מדריך פוטר אחרי 14 שנות עבודה בעוד שחברה טענה כי עזב מרצונו ונסע להודו. ביה"ד לעבודה קיבל את תביעתו אך פסק לו פיצויים עבור 5 שנים בלבד בשל קטיעת רצף העבודה.
בית הדין לעבודה בחיפה פסק לאחרונה כ-57 אלף שקל פיצויים לעובד שפוטר ב-2009 בשל ירידה בהיקף העבודה, אף שהוחזר לעבוד כעבור מספר חודשים. השופט נוהאד חסן דחה את טענת החברה כי המדריך נטש את עבודתו ונסע להודו מבלי לעדכן אותה, וקבע כי מכתב סיום העסקה שנמסר לו מעיד על פיטורים המזכים בפיצויים.
בתביעה שהוגשה ב-2015 טען המדריך כי עבד בחברה מ-1995 עד 2010 עם הפסקות באמצע. אחת מהן אירעה ב-2009 שבה נמסר לו כי לא יתנו לו יותר כיתות בשל ירידה בהיקף העבודה. כעבור מספר חודשים אמנם החזירו לעבוד לתקופה מסוימת אך לטענתו מגיעים לו פיצויי פיטורים ודמי הבראה בשל סיום העסקתו.
אל מול גרסתו טענה החברה כי התובע כלל לא פוטר אלא נטש את העבודה ונסע להודו מבלי לעדכן אותה. עוד היא טענה כי אין לראות במכתב "אישור אי העסקה" שמסרה לתובע לבקשתו ועל-פי ניסוח שלו לצורך מיצוי זכויות בביטוח לאומי כמכתב פיטורים.
אולם השופט חסן לא קיבל את עמדת החברה וקבע כי במכתב צוין במפורש שאין באפשרותה להציע לתובע קבוצות נוספות להנחיה – ותוכן זה מדבר בעד עצמו. עוד נקבע כי אין כל פסול בכך שהתובע ביקש את המכתב, וזה לא שולל את העובדה שהתובע פוטר ולא התפטר מרצונו.
בתוך כך ציין השופט כי אמנם הנתבעת הצהירה על כוונתה להמשיך להעסיק את התובע אם תהיה אפשרות כזו אבל בפועל הוא הוחזר לעבודה רק כעבור מספר חודשים – ומכאן שהוא זכאי לפיצויי פיטורים.
עם זאת, השופט קיבל את עמדת הנתבעת בנוגע למשך תקופת העבודה הרציפה. בעניין זה טענה הנתבעת כי במהלך השנים 2003-2004 יחסי העבודה נותקו למשך 7 חודשים ובכך נקטע רצף העבודה בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, כך שהתובע זכאי לפיצויים רק על 5 שנות העבודה האחרונות עד פיטוריו.
השופט ציין כי בתקופה הרלוונטית חוק הפיצויים קבע כי די ב-3 חודשי נתק כדי לקטוע את רציפות העבודה לצורך הזכאות לפיצויי פיטורים ולכן הדין עם הנתבעת.
בהתאם לכך, פיצויי הפיטורים חושבו לפי 5 שנים בהתאם לשכר קובע של 9,215 שקל. סכום הפיצויים הועמד על 46,075 שקל בהפחתת כ-681 שקל שהופרשו לקרן הפנסיה של התובע, ובלבד שהנתבעת תמסור לתובע מכתב שחרור. בנוסף נפסקו לתובע דמי הבראה של 5,292 שקל והוצאות משפט של 6,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מנחם ליאב
- ב"כ הנתבעת: גלעד בכר, עורך דין דיני עבודה
עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
עובדים בפורים? כל מה שצריך לדעת על שכר, חופשה ותחפושות במשרד
חג הפורים הוא אולי החג השמח ביותר בלוח השנה העברי, אבל בכל הנוגע לדיני עבודה – הוא גם אחד המבלבלים שבהם. האם זהו יום שבתון?
יום המשפחה 2026: האם מותר למעסיק לקזז שעות להורים שיוצאים מוקדם?
יום המשפחה (ל' בשבט) הוא יום חג לא רשמי במשק. האם מותר לצאת מוקדם מהעבודה? למי מגיע יום מקוצר ומה דינו של "נוהג במקום העבודה"?
סוף עידן העבודה מהבית? מה מותר למעסיק לדרוש ומה הזכויות שלכם
המעבר ההמוני לעבודה מהבית נולד מתוך משבר עולמי, אך הפך במהירות למהפכה תעסוקתית. עובדים בנו שגרות חדשות, ארגונים התאימו תהליכים, ושוק העבודה אימץ מודלים גמישים.
חוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971: מדריך משפטי מקיף למשכירים ולשוכרים בישראל
חוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971, הוא חוק אזרחי ישראלי שמסדיר את דיני השכירות וההשאלה (שאילה) של נכסים – בעיקר דירות ומקרקעין, אבל גם מטלטלין וזכויות. הוא
חוזה שכירות סטנדרטי – התקנות החדשות של משרד המשפטים ומה הן קובעות לראשונה
שוק השכירות בישראל עובר בשנים האחרונות שינוי עומק רגולטורי. אם בעבר כל חוזה שכירות נוסח באופן פרטי ולעיתים חד־צדדי, הרי שכיום קיימת מגמה ברורה של
העסקת עובדים בתקופת ניסיון – זכויות וחובות מנקודת מבטם של עובדים ומעסיקים
תקופת ניסיון היא שלב מכריע ביחסי העבודה. עבור העובד, זהו שלב המאופיין בחוסר ודאות, רצון להוכיח התאמה מקצועית וחשש מפיטורים מהירים. עבור המעסיק, מדובר בכלי