המעסיקה טענה כי נאלצה לפטר את העובד כיוון שבמשך שלושה חודשים ישב בבית "ואכל חינם". בית הדין לעבודה הוקיע את התנהלותה וקבע כי היא לא מתאימה לתקופתנו.

בית הדין לעבודה בחיפה מתח ביקורת חריפה על חברת שיווק סיטונאי שפיטרה נהג חלוקה משום שניצל 90 ימי מחלה שעמדו לרשותו לאחר ששבר את ידו, וחייב אותה בפיצויים של 50 אלף שקל על פיטורים שרירותיים ושימוע פגום. "התייחסות הנתבעת לעובד הנמצא בתקופת מחלה אינה מתאימה לתקופתנו, בה אנו מייחסים חשיבות לשלומו של העובד, וזאת בלשון המעטה", נכתב בפסק הדין. בנוסף, נפסקו לעובד עוד כ-90 אלף שקל עבור הפרשי שכר ופיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות והפרשי פנסיה.

הנהג עבד בחברת "ח.ש. יהודה נכסים" כ-22.5 שנים עד שפוטר בפברואר 2016 עם שובו מחופשת המחלה. בתביעה שהגיש נגד החברה מספר חודשים לאחר מכן הוא טען כי פיטוריו היו שרירותיים וחסרי תום לב, וכי לא נערך לו שימוע.

החברה הודתה בתחילה כי פיטרה את התובע בגלל חופשת מחלה "לא הגונה" לדבריה, שבמהלכה "אכל בחינם" על חשבונה והשאיר אותה בלי עובד. אך בהמשך הגרסה שונתה ונטען כי התובע פיברק את הפציעה ועבד במקום אחר בזמן החופשה. עוד נטען כי טרם פיטוריו נערכה לתובע שיחת שימוע חוקית שהוקלטה.

אלא שהשופטת אילת שומרוני-ברנשטיין לא קיבלה את גרסתה המשתנה של המעסיקה וקבעה כי אין ספק שהסיבה היחידה לפיטורי התובע הייתה חופשת המחלה שלקח כדין ובאישור רפואי.

השופטת הבהירה כי החלטת הפיטורים לא הייתה הוגנת או סבירה. "התייחסות הנתבעת לעובד הנמצא בתקופת מחלה אינה מתאימה לתקופתנו, בה אנו מייחסים חשיבות לשלומו של העובד, וזאת בלשון המעטה", כתבה.

השופטת קבעה עוד כי הטענה שהעובד שיקר לגבי מצבו הועלתה באופן סתמי ולא גובתה בראיות וכי לא ייתכן שהנתבעת תדרוש מהתובע לחזור לעבודה לפני שהחלים, במיוחד כאשר נהיגה עם יד שבורה מסוכנת לציבור ולנהג עצמו.

ההחלטה נלקחה מראש

בהמשך, השופטת קיבלה את טענת התובע בדבר השימוע. השופטת ציינה כי את ההוכחה לשיחת השימוע סיפקה הנתבעת באמצעות תמלול ערוך ומגמתי שכלל רק חלק מהשיחה, אך גם בהנחה שהיה זה שימוע – ההליך היה פגום ובעייתי.

זאת, ראשית משום שהוא נערך למראית עין כשההחלטה על פיטורי התובע נלקחה מראש, עוד בזמן ששהה בחופשת מחלה, ועל כך מעידה העובדה שהנתבעת העסיקה עובד אחר תחתיו.

שנית, לפיטורים לא הייתה עילה מוצדקת והם נגועים בחוסר תום לב ובמניעים פסולים. שלישית, התובע לא קיבל הזמנה בכתב, הוא זומן לשיחה "מהיום להיום" ולא הוסבר לו מהם הנימוקים העומדים מאחורי השימוע – כנדרש בדין.

משכך נפסק כי התובע זכאי לפיצויים של 50 אלף שקל על פיטוריו הלא חוקיים ועל הפגמים בהליך השימוע.

בהמשך, השופטת בחנה טענות נוספות של התובע ומצאה כי התובע עבד 10 שעות ביום ולכן הוא זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות בתוספת פיצויי הלנה, וכן להפרשי פנסיה והפרשי פיצויי פיטורים שלא שולמו לו במלואם. עם זאת, נדחו דרישותיו הלא מוכחות לפיצויים על ניכויי שכר לא חוקיים, תלושי שכר פיקטיביים, פדיון חופשה ודמי חגים ואי מסירת הודעה לעובד.

בסיכומו של דבר הנתבעת חויבה לשלם לתובע כ-141 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 15,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד וג'די פ. אבו אלהיג'א
• ב"כ הנתבעת: עורך דין לענייני עבודה איל מגן

עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין