אנשי עסקים רבים מעדיפים לנהל את המחלוקות שלהם בהליך של גישור תוך שליטה על התהליך המשפטי ובעיקר בסודיות הממזערת נזקים כלכליים. מתי כדאי לפנות לגישור עסקי ואיך זה עובד בפועל?
אם היה צריך להצביע על ההבדל המשמעותי ביותר בין הליכים המתנהלים בערכאות לבין הליכי גישור הרי שהוא טמון במשפט הבא: ״אתה יודע איך אתה נכנס לבית משפט, אבל אתה לא יודע איך תצא״. זהו אחד הגורמים לכך שבשנים האחרונות יותר ויותר גופים וחברות מעוניינים לפתור מחלוקות עסקיות בהליכי גישור ולא להגיע איתם לבית המשפט.
בגישור הצדדים שולטים בתהליך ויש להם אינטרס להגיע להסכמה עם הצד השני בנוגע למחלוקת, יתרון חשוב ביחסים ארוכי טווח. בנוסף, הם שולטים בלוח הזמנים, במידע שהם מעוניינים לחשוף, בהוצאות הכספיות ובעיקר בכל נושא הסודיות.
בבית משפט הצדדים כפופים להליכים של גילוי מסמכים, תצהירי עדות ראשית וחקירות נגדיות – הכול חשוף. אבל בעיקר, הם לא יכולים לדעת מראש מה תהיה החלטת השופט.
לסכסוכים עסקיים כמו גם סכסוכים אחרים המגיעים לבית המשפט יש משמעויות ברורות ביותר של:
א. הפסד זמן: ניהול הליך משפטי אורך זמן רב ורצוף בישיבות עם עורכי דין, דיונים תצהירים וכו'
ב. הוצאות כספיות ניכרות הכרוכות בניהול ההליך.
ג. נזקים כספיים לצדדים עקב המחלוקות.
ד. בהיעדר סודיות – הסכסוך גלוי וידוע לכולם
ומה לגבי העלות הכספית?
בגישור העלות קבועה וידועה מראש; בבית משפט הצדדים נתונים לחסדיו של השופט ובנוסף לפסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד.
איך עובד תהליך הגישור בפועל?
בדרך כלל המגשר נבחר בהסכמת שני הצדדים. הצדדים מעבירים למגשר את עיקרי טענותיהם, עובדות, ראיות ודרישתם לפיצוי במידת הצורך. המגשר מקבל את החומרים ולומד אותם. לאחר מכן מתקיימת פגישת הגישור. בתחילת הדרך הפגישות משותפות וכוללות את בעלי הדין ועורכי הדין שלהם כאשר במהלך הגישור נהוג לקיים פגישות נפרדות של המגשר עם הצדדים. בפגישות אלה משקף המגשר לצדדים את המצב ויכול לומר להם את דעתו מבחינה משפטית.
לדוגמה, לאחרונה טיפל משרדנו בסכסוך בין שני בעלי מניות בחברה. אחד מבעלי המניות שימש מספר שנים כמנכ"ל החברה. במהלך כהונתו הוא הוציא מהחברה כספים רבים שלא כדין ולמעשה עשק את החברה. אותו מנכ"ל גם תבע את החברה בגין פיצויי פיטורים שכביכול חייבים לו. החברה מצידה תבעה את המנכ"ל בגין מעשי המרמה שלו. מדובר במחלוקת עם הרבה אמוציות ואגו. לאחר שהדברים קצת נרגעו ניהלנו הליך גישור. כל אחד מהצדדים הציג את העובדות והראיות שהיו בידיו ולאחר מאמץ לא פשוט הצלחנו לסיים את התיק בפשרה.
אם סכסוך זה היה מתנהל בבית המשפט זה היה נמשך שנים רבות. אין לדעת מה גובה הפיצויים שהיו נפסקים וההד הציבורי היה גורם נזק משמעותי לחברה ולעובדיה. סיום המחלוקת בהליך גישור היה הדבר הנכון ואיפשר חיסכון כספי, חיסכון בזמן שהוא יקר מאוד לאנשי עסקים, סודיות, חיסכון בעלויות ושליטה בתהליך.
היום, מעל לכל ספק, ידוע כי להליך גישור עסקי קיימת אטרקטיביות משמעותית אותה הפנימו בשנים האחרונות רבים מאנשי העסקים ובעלי החברות.
האטרקטיביות לא נובעת רק מחיסכון בזמן ובכסף, אלא גם משאיפת הצדדים למזער נזקים, הן לצורך המשכיות הפעילות העסקית, או לחילופין, לצורך היפרדות מכובדת. בנוסף, הליך הגישור נוח יותר וגמיש, ובמסגרתו הצדדים יכולים להעלות את טענותיהם באווירה נינוחה תוך מציאת פתרונות שמטבע הדברים קשה להגיע אליהם במסגרת ניהול הליך משפטי.
הניסיון מוכיח כי אנשי עסקים וחברות אשר פנו לגישור עסקי, חסכו זמן, ממון ובמקרים רבים הגיעו לתוצאה רצויה בזמן קצר יחסית.
* עו״ד אורי בוים ממשרד בוים תומא אוזרקובסקי עוסק בניהול גישורים עסקיים ופתרון סכסוכים מורכבים
עוד מאמרים בנושא…

סוף עידן העבודה מהבית? מה מותר למעסיק לדרוש ומה הזכויות שלכם
המעבר ההמוני לעבודה מהבית נולד מתוך משבר עולמי, אך הפך במהירות למהפכה תעסוקתית. עובדים בנו שגרות חדשות, ארגונים התאימו תהליכים, ושוק העבודה אימץ מודלים גמישים.

חוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971: מדריך משפטי מקיף למשכירים ולשוכרים בישראל
חוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971, הוא חוק אזרחי ישראלי שמסדיר את דיני השכירות וההשאלה (שאילה) של נכסים – בעיקר דירות ומקרקעין, אבל גם מטלטלין וזכויות. הוא

חוזה שכירות סטנדרטי – התקנות החדשות של משרד המשפטים ומה הן קובעות לראשונה
שוק השכירות בישראל עובר בשנים האחרונות שינוי עומק רגולטורי. אם בעבר כל חוזה שכירות נוסח באופן פרטי ולעיתים חד־צדדי, הרי שכיום קיימת מגמה ברורה של

העסקת עובדים בתקופת ניסיון – זכויות וחובות מנקודת מבטם של עובדים ומעסיקים
תקופת ניסיון היא שלב מכריע ביחסי העבודה. עבור העובד, זהו שלב המאופיין בחוסר ודאות, רצון להוכיח התאמה מקצועית וחשש מפיטורים מהירים. עבור המעסיק, מדובר בכלי

המדריך המלא לזכויות עובדים בישראל ב-2026
המדריך המלא לזכויות עובדים בישראל עדכון 2026 הערה חשובה: מסמך זה מבוסס על מקורות מוסדיים מאומתים: אתר כל-זכות, משרד העבודה, ההסתדרות, ומקורות רשמיים

לא רק נפילה במדרגות: תביעות נזיקין מהעידן הדיגיטלי – השמעת לשון הרע ברשתות חברתיות, דליפת מידע והפרת פרטיות כעוולה
מבוא: מהנפילה הפיזית לנפילה הדיגיטלית בעבר, תביעות נזיקין התמקדו בעיקר בנזקים פיזיים מוחשיים: תאונות דרכים, נפילות במדרגות, או נזקי גוף במקום העבודה. בעידן הדיגיטלי של
מאמרים קשורים לנושא:
- מסירת תלוש שכר באמצעים אלקטרונים בתאריך 27.6.17 אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלוש שכר), התשע"ז - 2017 לפיהן בהסכמת העובד יהיה רשאי המעסיק...
- חוק הגנת השכר שכר עבודה מוגדר על פי חוק כתשלומים להם זכאי העובד עקב ובמשך עבודתו. שכר עבודה כולל גם תשלומים עבור פריון עבודה, שעות נוספות וחגים....
- אושרה בקריאה שניה ושלישית הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד מדובר בכלי חשוב נוסף שיסייע לעובדים במימוש זכויות לשכר שווה באותו מקום עבודה, בעד אותה עבודה, או בעד עבודה שוות ערך....
- האם קיימת חפיפה בין תקופה החל"ת לתקופה המוגנת של עובדת לאחר חופשת לידה? תיקון אשר עבר לאחרונה בחקיקה, שם למעשה סוף לפרשנויות הסותרות שהיו עד כה לעניין חפיפה בין תקופת החל"ת לתקופה המוגנת של עובדת לאחר לידה.בהתאם לתיקון מס'...
- איסור אפליה בין דורשי עבודה אין להפלות בין דורשי עבודה. אפליה בין דורשי עבודה כוללת מודעות דרושים או שאלות בנושאים אישיים במהלך ריאיון עבודה. איסור זה חל גם על שירות...