ביטוח לאומי סירב להכיר בה כנפגעת עבודה בטענה שהמקום בו נפלה הוא חלק משטח ביתה. בית הדין לעבודה קבע שהיא נפלה על שביל גישה שמוביל לבית ואינו חלק ממנו ומדובר בפגיעה בדרך מהעבודה.
בית הדין לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה לביטוח לאומי להכיר במורה שנפלה בסמוך לביתה כנפגעת עבודה. המורה מתגוררת בבית פרטי. לאחר שסיימה את עבודתה, חנתה את רכבה בסמוך לבית ומעדה על גשרון שמוביל אליו ושברה את ידה. ביטוח לאומי לא הכיר בתאונת עבודה בנימוק שהנפילה ארעה בתחום הבית. שופטת כרמית פלד קיבלה את גרסת המורה שהנפילה קרתה מחוץ לשטח ביתה ולפני שנכנסה הביתה.
המורה (61) עובדת בתיכון ומתגוררת בבית פרטי במושב באזור עמק חפר. ביום גשום של ינואר 2020, בחזרתה מהעבדוה, חנתה את רכבה בסמוך לבית. בדרכה מהרכב, נפלה על שביל, גשרון מעץ, שמוביל לכניסה לביתה, שהיה רטוב בעקבות הגשמים.
תביעה שהגישה לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה נדחתה בנימוק כי התאונה ארעה לאחר שהסתיימה הדרך שלה הביתה, שכן הנפילה קרתה כבר בתחום ביתה הפרטי.
בעקבות ההחלטה הגישה המורה תביעה נגד ביטוח לאומי בבית הדין לעבודה. היא טענה שהנפילה התרחשה בעת שחזרה מעבודתה לביתה ומחוץ לתחום ביתה הפרטי, על שביל העץ.
ביטוח לאומי דבק בעמדתו שהנפילה התרחשה בתחום ביתה הפרטי של המורה ולכן לא מדובר בתאונת עבודה. לחילופין נטען שגם אם גשר הגישה עליו נפלה אינו בתחום ביתה, הרי שהתובעת ומשפחתה נהגו בו 'מנהג בעלים' באופן שהם ראו בו כחלק מרכושם הפרטי.
"טרם הכניסה לבית"
השופטת פלד קבלה את התביעה. היא ציינה שהתובעת הסבירה במספר מקרים שהנפילה ארעה בשביל גישה שמוביל לבית, לפני שער הכניסה לחצר ביתה וגרסתה הייתה עקבית ואמינה.
בנוסף ציינה השופטת שגם מתמונות שצירפה התובעת ניתן להבין שגשר העץ נמצא לפני הכניסה לשטח הבית.
חיזוק נוסף לגרסת המורה היה בעדותו של שכן שסיפר כי הגיע למקום לאחר שנפלה וסייע לה. לפיכך נקבע שהיא החליקה בשביל הגישה שמוביל לביתה, טרם פתחה את השער לחצר הבית.
טענתו החלופית של הביטוח הלאומי נדחתה. השופטת ציינה שאין מחלוקת שגשר הגישה עליו נפלה התובעת אינו בבעלותה ולא נבנה על ידי משפחתה, אלא על ידי הרשות המקומית. משפחת התובעת אמנם ציפתה את הגשרון בעץ, אך עובדה זו אינה הופכת אותו לרכוש המשפחה. התובעת העידה שניתן להיכנס לביתה גם שלא באמצעות הגשרון, כך שכל אדם הנמצא ברחוב יכול להתהלך עליו והוא לא בשליטת המשפחה.
לפיכך נקבע שהנפילה ארעה בדרך לביתה של התובעת ממקום עבודתה ומחוץ לשטח ביתה, כך שמוצדק להכיר בתאונה כתאונת עבודה.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות בגובה 5,000 שקל.
- ב"כ המורה: עו"ד אייל שלזינגר
- ב"כ ביטוח-לאומי: עו"ד נועם בן שלום
עו"ד אסף ברק עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא…
האם הארגון שלכם מוגן משפטית? הגיע הזמן לבנות תקנון עבודה חסין תביעות
תוכן עניינים מבוא פרק 1: הבסיס הנורמטיבי – חוקי המגן וזכויות העובדים פרק 2: חובת ההודעה לעובד – הבסיס לתקנון חסין תביעות פרק 3: בניית
זכויות עובדים בעידן ה-AI – המדריך המשפטי המלא למעסיקים ולעובדים
הבינה המלאכותית (AI) חדרה לכל תחום בעולם העבודה. מה שהיה לפני שנים אחדות בגדר חזון עתידני הוא כיום מציאות יומיומית: אלגוריתמים מגייסים עובדים, מנתחים ביצועים,
עובדים בפורים? כל מה שצריך לדעת על שכר, חופשה ותחפושות במשרד
חג הפורים הוא אולי החג השמח ביותר בלוח השנה העברי, אבל בכל הנוגע לדיני עבודה – הוא גם אחד המבלבלים שבהם. האם זהו יום שבתון?
יום המשפחה 2026: האם מותר למעסיק לקזז שעות להורים שיוצאים מוקדם?
יום המשפחה (ל' בשבט) הוא יום חג לא רשמי במשק. האם מותר לצאת מוקדם מהעבודה? למי מגיע יום מקוצר ומה דינו של "נוהג במקום העבודה"?
סוף עידן העבודה מהבית? מה מותר למעסיק לדרוש ומה הזכויות שלכם
המעבר ההמוני לעבודה מהבית נולד מתוך משבר עולמי, אך הפך במהירות למהפכה תעסוקתית. עובדים בנו שגרות חדשות, ארגונים התאימו תהליכים, ושוק העבודה אימץ מודלים גמישים.
חוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971: מדריך משפטי מקיף למשכירים ולשוכרים בישראל
חוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971, הוא חוק אזרחי ישראלי שמסדיר את דיני השכירות וההשאלה (שאילה) של נכסים – בעיקר דירות ומקרקעין, אבל גם מטלטלין וזכויות. הוא