תאונת העבודה התרחשה כשהעובד התבקש לקשור שק חיטה פרום ונאלץ לעלות לשם כך על אחד השקים האחרים.
האחריות הוטלה על המעסיקה, שלא הוכיחה כי הדריכה את העובד כיצד לבצע את המטלה בבטחה.
משווקת התוצרת החקלאית "גורן הנגב" חויבה לאחרונה לשלם כ-140 אלף שקל למחסנאי שנפגע בעמוד השדרה לאחר שנפל משק גרעיני חיטה עליו עלה כדי לקשור שק אחר. סגן נשיא בית משפט השלום בחיפה רמזי חדיד קבע כי החברה הפרה את תקנות הבטיחות כיוון שלא סיפקה לו סולם ולא הדריכה אותו כיצד לבצע את המשימה בבטחה.
לפי גרסת העובד בתביעה לפיצויים על נזקי תאונת עבודה שהגיש נגד המעסיקה, באוגוסט 2010 התבקש לקשור שק חיטה פרום ונאלץ לשם כך לעלות על שק חיטה אחר אך איבד שיווי משקל, נפל ואיבד את ההכרה.
כתוצאה מהתאונה נגרמה לו פגיעה בעמוד השדרה המותני והצווארי והוא סובל לטענתו מפוסט טראומה.
חברת "גורן הנגב" התגוננה יחד עם חברת הביטוח שלה "כלל", והשתיים הכחישו את נסיבות התאונה.
הן טענו כי התובע הציג בתצהיר העדות הראשית שלו גרסה סתמית כי "נפל מגובה במהלך יום עבודה". הנתבעות ציינו כי גרסתו המפורטת עלתה רק במענה לשאלות שהפנה בית המשפט ולכן יש לדחות אותה.
לחילופין נטען כי גם אם התאונה התרחשה כפי שהתובע תיאר יש להטיל עליו אשם תורם משמעותי משום שלא השתמש בסולם אף שעבר הדרכות בטיחות רבות. כמו כן הכחישו הנתבעות כי נגרם לתובע נזק משמעותי.
התנהלות חמורה
סגן הנשיא חדיד קבע כי המעסיקה לא התכחשה בזמן אמת לנסיבות התאונה נוכח העובדה שהיא חתומה על טופס התביעה שהגיש התובע לביטוח לאומי, ובו נכתב במפורש כי החליק ונפל כשהחל לקשור שק חיטה במחסן.
בנסיבות אלה בקשת הנתבעות להתעלם מגרסתו המפורטת ואמינה של התובע אינה מתקבלת, נקבע. השופט אף הוסיף כי תשובות התובע לשאלות שהופנו לו בחקירתו משתלבות עם הדברים שאמר למומחים ועם תמונות של המחסן.
לעומת זאת, הנתבעות לא העידו נציגים מטעמן ולא הביאו גרסה נגדית לתאונה. "התנהלות זו אומרת דרשני", נכתב.
השופט הפנה לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה ולהלכה הפסוקה שמטילות על המעסיקים את החובה להדריך עובד כיצד לבצע את עבודתו בשיטה בטוחה ולספק לו את הכלים והציוד המתאימים.
בהקשר זה דחה השופט את הטענה כי התובע קיבל הדרכה הולמת. אמנם, הנתבעות הגישו "טופס רישום הדרכה" חתום על ידי התובע אולם לא נכתב בו מה היה תוכן ההדרכה ולא ניתן להבין ממנו האם קיבל תדריך רלוונטי למשימה שבעקבותיה נפצע.
השופט הוסיף עוד כי הנתבעות אמנם טענו שהתובע היה צריך להשתמש בסולם אלא שבמחסן כלל לא היה סולם.
לסיכום השופט ראה בחומרה את התנהלות המעסיקה ואף לא מצא לנכון להטיל על התובע אשם תורם כלשהו.
תחשיב הנזקים שנגרמו לתובע בהם כאב וסבל, הפסדי שכר ותנאים סוציאליים, הועמד על כ-219 אלף שקל. מאחר שהתובע קיבל כ-109 אלף שקל מהביטוח הלאומי, חויבו הנתבעות לשלם לו כ-110 אלף שקל בנוסף להחזר הוצאות משפט ושכר מומחים וכן שכ"ט עו"ד של 25,905 שקל.
עו"ד דניאל רווח עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
סוף עידן העבודה מהבית? מה מותר למעסיק לדרוש ומה הזכויות שלכם
המעבר ההמוני לעבודה מהבית נולד מתוך משבר עולמי, אך הפך במהירות למהפכה תעסוקתית. עובדים בנו שגרות חדשות, ארגונים התאימו תהליכים, ושוק העבודה אימץ מודלים גמישים.
חוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971: מדריך משפטי מקיף למשכירים ולשוכרים בישראל
חוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971, הוא חוק אזרחי ישראלי שמסדיר את דיני השכירות וההשאלה (שאילה) של נכסים – בעיקר דירות ומקרקעין, אבל גם מטלטלין וזכויות. הוא
חוזה שכירות סטנדרטי – התקנות החדשות של משרד המשפטים ומה הן קובעות לראשונה
שוק השכירות בישראל עובר בשנים האחרונות שינוי עומק רגולטורי. אם בעבר כל חוזה שכירות נוסח באופן פרטי ולעיתים חד־צדדי, הרי שכיום קיימת מגמה ברורה של
העסקת עובדים בתקופת ניסיון – זכויות וחובות מנקודת מבטם של עובדים ומעסיקים
תקופת ניסיון היא שלב מכריע ביחסי העבודה. עבור העובד, זהו שלב המאופיין בחוסר ודאות, רצון להוכיח התאמה מקצועית וחשש מפיטורים מהירים. עבור המעסיק, מדובר בכלי
המדריך המלא לזכויות עובדים בישראל ב-2026
המדריך המלא לזכויות עובדים בישראל עדכון 2026 הערה חשובה: מסמך זה מבוסס על מקורות מוסדיים מאומתים: אתר כל-זכות, משרד העבודה, ההסתדרות, ומקורות רשמיים
לא רק נפילה במדרגות: תביעות נזיקין מהעידן הדיגיטלי – השמעת לשון הרע ברשתות חברתיות, דליפת מידע והפרת פרטיות כעוולה
מבוא: מהנפילה הפיזית לנפילה הדיגיטלית בעבר, תביעות נזיקין התמקדו בעיקר בנזקים פיזיים מוחשיים: תאונות דרכים, נפילות במדרגות, או נזקי גוף במקום העבודה. בעידן הדיגיטלי של