תקציר
בית הדין לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה לביטוח לאומי להכיר במורה שנפלה בסמוך לביתה כנפגעת עבודה. לפיכך נקבע שהנפילה ארעה בדרך לביתה של התובעת ממקום עבודתה ומחוץ לשטח ביתה, כך שמוצדק להכיר בתאונה כתאונת עבודה.ביטוח לאומי חויב בהוצאות בגובה 5,000 שקל.ב"כ המורה: עו"ד אייל שלזינגרב"כ ביטוח-לאומי: עו"ד נועם בן שלוםעו"ד אסף ברק עוסק/ת ב- דיני עבודה ** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.פורסם באתר פסק דין חקיקה ופסיקה תקציר המשמעות המעשית של עדכוני דיני עבודה 2026 אינה מסתכמת בקריאת החקיקה. גם משרדי עורכי דין בישראל ובעולם החלו…
ביטוח לאומי סירב להכיר בה כנפגעת עבודה בטענה שהמקום בו נפלה הוא חלק משטח ביתה. בית הדין לעבודה קבע שהיא נפלה על שביל גישה שמוביל לבית ואינו חלק ממנו ומדובר בפגיעה בדרך מהעבודה.
בית הדין לעבודה בתל אביב הורה לאחרונה לביטוח לאומי להכיר במורה שנפלה בסמוך לביתה כנפגעת עבודה. המורה מתגוררת בבית פרטי. לאחר שסיימה את עבודתה, חנתה את רכבה בסמוך לבית ומעדה על גשרון שמוביל אליו ושברה את ידה. ביטוח לאומי לא הכיר בתאונת עבודה בנימוק שהנפילה ארעה בתחום הבית. שופטת כרמית פלד קיבלה את גרסת המורה שהנפילה קרתה מחוץ לשטח ביתה ולפני שנכנסה הביתה.
המורה (61) עובדת בתיכון ומתגוררת בבית פרטי במושב באזור עמק חפר. ביום גשום של ינואר 2020, בחזרתה מהעבדוה, חנתה את רכבה בסמוך לבית. בדרכה מהרכב, נפלה על שביל, גשרון מעץ, שמוביל לכניסה לביתה, שהיה רטוב בעקבות הגשמים.
תביעה שהגישה לביטוח לאומי להכרה בתאונה כתאונת עבודה נדחתה בנימוק כי התאונה ארעה לאחר שהסתיימה הדרך שלה הביתה, שכן הנפילה קרתה כבר בתחום ביתה הפרטי.
בעקבות ההחלטה הגישה המורה תביעה נגד ביטוח לאומי בבית הדין לעבודה. היא טענה שהנפילה התרחשה בעת שחזרה מעבודתה לביתה ומחוץ לתחום ביתה הפרטי, על שביל העץ.
ביטוח לאומי דבק בעמדתו שהנפילה התרחשה בתחום ביתה הפרטי של המורה ולכן לא מדובר בתאונת עבודה. לחילופין נטען שגם אם גשר הגישה עליו נפלה אינו בתחום ביתה, הרי שהתובעת ומשפחתה נהגו בו 'מנהג בעלים' באופן שהם ראו בו כחלק מרכושם הפרטי.
"טרם הכניסה לבית"
השופטת פלד קבלה את התביעה. היא ציינה שהתובעת הסבירה במספר מקרים שהנפילה ארעה בשביל גישה שמוביל לבית, לפני שער הכניסה לחצר ביתה וגרסתה הייתה עקבית ואמינה.
בנוסף ציינה השופטת שגם מתמונות שצירפה התובעת ניתן להבין שגשר העץ נמצא לפני הכניסה לשטח הבית.
חיזוק נוסף לגרסת המורה היה בעדותו של שכן שסיפר כי הגיע למקום לאחר שנפלה וסייע לה. לפיכך נקבע שהיא החליקה בשביל הגישה שמוביל לביתה, טרם פתחה את השער לחצר הבית.
טענתו החלופית של הביטוח הלאומי נדחתה. השופטת ציינה שאין מחלוקת שגשר הגישה עליו נפלה התובעת אינו בבעלותה ולא נבנה על ידי משפחתה, אלא על ידי הרשות המקומית. משפחת התובעת אמנם ציפתה את הגשרון בעץ, אך עובדה זו אינה הופכת אותו לרכוש המשפחה. התובעת העידה שניתן להיכנס לביתה גם שלא באמצעות הגשרון, כך שכל אדם הנמצא ברחוב יכול להתהלך עליו והוא לא בשליטת המשפחה.
לפיכך נקבע שהנפילה ארעה בדרך לביתה של התובעת ממקום עבודתה ומחוץ לשטח ביתה, כך שמוצדק להכיר בתאונה כתאונת עבודה.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות בגובה 5,000 שקל.
- ב"כ המורה: עו"ד אייל שלזינגר
- ב"כ ביטוח-לאומי: עו"ד נועם בן שלום
עו"ד אסף ברק עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא…

עדכוני דיני עבודה יולי 2026: חמש התפתחויות שכל מעסיק צריך להכיר
תקציר המשמעות המעשית של עדכוני דיני עבודה 2026 אינה מסתכמת בקריאת החקיקה. דיני עבודה יולי 2026 ממחישים עד כמה חובות המעסיק מחוברות זו לזו. מילות

מבחן התוצאה: אפליה בעבודה גם ללא כוונה – פרשת רוכלומר מול שערי צדק
תקציר פרשת רוכלומר עסקה בעובדת ותיקה (גברת רוכלומר) שעבדה במשך שנים בבית החולים שערי צדק. אם התוצאה יוצרת אפליה, והמעסיק לא מצליח להראות טעם סובייקטיבי

מוסר ואלגוריתם: האם עורך דין רשאי להיעזר ב-AI לכתיבת טיעון משפטי?
תקציר אולם לצד היתרונות, מתעוררת שאלה מהותית: האם עורך דין רשאי להסתמך על בינה מלאכותית לצורך כתיבת טיעון משפטי? פתח / סגור הכל 1 האם

ליווי משפטי וליטיגציה עסקית: מדריך לניהול סיכונים משפטיים
ליווי משפטי מקצועי אינו מתחיל עם הגשת תביעה אלא הרבה קודם לכן – בניהול נכון של סיכונים, בניסוח הסכמים ובהיערכות מוקדמת למצבי מחלוקת. במאמר זה תמצאו סקירה מקיפה של שלבי הליטיגציה העסקית, הדרכים להפחתת חשיפות משפטיות, השימוש בראיות דיגיטליות ובכלי בינה מלאכותית, הקריטריונים לבחירת משרד עורכי דין והצעדים שיסייעו לעסקים להגן על פעילותם ולנהל מחלוקות בצורה מושכלת, יעילה ואסטרטגית.

מהפכת ה-AI במשרדי עורכי דין: איך לשלב כלים חכמים בלי לפגוע באמינות ובדיסקרטיות
תקציר וכיצד ניתן לעמוד בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין תוך שילוב כלים חכמים בעבודה היומיומית? גם משרדי עורכי דין בישראל ובעולם החלו להשתמש בכלים

עובדי הפלטפורמות הדיגיטליות – מעמד משפטי
תקציר פסיקת וולט מהווה תקדים חשוב המבהיר כי ההגדרה החוזית אינה קובעת, וכי יש לבחון את מהות היחסים בפועל.[2][3] עובדי פלטפורמות רבים בישראל זכאים כיום