ביטוח לאומי סירב להכיר בה כנפגעת עבודה בטענה שהמקום בו נפלה הוא חלק משטח ביתה. בית הדין לעבודה קבע שהיא נפלה על שביל גישה שמוביל לבית ואינו חלק ממנו ומדובר בפגיעה בדרך מהעבודה.
בית הדין לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה לביטוח לאומי להכיר במורה שנפלה בסמוך לביתה כנפגעת עבודה. המורה מתגוררת בבית פרטי. לאחר שסיימה את עבודתה, חנתה את רכבה בסמוך לבית ומעדה על גשרון שמוביל אליו ושברה את ידה. ביטוח לאומי לא הכיר בתאונת עבודה בנימוק שהנפילה ארעה בתחום הבית. שופטת כרמית פלד קיבלה את גרסת המורה שהנפילה קרתה מחוץ לשטח ביתה ולפני שנכנסה הביתה.
המורה (61) עובדת בתיכון ומתגוררת בבית פרטי במושב באזור עמק חפר. ביום גשום של ינואר 2020, בחזרתה מהעבדוה, חנתה את רכבה בסמוך לבית. בדרכה מהרכב, נפלה על שביל, גשרון מעץ, שמוביל לכניסה לביתה, שהיה רטוב בעקבות הגשמים.
תביעה שהגישה לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה נדחתה בנימוק כי התאונה ארעה לאחר שהסתיימה הדרך שלה הביתה, שכן הנפילה קרתה כבר בתחום ביתה הפרטי.
בעקבות ההחלטה הגישה המורה תביעה נגד ביטוח לאומי בבית הדין לעבודה. היא טענה שהנפילה התרחשה בעת שחזרה מעבודתה לביתה ומחוץ לתחום ביתה הפרטי, על שביל העץ.
ביטוח לאומי דבק בעמדתו שהנפילה התרחשה בתחום ביתה הפרטי של המורה ולכן לא מדובר בתאונת עבודה. לחילופין נטען שגם אם גשר הגישה עליו נפלה אינו בתחום ביתה, הרי שהתובעת ומשפחתה נהגו בו 'מנהג בעלים' באופן שהם ראו בו כחלק מרכושם הפרטי.
"טרם הכניסה לבית"
השופטת פלד קבלה את התביעה. היא ציינה שהתובעת הסבירה במספר מקרים שהנפילה ארעה בשביל גישה שמוביל לבית, לפני שער הכניסה לחצר ביתה וגרסתה הייתה עקבית ואמינה.
בנוסף ציינה השופטת שגם מתמונות שצירפה התובעת ניתן להבין שגשר העץ נמצא לפני הכניסה לשטח הבית.
חיזוק נוסף לגרסת המורה היה בעדותו של שכן שסיפר כי הגיע למקום לאחר שנפלה וסייע לה. לפיכך נקבע שהיא החליקה בשביל הגישה שמוביל לביתה, טרם פתחה את השער לחצר הבית.
טענתו החלופית של הביטוח הלאומי נדחתה. השופטת ציינה שאין מחלוקת שגשר הגישה עליו נפלה התובעת אינו בבעלותה ולא נבנה על ידי משפחתה, אלא על ידי הרשות המקומית. משפחת התובעת אמנם ציפתה את הגשרון בעץ, אך עובדה זו אינה הופכת אותו לרכוש המשפחה. התובעת העידה שניתן להיכנס לביתה גם שלא באמצעות הגשרון, כך שכל אדם הנמצא ברחוב יכול להתהלך עליו והוא לא בשליטת המשפחה.
לפיכך נקבע שהנפילה ארעה בדרך לביתה של התובעת ממקום עבודתה ומחוץ לשטח ביתה, כך שמוצדק להכיר בתאונה כתאונת עבודה.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות בגובה 5,000 שקל.
- ב"כ המורה: עו"ד אייל שלזינגר
- ב"כ ביטוח-לאומי: עו"ד נועם בן שלום
עו"ד אסף ברק עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא…
סוף עידן העבודה מהבית? מה מותר למעסיק לדרוש ומה הזכויות שלכם
המעבר ההמוני לעבודה מהבית נולד מתוך משבר עולמי, אך הפך במהירות למהפכה תעסוקתית. עובדים בנו שגרות חדשות, ארגונים התאימו תהליכים, ושוק העבודה אימץ מודלים גמישים.
חוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971: מדריך משפטי מקיף למשכירים ולשוכרים בישראל
חוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971, הוא חוק אזרחי ישראלי שמסדיר את דיני השכירות וההשאלה (שאילה) של נכסים – בעיקר דירות ומקרקעין, אבל גם מטלטלין וזכויות. הוא
חוזה שכירות סטנדרטי – התקנות החדשות של משרד המשפטים ומה הן קובעות לראשונה
שוק השכירות בישראל עובר בשנים האחרונות שינוי עומק רגולטורי. אם בעבר כל חוזה שכירות נוסח באופן פרטי ולעיתים חד־צדדי, הרי שכיום קיימת מגמה ברורה של
העסקת עובדים בתקופת ניסיון – זכויות וחובות מנקודת מבטם של עובדים ומעסיקים
תקופת ניסיון היא שלב מכריע ביחסי העבודה. עבור העובד, זהו שלב המאופיין בחוסר ודאות, רצון להוכיח התאמה מקצועית וחשש מפיטורים מהירים. עבור המעסיק, מדובר בכלי
המדריך המלא לזכויות עובדים בישראל ב-2026
המדריך המלא לזכויות עובדים בישראל עדכון 2026 הערה חשובה: מסמך זה מבוסס על מקורות מוסדיים מאומתים: אתר כל-זכות, משרד העבודה, ההסתדרות, ומקורות רשמיים
לא רק נפילה במדרגות: תביעות נזיקין מהעידן הדיגיטלי – השמעת לשון הרע ברשתות חברתיות, דליפת מידע והפרת פרטיות כעוולה
מבוא: מהנפילה הפיזית לנפילה הדיגיטלית בעבר, תביעות נזיקין התמקדו בעיקר בנזקים פיזיים מוחשיים: תאונות דרכים, נפילות במדרגות, או נזקי גוף במקום העבודה. בעידן הדיגיטלי של