בימ"ש השלום פסק לעובד פיצויים מופחתים משום שלא הקטין את הנזק באמצעות תביעה לקצבת נכות נפשית מביטוח הלאומי.
אלא שהמחוזי סבר שההחלטה שגויה והורה לשלם לו את מלוא הפיצוי שמסתכם ביותר מחצי מיליון שקל.
ערעור של מוסכניק שנפגע בתאונת עבודה התקבל לאחרונה תוך ביטול החלטת בית משפט השלום לנכות מסכום הפיצויים להם הוא זכאי כ-353 אלף שקל מהטעם שלא מיצה את זכויותיו בביטוח הלאומי. בפסק הדין שכתבה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב יהודית שבח נקבע כי הנפגע הוכיח שלא היה זכאי לקצבה נוספת מהביטוח הלאומי מעבר למה שכבר קיבל. בהתאם לכך חויבה "הפניקס", כמבטחת המוסך, לשלם לו את הפיצויים המלאים שמסתכמים ביותר מחצי מיליון שקל.
פלסטיני שעבד כמכונאי רכב במוסך "ברגיל" בראש העין הגיש ב-2013 תביעה לפיצוי בגין תאונת עבודה שאירעה ב-2011 בזמן שטיפל במשאית.
בית משפט השלום בתל-אביב קיבל את תביעתו העקרונית אך החליט להפחית מסכום הפיצוי המלא שעמד על 643,450 שקל סכום של 353,316 שקל שלשיטתו יכול היה הנפגע לקבל מהביטוח הלאומי לו היה מגיש תביעה להחמרת נכות נפשית.
קביעה זו התבססה על ממצא של מומחה מטעם בית המשפט, שלפיו יש לעובד 10% נכות נפשית, ועל הוראה בפקודת הנזיקין הקובעת כי נפגע עבודה מחויב להקטין את הנזק הכלכלי שנגרם למעסיק באמצעות מיצוי הזכויות בביטוח לאומי. כפועל יוצא זכה הנפגע ב-219,040 שקל בלבד.
על פסק הדין הוגשו ערעורים הדדיים. הנפגע הגיש ערעור בטענה שלא היה מקום לנכות ממנו קצבה רעיונית שממילא לא היה מקבל. הוא הבהיר שעוד בתביעה הראשונית שהגיש לביטוח הלאומי נדחתה בקשתו להכיר בנכות הנפשית שנגרמה לו כתוצאה מהאירוע, והוועדה הרפואית פסקה אחוזי נכות רק על הפגיעה האורתופדית. מעבר לכך הוא טען כי לאחר שפסק הדין ניתן הוא הגיש לביטוח הלאומי בקשה נוספת שנדחתה גם היא.
הפניקס – חברת הביטוח של המוסך (המעסיק) – טענה לעומתו בערעור משלה כי צריך היה לנכות סכום גבוה יותר, וכי הנפגע הכשיל את ההליך בביטוח לאומי במכוון.
לא היה סיכוי
סגנית הנשיא שבח קבעה כי אפשר לנכות מהפיצויים קצבה רעיונית שהניזוק לא קיבל בפועל, אם הוא לא פעל בסבירות ובתום לב אף שהיה סיכוי שיזכה בה לו היה פונה לביטוח הלאומי.
בהקשר זה השופטת הבהירה כי עצם העובדה שהמומחה מטעם בית המשפט פסק לנפגע נכות נפשית לא מעידה על כך שהיה לו סיכוי סביר לזכות בקצבת נכות או שהוא הכשיל במכוון את ההליכים בביטוח הלאומי.
השופטת ציינה כי מהפרוטוקולים של הוועדות הרפואיות שהתקיימו בעניינו עולה כי הנפגע אכן ניסה לקבל הכרה כנכה נפש ואף נלחם על כך, אך טענותיו בנושא נדחו שוב ושוב. העובדה שלאחר מתן פסק הדין הגיש בקשה נוספת שנדחתה, מעידה ביתר שאת שלא היה לו סיכוי לקבל את הקצבה.
לאור זאת נקבע כי לא היה מקום לנכות מהפיצויים של העובד את קצבת הנכות הרעיונית. השופטים יונה אטדגי ונפתלי שילה הסכימו עם קביעה זו
וקיבלו את ערעור העובד, תוך דחיית ערעורה של הפניקס.
לפיכך חויבה "הפניקס" לשלם לעובד עוד 353,316 שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין הקודם (ינואר 2018), וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של כ-105 אלף שקל.
- ב"כ המערער (הנפגע): עו"ד אבי לוטן
- ב"כ המעסיק (המוסך): אבי דוק, עורך דין נזיקין
- ב"כ הפניקס: עו"ד ורד וינשטוק
עו"ד מאור עזרן עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים

דיני עבודה למעסיקים – המדריך המשפטי המקיף – סיכום הסדרה
דיני עבודה למעסיקים – המדריך השלם לניהול עובדים בישראל לאורך תשעה עשר מאמרים נבנתה סדרת ידע מקיפה העוסקת כמעט בכל שלב אפשרי במחזור חיי העובד

מאמר מס' 19: סיום העסקה בהסכמה – כך עושים זאת נכון
מאמר מס' 19: סיום העסקה בהסכמה – כך עושים זאת נכון סיום העסקה בהסכמה הוא אחד הכלים הרגישים ביותר בניהול יחסי עבודה. מצד אחד, הוא

מאמר מס' 18: הרעת תנאים מוחשית – מתי זה מסוכן למעסיק
מאמר זה משלים את המדריך הקודם בנושא פיטורים חוקיים, ומתמקד באחד הסיכונים המשפטיים המשמעותיים ביותר עבור מעסיקים: הרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה. מדובר בהלכה פסוקה

מאמר מס' 17: פיטורים חוקיים בישראל – מדריך למעסיקים
דיני העבודה בישראל אינם מכירים בעקרון "העסקה לפי רצון" (at-will employment) הקיים בשיטות משפט אחרות. עם זאת, ככלל, מעסיק רשאי לסיים את יחסי העובד-מעביד בכל

מאמר מס' 16: שימוע לפני פיטורין – הצ’ק ליסט המלא
שימוע לפני פיטורין – המאמר המלא הצ'ק ליסט המלא · זכויות העובדים · חובות המעסיק · פסיקה והלכות שימוע לפני פיטורין הוא אחת מזכויות

ההנחיות החדשות לפעילות הציבור ברחבי הארץ
מדיניות התגוננות: פעילות מצומצמת בכל הארץ הנחיות חירום לשמירת הביטחון – עדכון רשמי תחילת תוקף: ראשון, 07 ביוני 2026, 22:00 סיום תוקף: שני, 08 ביוני