קיום ההסכם הותנה בכך שהרוכש יתקבל כחבר במושב בו מצויה הנחלה. המוכרת טענה כי התנאי לא התקיים אבל הרוכש הוכיח שהיא זו שגרמה לוועד המושב לדחות את בקשתו הראשונית, שהתהפכה בערעור.

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לאחרונה תביעה לביטול עסקה למכירת נחלה במושב שדה אליעזר לאחר שלא מצא בסיס לטענות המוכרת כנגד הסכם המכר והתנהלות הרוכש. השופט יונתן אברהם קבע כי מרגע שהרוכש התקבל כחבר מושב אין שום מניעה לאכוף את ההסכם. בכך בוטלה עסקה נוספת שביצעה המוכרת מול רוכש אחר.

טענתה המרכזית של המוכרת בתביעה שהגישה לפני כשנתיים וחצי – לאחר שכבר הספיקה לחתום על הסכם מכר עם אדם אחר – הייתה כי הסכם המכר שנחתם ב-2016 הותנה בכך שהרוכש יתקבל כחבר במושב (בעגה משפטית: תנאי מתלה), ומאחר שבקשתו נדחתה על ידי הוועד הרי שהתנאי לא התקיים והחוזה בטל ומבוטל.

הרוכש השיב כי המוכרת נוהגת בחוסר תום לב משווע כיוון שהיא זו שגרמה לוועד לדחות את בקשתו הראשונית באמצעות מכתבים ולחצים שהפעילה על חבריו. מכל מקום, הוא הבהיר כי ערעור שהגיש על החלטת הוועד התקבל ברוב של שני שליש, כך בסופו של דבר הוא התקבל.

אלא שהמוכרת כי תקנון האגודה דורש רוב של שלושה רבעים ולא שני שליש. עוד היא טענה כי מעולם לא ניסתה לסכל את בקשת החברות ובסך הכל ניסתה לזרז את ההחלטה כי הייתה בלחץ לקבל את כספי המכר כדי להחזיר חוב לבנק.

עוד היא טענה כי בהסכם לא נקבעו מועדים ברורים לקיום התנאי ולא ייתכן שהיה עליה להמתין עד לסיום הליכי הערעור, במיוחד כשהרוכש עיכב אותם למרות שידע שהיא במצוקה.

בסיכומו של דבר, בעוד שמוכרת תבעה לבטל את העסקה הרוכש הגיש תביעה נגדית לאכיפתה.

סיכול ממוקד

בפסק דין שהכריע בתביעות דחה השופט אברהם את גישת התובעת. השופט קבע כי ההסכם לא הגביל את זכותו של הרוכש לערער על החלטת הוועד, ובאשר לרוב הדרוש, נקבע כי הוראות התקנון סותרות את תקנות האגודות השיתופיות שגוברות עליו וקובעות רוב של שני שליש בלבד. משכך, הרוכש עמד בתנאי שנקבע בהסכם והתקבל כחבר מושב כדין.

מלבד זאת, השופט התרשם כי התובעת אכן פעלה לסיכול קבלתו, כפי שעולה במובהק ממכתבים ששלחה לאגודה ומעדות יו"ר הנהלת האגודה. "מצאתי", כתב השופט בהקשר זה, "כי למהלכי התובעת היתה השפעה ניכרת על ההחלטה של הוועד, וכי התובעת פעלה לסיכול התנאי המתלה".

לאור דברים אלה נדחו טענות התובעת בדבר עיכוב בלתי סביר בהליכי הערעור ונקבע כי התובעת לא זכאית לביטול ההסכם בשל אי התקיימות התנאי של קבלה לחברות.

בהמשך, השופט דחה טענות נוספות שהעלתה התובעת כמו עושק והטעיה וקבע כי מדובר בהסכם סביר והגיוני. בעניין זה התובעת טענה כי העובדה שלא נקבעו בו מועדים מדויקים לקיום התנאי המתלה ולהעברת התשלומים אולם השופט הבהיר כי חוק החוזים קובע במפורש כי כשלא נקובים בחוזה מועדים הדרישה היא ל"זמן סביר" – ולטעמו הרוכש פעל בהתאם.

נוכח דחיית טיעוניה של התובעת קיבל השופט את תביעת הרוכש לאכיפת ההסכם. התובעת חויבה לקיים את ההתחייבות לפי החוזה ולשלם לו הוצאות משפט של 25,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עורך דין דוד דהאן
• ב"כ הנתבע (והתובע שכנגד): מאיר זנטי, עורך דין מקרקעין

עו"ד חיים פרנקל עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין