישפיע על החברה שלכם ב‑2025?
מבוא חוק הרווחים הכלואים, שאושר בכנסת בדצמבר 2024, מהווה שינוי משמעותי במדיניות המיסוי בישראל. מטרת החוק היא לעודד חברות לשחרר רווחים שנצברו ולא חולקו, ובכך


רשלנות רפואית והגבול הדק בין "החלטה רפואית סבירה" לרשלנות
מבוא רשלנות רפואית הפכה למונח משפטי נפוץ ומורכב המלווה במחלוקות רבות בתחום הרפואה והמשפט. אחת הסוגיות המרכזיות היא ההבדל בין החלטה רפואית מקצועית סבירה לבין


נפילות ברחוב: אחריות הרשות ופיצוי לנפגעים
דיני נזיקין במרחב הציבורי: מדרכות משובשות ונפילות ברחוב כל אזרח בישראל מצפה ובצדק לתשתיות בטוחות ומטופחות, אך המציאות מלמדת שתאונות ופגיעות ברחובות ובמרחבים הציבוריים הן


בין חדשנות לאחריות: מדיניות מקלה מול מחמירה בדיני נזיקין בעידן הטכנולוגי
מבוא דיני הנזיקין בישראל ובעולם נמצאים בתהליך מתמיד של שינוי והתפתחות, הנובע בין השאר מההתקדמות הטכנולוגית והמציאות המשתנה. אחד הנושאים המאתגרים את מערכת המשפט כיום
מאמרים קשורים לנושא:
- כ-432,000 שקל פיצויים לאשת מכירות שפוטרה בהריון החברה פיטרה את העובדת בזמן שהיתה בהריון, ללא היתר....
- המדינה לא שילמה פיצויי פיטורים – אף שהעובד חתום על סעיף 14 עובד רשות האוכלוסין טען שהוא זכאי לפיצויי פיטורים בשל התפטרותו מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה. בית הדין לעבודה קבע כי נסיבות סיום העבודה כלל לא...
- עובד מאפייה יקבל פיצויים בסך כ-75,000 שקל המאפייה ניסתה להתנער מאחריות על זכויותיו בטענה שהועסק על ידי קבלן משנה, אך עמדתה נדחתה....
- כ-206,000 שקל פיצויים למנהל-מחסן שלא קיבל שעות נוספות החברה טענה כי מדובר במשרת אמון המחריגה את העובד מחוק שעות עבודה ומנוחה, אך עמדתה נדחתה....
- כ-340 אלף שקל פיצויים למנהלת פרויקטים שפוטרה חברה פיטרה עובדת לאחר כ-13 שנות עבודה, בלי שימוע ובלי פיצויים....