במסגרת ההליך הוא הגיש הצעת הסדר לפיה ישלם לנושיו 100,000 שקל ב-60 תשלומים.

בינואר 2022 ביקש הממונה לבטל את ההליך. הוא מסר שהחייב לא עמד בתשלום החודשי שהוטל עליו וצבר 4 חובות פיגורים בסך 1,050 שקל. עוד נמסר כי החייב אינו מגיש דו"חות חודשיים באופן סדיר והדו"חות שהוגשו, הוגשו באיחור וללא כל האסמכתאות.

עוד טען הממונה כי החייב אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו ואינו מדווח כלל על הכנסות רעייתו, שגם היא הייתה בהליך חדלות פירעון.

לדבריו, הצהרות החייב ביחס למקורות הכנסתו בדו"חותיו הראשונים אינן מהימנות והוא הסתיר שמתנהל כנגדו הליך פלילי בו הואשם בדיווח כוזב לרשויות המס והעלמת עסקאות בשווי של כ-4 מיליון שקל ולא ברור מה עלה בגורל הכספים. הוא ציין כי . החייב הודה בסעיפי כתב האישום שהוגש כנגדו על ידי מע"מ, הורשע ונגזר עליו עונש הכולל 12 חודשי מאסר בפועל. 

החייב טען כי הגיש ערעור על ההרשעה ויש עיכוב ביצוע גזר הדין. הוא טען כי קיבל אישור הנאמן לנהל משא ומתן להחרגת חוב המע"מ ואף שולם על ידו למע"מ סף של 10,000 שקל, כך שיש להחריג את החוב ולאפשר לו לנהל משא ומתן עם שאר הנושים.

היעדר שקיפות

השופטת מירב קלמפנר נבון מבית משפט השלום בחיפה ציינה שהחייב לא עמד בדרישות ההליך, אף שהן ידועות לו היטב. "לכל אורך ההליך החייב נהג בהיעדר שקיפות כשלא הגיש דו"חות באופן סדיר, עד שחדל כליל מלהגיש אותם. הוא גם הסתיר את הכנסותיו והכנסות התא המשפחתי, לא עמד בצו התשלומים שהוטל עליו וצבר חובות פיגורים, לא הגיש מסמכים נדרשים ואף לא פעל למיצוי כושר השתכרותו והעדיף לעבוד בעבודות מזדמנות ללא תלושי שכר", כתבה.

אם לא די באלה, הוסיפה השופטת, במהלך ההליך התברר כי כנגד החייב התנהל הליך פלילי בגין דיווח כוזב למע"מ. היא ציינה כי לחייב ניתנה אפשרות להציע הצעת הסדר מטעמו ולהחריג את חוב המע"מ, אולם לא הושגה הסכמת הנושים, רשות המע"מ התנגדה להחרגת החוב והחייב מצידו הוסיף לצבור מחדלים בהליך ולא פעל כלל להסרתם.

"התנהלותו היחיד כפי שתוארה ע"י בעלי התפקיד מעלה תמונה קשה של התנהלות חסרת תום לב באופן מובהק", סיכמה השופטת וביטלה את ההליך.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד שלמה כץ עוסק/ת ב- חדלות פירעון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.