בעלת מגרש וקבלן חתמו על חוזה לבניית בית. הקבלן טען כי היא לא שילמה לו חלק מהכסף וגרמה לו לנזקים, אולם השופט שוכנע שהקבלן הוא שהפר את החוזה.
בית משפט השלום ברמלה דחה תביעה שהגיש קבלן בעל חברת בנייה נגד בעלת מגרש, ואף קיבל תביעה נגדית שהגישה.
הקבלן תבע מאות אלפי שקלים, אולם השופט הבכיר זכריה ימיני חייב אותו לשלם לנתבעת (והתובעת שכנגד) כ-250,000 שקל בגין ליקויי בנייה, ואף קבע כי הוא הפר את החוזה כאשר הפסיק את הבנייה למשך שלושה חודשים על דעת עצמו.
השניים חתמו על חוזה בו התחייב הקבלן לבנות את ביתה של הנתבעת על מגרש שבבעלותה, בתמורה לכ-1.2 מיליון שקל, שישולמו בנקודות שונות של התקדמות הבנייה. חלק ניכר מעלות הבנייה היה מכספי משכנתא שלקחה הנתבעת, כך שמועדי התשלום היו אמורים להתבצע לאחר ביקור מפקח מטעם הבנק שיבדוק כי אותו שלב אכן הסתיים, ורק אז ישחרר את החלק היחסי.
בשלב מסוים הפסיק הקבלן את העבודות, ואילו הנתבעת שילמה לו עד שלב זה רק כ-80% מהתמורה.
הקבלן טען כי השלים את הבנייה על אף שהנתבעת לא שילמה לו את מלוא שכרו, וכי בעקבות זאת נאלץ להפסיק את העבודה למשך 3 חודשים.
לטענתו, כשהגיע לישיבה עם הנתבעת ובעלה, האחרון הציג לו דו"ח ליקויים ועבודת שלא ביצע.
סכום התביעה (670,000 שקל) הורכב מיתרת מחיר שלא שולמה בתוספת הפיצוי המוסכם בחוזה, ופיצוי בגין עיכוב בעבודות שגרם להפסד ימי עבודה של פועלים.
הנתבעת, שיוצגה על ידי עו"ד עודד שטרוזמן, הגישה תביעה שכנגד, בה טענה כי הקבלן הפר את החוזה ואף לא עמד בלוח הזמנים.
עוד נטען בין היתר כי כאשר נכנסה להתגורר בבניין, הנתבעת גילתה ליקויים רבים, ובהם ליקויי רטיבות, מדרגות לא תקניות ופגמים במרתף – דברים שהצריכו ממנה לשכור אחרים לביצוע תיקונים או השלמות.
צריך היה להמשיך
במהלך ההליך הצדדים הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט, שיבחן את הליקויים ואת השתלשלות האירועים. בתוך כך השופט ימיני הבהיר כי מצופה היה מהקבלן להגיש מסמכים כגון יומן עבודה, תכניות ביצוע, חשבונות שהעביר למפקח מטעם הבנק, מועדים בהם השלים כל חלק וחלק בעבודה, מסמכי העברות כספים וכיוצא באלה, אולם ראיות אלה לא הוצגו.
לאחר ניתוח של הדברים, השופט קבע כי "מאחר והקבלן לא הוכיח אלו שלבים הוא סיים ומה הסכומים שהיה צריך לקבל בגין גמר השלבים בבנייה, לא הוכיח את עילת תביעתו. לאור אי הוכחה של עובדה חשובה ומרכזית זו, יש לקבוע שעל הקבלן היה להמשיך בעבודות ולא לעצור אותן".
בהמשך נדחתה גם הטענה בדבר הפסד ימי עבודה של פועלים, היות שהקבלן לא הביא ראיות בדבר השכר ששילם להם.
לאחר מכן השופט סקר את חוות דעת המומחה – שלנוכח היעדר ראיות מצד הקבלן ניתן לה משקל רב – ובסופו של דבר הורה לקבלן לשלם לנתבעת כ-250,000 שקל.
סכום הפיצוי הורכב מעלות ליקויי הבנייה, ירידת ערך ופיצויים בגין הפרת חוזה, בקיזוז יתרת המחיר שלא שולמה תוך הפחתת סכומים ששילמה הנתבעת על עבודות שביצעה בעצמה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד אבי עומרד ועו"ד גוהר ראובן-חזן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עודד שטרוזמן
עוד מאמרים
שימוע לפני פיטורין – מה המעסיק חייב לעשות לפי החוק?
מבוא החובה לערוך שימוע לעובד לפני פיטורים נובעת מהעיקרון החוקתי של חובת ההוגנות והזכות להישמע. למרות שאין חוק מפורש שמפרט איך בדיוק לבצע שימוע, הפסיקה
מתי ניתן לבטל ייפוי כוח מתמשך ולמנות אפוטרופוס?
ייפוי כוח מתמשך הוא כלי חשוב לתכנון עתידי, אבל מה קורה כשהנסיבות משתנות – או כשיש חשש לפגיעה בממנה? האם אפשר לבטל את ייפוי הכוח ולמנות אפוטרופוס במקומו? התשובה: כן, אבל רק בתנאים מסוימים. מדריך זה מסביר מתי ניתן לפנות לבית המשפט, מה נחשב לפגיעה בכשירות משפטית, ואיך מבקשים צו אפוטרופסות למרות קיומו של ייפוי כוח פעיל.
הפרת הסכם עבודה מצד המעסיק – מהן זכויות העובד?
אם שינו לך את התפקיד, הפחיתו לך את השכר או שללו ממך זכויות סוציאליות – ייתכן שהמעסיק הפר את חוזה העבודה. במצבים כאלה, החוק מגן
איך לבחור עורך דין נזיקין שמתאים למקרה שלך?
מבוא בין אם נפגעתם בתאונת דרכים, באירוע ציבורי, בעבודה או כתוצאה מרשלנות רפואית – השלב הקריטי ביותר לאחר קבלת טיפול רפואי הוא בחירת עורך דין
תאונת עבודה: מי אחראי לפצות – ביטוח לאומי, המעסיק או צד שלישי?
מבוא תאונות עבודה אינן נדירות – מדי יום עובדים בישראל נפגעים במהלך עבודתם או בדרכם אליה. אך מעבר לכאב ולשיקום, עולה שאלה מרכזית: מי אמור
מהו אובדן כושר השתכרות וכיצד מחשבים את הפיצוי בגינו?
מבוא כאשר אדם נפגע בתאונה, לא אחת הוא מתקשה להמשיך ולהתפרנס כפי שנהג לפני כן. לעיתים מדובר באובדן זמני של יכולת עבודה, ולעיתים – בפגיעה