בית הדין לעבודה אמנם קבע כי גרסת העובד לגבי מתכונת העבודה הייתה בעייתית ולא מהימנה אך חייב את המעסיקה בתשלום בכל זאת, משום שלא ניהלה פנקס שעות עבודה.

בית הדין לעבודה בנצרת חייב לאחרונה את עמותת "מרכז תורני אלוני הבשן – צפון רמת הגולן", שהפעילה בעבר ישיבה תיכונית ונמצאת היום בהליכי פירוק, לשלם לעובד מטבח כ-188 אלף שקל עבור שעות נוספות. השופטת אורית יעקבס פסקה לעובד את הפיצוי אף שעדותו לגבי מתכונת העבודה לא הייתה אמינה, וזאת מאחר שהעמותה שלא ניהלה פנקס שעות עבודה בניגוד לחוק הגנת השכר.  

התובע עבד אצל העמותה עד 2015. לאחר שנקלעה לקשיים והישיבה הועברה לעמותה אחרת, הוא הגיש תביעה לגמול שעות נוספות ופיצוי על הפרת חוק הגנת השכר נגד המעסיקה שלו לשעבר וארבעה חברי עמותה, שלטענתו התעלמו מזכויות העובדים.

התובע טען כי עמד בנטל הראשוני להוכיח כי עבודתו הצריכה שעות נוספות בהתחשב במשימות היומיומיות שנדרשו ממנו. לעומת זאת,  העמותה לא הצליחה לסתור את גרסתו משום שלא ערכה רישום של שעות העבודה, ולפיכך הוא זכאי לפיצוי עבור 75 שעות נוספות בכל חודש בו עבד.

מנגד טענו הנתבעים כי גרסת התובע לא הייתה עקבית. לטענתם, התובע היה אדון לעצמו, היו לו המון שעות חופשיות ואף תקופות שבהן כמעט לא עבד ולמרות זאת קיבל שכר מלא. גם אם ייקבע שעבד שעות נוספות, נטען, הוא לא זכאי לתשלום מאחר שמעולם לא נדרש לעבוד יותר ממכסת השעות המוסכמת והוא אף לא העלה טענות בנושא בפני מנהליו.

"מחמת הספק"

השופטת הבכירה יעקבס קבעה כי התובע זכאי ל-60 שעות נוספות בחודש עבור תקופת עבודה של 46 חודשים, וזאת לאחר הפחתת חופשות החגים והקיץ והתקופה שלגביה חלף מועד ההתיישנות.

השופטת הסבירה כי אמנם עדות התובע הותירה רושם שלילי ביותר וגרסתו לגבי שעות עבודתו לא הייתה מהימנה אך עם זאת, גם העמותה לא הוכיחה את גרסתה כנדרש מאחר שלא ניהלה מעקב אחר שעות עבודתו בניגוד לחוק הגנת השכר.

בהקשר זה השופטת ציינה כי עדויות הנתבעים לגבי החופש שניתן לתובע, שהיה למעשה "אדון לעצמו", נתמכו אף בגרסתו ובעצם העובדה שמעולם לא פנה בדרישת תשלום, אלא שלא היה בהן כדי להכריע בין הגרסאות לנוכח מחדל הרישום.

בנסיבות אלה, שבהן אף גרסה לא עדיפה על פני האחרת, זכאי התובע לפי ההלכה הפסוקה לגמול שמוגבל ל-60 שעות נוספות כאמור, פסקה השופטת.  

מצד שני, מאחר שהתובע לא הוכיח באופן פוזיטיבי כי עבד בשעות נוספות והן נפסקו לו "מחמת הספק", אין מקום לפסוק לו פיצוי על הפרת חוק השכר בשל מסירת תלושים שלא שיקפו את שעות העבודה. בהקשר זה השופטת הזכירה כי התובע קיבל את התלושים מדי חודש בחודשו ולא העלה טענה כלשהי כנגד הרישום בזמן אמת.

בנוסף, השופטת דחתה את התביעה האישית נגד חברי העמותה לאחר שקבעה כי לא התרשמה שהונו את התובע או ביצעו מעשה מרמה שמצדיק חדירה לכיסם הפרטי.

משכך, התביעה התקבלה רק כנגד העמותה, והיא חויבה לשלם לתובע כ-188 אלף שקל עבור שעות נוספות בתוספת הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 16,500 שקל (הסכום שנותר לאחר קיזוז הוצאות ושכר טרחה בסך 9,500 שקל שנפסק לחברי העמותה עקב דחיית התביעה נגדם).

• ב"כ התובע: עורך דין דיני עבודה אלון כהן
• ב"כ הנתבעים: עו"ד מיכל גורן

עו"ד גיל זיסר עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסקדין