החוק קובע שכר מינימלי אותו רשאי המעסיק לשלם לעובדיו.
המטרה המרכזית של שכר המינימום הינה להבטיח לכל עובד שכר מינימאלי אותו יקבל בכל מצב, ולמנוע ניצול של העובדים מכוחם החזק של מעסיקים.
חשוב להדגיש כי עובדים/מעסיקים לא יכולים להתנות או לוותר על שכר מינימום, כלומר גם אם עובדים מסיבה זו או אחרת מסכימים להשתכר פחות משכר המינימום, חובתו של המעסיק לשלם להם לפחות שכר מינימום.
שכר המינימום בישראל החל מדצמבר 2017 הינו בסך 5,300 ₪ לחודש.
בעקבות קיצור שבוע העבודה בחודש אפריל 2018 ל- 42 שעות שבועיות (182 שעות חודשיות) עודכן גובה שכר המינימום לשעת עבודה ל- 29.12 ₪.
- שכר המינימום לשעה מחושב בחילוק שכר המינימום החודשי- 5,300 ₪ ב- 182 שעות חודשיות, במקום 186 שעות, לפיכך שכר המינימום השעתי יעמוד על סך 29.12 ₪ (במקום 28.49)
- חוק שכר המינימום לא שונה בעקבות צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה, אך עמדת ועדת ההיגוי שהוקמה לצורך הבהרת הסעיפים בצו ההרחבה ועמדת משרד העבודה כי שכר המינימום לשעה הוא אכן 29.12 ₪ לשעה ועל כן על המעסיקים לשלם שכר זה.
מי זכאי לשכר מינימום
כל עובד מעל גיל 18 שעובד במשרה מלאה (42 שעות שבועיות) זכאי לכל הפחות לשכר מינימום.
עובד המועסק במשרה חלקית שכרו יחושב בהתאם לחלקיות המשרה.
אי תשלום שכר מינימום לעובד
סעיף 14 לחוק שכר מינימום, תשמ"ז- 1987 (להלן: "החוק") קובע:
"מעסיק שלא שילם לעובדו שכר מינימום, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה."
אי תשלום שכר מינימום לעובד מהווה עבירה פלילית, מדבר בעבירה שעונשה מאסר של שנה או קנס.
במקרה בו המעביד הוא תאגיד, יאשם בעבירה גם נושא המשרה האחראי על הנושא, מנהל פעיל ושותף שאינו מוגבל אלא אם לא ידע על העבירה ונקט בכל האמצעים הסבירים לשמירה על החוק.
עוד מאמרים

לשון הרע ברשתות חברתיות – גבולות חופש הביטוי מול פיצויים
מבוא הרשתות החברתיות הפכו לזירת הביטוי הציבורי המרכזית בישראל. כל משתמש יכול להפיץ טקסט, תמונה או סרטון אל אלפי ועשרות אלפי עוקבים בלחיצת כפתור אחת.

שימוש במצלמות Dash Cam כראיה בתאונות דרכים
מבוא בעידן שבו כל רכב שני מצויד מצלמת דרך ראיה, השאלה איננה עוד אם יהיה תיעוד לתאונה אלא כיצד ישתמשו בו. סרטון Dash Cam עשוי להכריע בסוגיית אחריות

אחריות רשויות מקומיות על מפגעי תשתית – מדרכות ומדרונים
מבוא המרחב העירוני נמצא באחריות הרשות המקומית, ולפיכך כל מפגע תשתיתי – בור פתוח במדרכה, אבנים רופפות או מדרון שאיבד יציבות – עלול להצמיח תביעת נזיקין

רשלנות רפואית בעידן טלה‑רפואה: אתגרים, תקינה והגנות משפטיות
מבוא המהפכה הדיגיטלית במערכת הבריאות, שהואצה מאז מגפת הקורונה, הפכה את טלה ‑ רפואה[1] (Tele‑Medicine) מרעיון ניסיוני לשירות חובה כמעט בכל קופת חולים ובית חולים.

מה ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לבין ייפוי כוח רגיל?
מבוא הצורך להגדיר מראש מי יקבל החלטות בשמנו ברגעי חולשה או היעדרות הופך למשמעותי יותר ויותר בחברה מודרנית, שבה תוחלת החיים מתארכת והמורכבות המשפטית־כלכלית גדלה.

שאלות & תשובות – כל מה שתמיד רצית לדעת על ייפוי כוח מתמשך
מבוא ייפוי כוח מתמשך הוא אחד הכלים המשפטיים החשובים ביותר שנועדו להבטיח את זכויותיך גם כאשר לא תוכל לקבל החלטות בעצמך. הכלי הזה מאפשר לכל
מאמרים קשורים לנושא:
- צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה מבוא: חשיבות צבירת זכויות סוציאליות בזמן היעדרותהזכויות הסוציאליות הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים בישראל. הן מבטיחות רשת ביטחון לעובדים במקרה של חופשות, מחלות, חופשות...
- האם בית המשפט והמחוקק מתעלמים מהמצוקה של העובדים השעתיים? למעלה מ-45% מהעובדים במשק הישראלי משתכרים על בסיס שעתי, כאשר רובם מועסקים בענפים כמו בניין, סיעוד, שמירה וכו', ובכל זאת הם אינם זכאים לתנאים בסייסים...
- מסירת תלוש שכר באמצעים אלקטרונים בתאריך 27.6.17 אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלוש שכר), התשע"ז - 2017 לפיהן בהסכמת העובד יהיה רשאי המעסיק...
- טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים (תקנות 2 (א) ו- 4 (א) ו- (ב)) טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים 1 חלק א'...
- מועד מסירת תלוש שכר לעובד מעסיק מחויב למסור לעובדיו תלוש שכר עד היום ה-9 שלאחר המועד שבו היה אמור לשלם לו את השכר. (מועד תשלום שכר)סעיף 9 לחוק הגנת השכר...