ביטוח לאומי סירב להכיר בה כנפגעת עבודה בטענה שהמקום בו נפלה הוא חלק משטח ביתה. בית הדין לעבודה קבע שהיא נפלה על שביל גישה שמוביל לבית ואינו חלק ממנו ומדובר בפגיעה בדרך מהעבודה.
בית הדין לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה לביטוח לאומי להכיר במורה שנפלה בסמוך לביתה כנפגעת עבודה. המורה מתגוררת בבית פרטי. לאחר שסיימה את עבודתה, חנתה את רכבה בסמוך לבית ומעדה על גשרון שמוביל אליו ושברה את ידה. ביטוח לאומי לא הכיר בתאונת עבודה בנימוק שהנפילה ארעה בתחום הבית. שופטת כרמית פלד קיבלה את גרסת המורה שהנפילה קרתה מחוץ לשטח ביתה ולפני שנכנסה הביתה.
המורה (61) עובדת בתיכון ומתגוררת בבית פרטי במושב באזור עמק חפר. ביום גשום של ינואר 2020, בחזרתה מהעבדוה, חנתה את רכבה בסמוך לבית. בדרכה מהרכב, נפלה על שביל, גשרון מעץ, שמוביל לכניסה לביתה, שהיה רטוב בעקבות הגשמים.
תביעה שהגישה לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה נדחתה בנימוק כי התאונה ארעה לאחר שהסתיימה הדרך שלה הביתה, שכן הנפילה קרתה כבר בתחום ביתה הפרטי.
בעקבות ההחלטה הגישה המורה תביעה נגד ביטוח לאומי בבית הדין לעבודה. היא טענה שהנפילה התרחשה בעת שחזרה מעבודתה לביתה ומחוץ לתחום ביתה הפרטי, על שביל העץ.
ביטוח לאומי דבק בעמדתו שהנפילה התרחשה בתחום ביתה הפרטי של המורה ולכן לא מדובר בתאונת עבודה. לחילופין נטען שגם אם גשר הגישה עליו נפלה אינו בתחום ביתה, הרי שהתובעת ומשפחתה נהגו בו 'מנהג בעלים' באופן שהם ראו בו כחלק מרכושם הפרטי.
"טרם הכניסה לבית"
השופטת פלד קבלה את התביעה. היא ציינה שהתובעת הסבירה במספר מקרים שהנפילה ארעה בשביל גישה שמוביל לבית, לפני שער הכניסה לחצר ביתה וגרסתה הייתה עקבית ואמינה.
בנוסף ציינה השופטת שגם מתמונות שצירפה התובעת ניתן להבין שגשר העץ נמצא לפני הכניסה לשטח הבית.
חיזוק נוסף לגרסת המורה היה בעדותו של שכן שסיפר כי הגיע למקום לאחר שנפלה וסייע לה. לפיכך נקבע שהיא החליקה בשביל הגישה שמוביל לביתה, טרם פתחה את השער לחצר הבית.
טענתו החלופית של הביטוח הלאומי נדחתה. השופטת ציינה שאין מחלוקת שגשר הגישה עליו נפלה התובעת אינו בבעלותה ולא נבנה על ידי משפחתה, אלא על ידי הרשות המקומית. משפחת התובעת אמנם ציפתה את הגשרון בעץ, אך עובדה זו אינה הופכת אותו לרכוש המשפחה. התובעת העידה שניתן להיכנס לביתה גם שלא באמצעות הגשרון, כך שכל אדם הנמצא ברחוב יכול להתהלך עליו והוא לא בשליטת המשפחה.
לפיכך נקבע שהנפילה ארעה בדרך לביתה של התובעת ממקום עבודתה ומחוץ לשטח ביתה, כך שמוצדק להכיר בתאונה כתאונת עבודה.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות בגובה 5,000 שקל.
- ב"כ המורה: עו"ד אייל שלזינגר
- ב"כ ביטוח-לאומי: עו"ד נועם בן שלום
עו"ד אסף ברק עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא…
עובדי הפלטפורמות הדיגיטליות – מעמד משפטי
עובדי הפלטפורמות הדיגיטליות – מעמד משפטי בחינת השאלה: האם שליחי וולט ושירותים דומים הם "עובדים" הזכאים לזכויות סוציאליות? 1. הרקע: כלכלת הפלטפורמות בישראל
אשם תורם מול אחריות מוחלטת
אשם תורם מול אחריות מוחלטת המתח שבין הגנת הנפגע לאחריות המזיק – עיון במשפט הישראלי דיני הנזיקין הישראליים ניצבים בפני דילמת יסוד: עד
אחריות רשויות ציבוריות על מפגעים ברחוב
אחריות רשויות ציבוריות על מפגעים ברחוב – המדריך המלא אחריות רשויות ציבוריות על מפגעים ברחוב מתי ניתן לתבוע את העירייה או המדינה על נפילה, פגיעה
תאונת עבודה או תאונת דרכים? ההבדלים בפיצוי | ברקוביץ אהרוני זיו
תאונת עבודה או תאונת דרכים? ההבדלים שיכולים לכפול את הפיצוי שלך המדריך המלא למיצוי זכויות מול הביטוח הלאומי, חברות הביטוח ותביעות נזיקין עובדים
חוות דעת מומחה בליטיגציה מסחרית – מתי היא יכולה להכריע את התיק?
חוות דעת מומחה בליטיגציה מסחרית – מתי היא יכולה להכריע את התיק? חוות דעת מומחה בליטיגציה מסחרית עשויה להפוך מחלוקת עסקית מורכבת לשאלה שניתן למדוד,
מכתב התראה לפני תביעה – מתי הוא כלי אסטרטגי ומתי הוא עלול להזיק?
מכתב התראה לפני תביעה – מתי הוא כלי אסטרטגי ומתי הוא עלול להזיק? מכתב התראה לפני תביעה נתפס לעיתים כמסמך פשוט: מציגים דרישה, קובעים מועד
