נהג שהיה אחראי לתאונת דרכים פנה לחברת הביטוח שלו, שמצדה פיצתה את בעל הרכב שנפגע. אלא שהנפגע לא הסתפק בזה, וניסה להוציא מהנהג הפוגע כספים נוספים באופן מפוקפק. זה יעלה לו ולעורך דינו כ-50,000 שקל.
סגן נשיא בימ"ש השלום בחיפה, השופט רמזי חדיד, פסק 49,360 שקל פיצוייים לנהג שנפל קורבן לניסיון לקבל כפל פיצוי על נזקים שגרם לרכב אחר – ניסיון שהביא להטלת עיקול על חשבון הבנק של התובע מבלי שידע שכלל הוגשה נגדו תביעה.
הפרשה החלה בתאונת דרכים בין שני רכבים, שאירעה ב-2014. התובע, שרכבו היה מבוטח בחברת "שלמה סיקסט", הודה באחריותו לתאונה. הנתבע פנה למבטחת הרכב שלו ("ביטוח ישיר") שפנתה ל"שלמה". בעקבות זאת "שלמה" מסרה לנתבע שיק בסך 13,392 שקל.
מאוחר יותר, הנתבע התקשר עם עורך דין שהגיש בשמו תביעה כספית נגד התובע, על אותו נזק שכבר קיבל עליו את השיק. הנתבע ועורך הדין לא פנו במכתב דרישה לתובע או לחברת שלמה לפני הגשת התביעה. בהמשך ניתן נגד התובע (שהיה שם הנתבע) פסק דין בהיעדר הגנה, שהגיע להוצאה לפועל. שליח מטעם עורך הדין רשם שאישור מסירה נמסר לתובע והתובע כביכול סירב לחתום.
בהמשך לכך הוטל עיקול על חשבון התובע בסך 20,000 שקל – ורק אז הוא גילה שהוגשה נגדו התביעה.
בעקבות זאת התובע הגיש תביעה לפיצויי לשון הרע, ועבור עגמת נפש ו"הטרטורים" שנאלץ לעבור, וכן לביטול העיקול והשבת 20,000 שקל, שאכן הוחזרו לו במהלך ההליך.
התובע, שיוצג על ידי עו"ד עופר לוי ממשרד עורכי הדין פאר-לוי, טען כי הנתבעים – הנהג ועורך הדין – נהגו בחוסר תום לב, השתמשו לרעה בהליכי משפט ופגעו בשמו הטוב כשהגישו נגדו את התביעה, לקחו פסק דין ופתחו נגדו תיק הוצל"פ, למרות העובדה ש"שלמה" כבר שילמה לנתבע פיצוי.
נהג הרכב (הנתבע הראשון), שיוצג על ידי עו"ד ג'אמל עלושי, טען בין היתר כי הפנייה לעורך הדין היתה על מנת לתבוע פיצוי על נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה.
עורך הדין הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד ראא'ד אבו-מוך, טען שהאחריות להטלת העיקול מוטלת על הנהג-הנתבע, שלא טרח להודיע לו כי פנה ל"שלמה" וקיבל שיק, בעוד שהוא פעל כדין לביצוע פסק דין באמצעות פתיחת תיק הוצל"פ.
"היתממות בלתי משכנעת"
השופט חדיד שוכנע שטענות הנהג נטענו ב"היתממות בלתי משכנעת", והאיש פשוט ניסה להשיג פיצוי כפול עבור הנזקים שנגרמו לרכבו.
השופט הבהיר כי הנהג לא הביא כל ראייה לכך שפנה לעורך הדין רק בשביל ייצוג בעניין נזקי גוף. השופט אף הזכיר כי לאותה תביעה צורפו ראיות לעניין נזקי הרכב, ותהה "כיצד הגיעו כל אותם מסמכים לידי נתבע 2 וצורפו לכתב התביעה, באם נתבע 1 לא שוחח עמו על הנזק שנגרם לרכב ?!".
בנוסף השופט קבע כי עורך הדין (הנתבע השני) פעל שלא כדין במספר מישורים, החל מהגשת התביעה נגד התובע בלבד (ולא נגד חברת "שלמה), וכן באופן שבו פתח תיק בהוצאה לפועל. בעניין זה השופט זקף לחובתו בין היתר את העובדה שלא הביא עדים כמו השליח שכביכול התובע סירב לחתום לו.
לפיכך, השופט חייב כל אחד מהנתבעים לשלם לתובע 20,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 4,680 שקל. בהקשר זה השופט הבהיר כי עיקול שלא כדין על חשבון בנק מהווה לשון הרע, היות שהוא עלול להכתים אדם שלא עומד בהתחייבויותיו הכספיות.
עוד פסקי דין
EU AI Act מול הדין הישראלי: מפת חובות לארגונים ולמעסיקים
דו"ח מחקרי השוואתי | משפט, רגולציה ובינה מלאכותית EU AI Act מול הדין הישראלי: מפת חובות לארגונים ולמעסיקים מה נדרש מחברה ישראלית המפתחת מערכות AI,
פיטורים בוואטסאפ במקום העבודה: ראיות, שימוע ופרטיות עובדים
מחקר משפטי | דיני עבודה | אוקטובר 2026 המחיר המשפטי של WhatsApp במקום העבודה מהודעות פיטורים ועד קבוצות הנהלה: כיצד התכתבויות דיגיטליות הופכות לראיות, מתי
מגמות בפסיקת בתי הדין לעבודה 2025–2026 | ברקוביץ אהרוני זיו
ברקוביץ אהרוני זיו | מחקר וניתוח משפטי מגמות בפסיקת בתי הדין לעבודה בשנים 2025–2026: ניתוח משפטי והשלכות למעסיקים סקירה מקיפה של ההתפתחויות בדיני העבודה בישראל:
לקוח עסקי לא משלם? מדריך לגביית חובות, הסדרים ותביעה משפטית
דף הבית / משפט מסחרי, חוזים וליטיגציה / גביית חובות עסקיים ליווי עסקי וערכאות | גבייה מסחרית לקוח עסקי לא משלם: איך גובים חוב בלי
הפרת חוזה מסחרי: מה עושים כשהצד השני לא עומד בהתחייבויות?
דף הבית / משפט מסחרי, חוזים וליטיגציה / הפרת חוזה מסחרי ליווי עסקי וערכאות | מדריך משפטי מעשי הפרת חוזה מסחרי: מה עושים כשהצד השני
שימוש בוואטסאפ עסקי: איך מגנים על פרטיות הלקוחות ועומדים בדרישות החוק בישראל
מדריך משפטי · הגנת פרטיות ואבטחת מידע וואטסאפ הפכה לערוץ שירות ומכירה מרכזי בעסקים בישראל. אולם לצד הנוחות, השימוש בה מעלה שאלות משפטיות הנוגעות לפרטיות