אחרי שהעסקה בוטלה הרוכש סירב לעזוב את הדירה בלי לקבל חזרה את מלוא התמורה, כשמהצד השני המוכרים דרשו לקזז דמי שכירות על התקופה שגר בה. מי צודק?
בית משפט השלום בירושלים הכריע לאחרונה במחלוקת לגבי סכום ההחזר והפיצויים שמגיעים לרוכש דירה בעקבות ביטול העסקה ב-2013. השופטת חוי טוקר דחתה את דרישתו להחזר לפי שווי הדירה הנוכחי מאחר שסירב לעזוב את הדירה למרות ביטול העסקה. מנגד, היא דחתה את דרישת המוכרים לקזז מההחזר דמי השכירות עבור כל התקופה שבה התגורר בה. בפסק הדין נקבע כי שני הצדדים אשמים בסחבת ולכן ההחזר יחושב לפי שווי הדירה במועד ביטול ההסכם ודמי השכירות יקוזזו עד למועד זה בלבד. בסופו של דבר הרוכש זכה בסכום של כ-1.2 מיליון שקל – החזר התמורה בקיזוז דמי השכירות, בתוספת פיצויים מוסכמים.
ב-2013 בית המשפט קיבל את התביעה שהגיש הרוכש נגד המוכרים לאחר שגילה כי הדירה שקנה מהם 5 שנים קודם לכן תמורת 218 אלף דולר (כ-828 אלף שקל) לא מיועדת למגורים. בפסק הדין נקבע כי הרוכש יפנה את הדירה תמורת החזר כספו ואושר לו להגיש תביעה נפרדת לפיצויים.
אלא שאז פרצה בין הצדדים מחלוקת לגבי ההחזר כיוון שהמוכרים ביקשו לקזז ממנה דמי שימוש עבור התקופה שבה הרוכש התגורר בדירה.
בעקבות זאת הוא סירב לעזוב ולהחזיר אותה למוכרים וב-2016 הגיש תביעה להחזר מלא, לפיצוי מוסכם ולפיצויי עגמת נפש והוצאות על הליך פלילי שנוהל נגדו בגלל מצבה התכנוני של הדירה.
המוכרים טענו מנגד כי מגיע להם לקזז מהתמורה דמי שכירות מלאים על כל התקופה שבה הרוכש התגורר בדירה ומנע מהם להשכיר אותה – תוך שהדגישו כי הוא זה שעיכב את הפינוי במשך שנים.
יכלו לוותר ולתבוע אחר כך
לקראת ההכרעה ביקש הרוכש שההחזר ייפסק לו לפי שווי הדירה הנוכחי שעומד על כ-1,660,000 שקל אבל השופטת חוי טוקר סירבה לכך בדיוק כפי שדחתה את דרישת המוכרים לקזז דמי שכירות עבור כל תקופת המגורים בדירה.
בפסק הדין נקבע כי הובהר שני הצדדים גרמו לתסבוכת ועיכבו את הפינוי ואת ההחזר תוך הפרת החובה החוקית המוטלת עליהם להקטנת הנזק. השופטת ציינה כי כל אחד מהם יכול היה לוותר ולממש זכויותיו בהמשך. התובע יכל לפנות את הדירה תמורת ההחזר המקוזז ולתבוע מהמוכרים פיצוי לאחר מכן, ואילו הם יכלו לשלם לו את ההחזר המלא ולתבוע דמי שכירות אחרי הפינוי.
בנסיבות אלה נקבע כי הזכויות של הצדדים יחושבו ביחס למועד ביטול ההסכם – המועד שבו היה עליהם לפעול. התובע יקבל לפיכך החזר לפי שווי הדירה ב-2013 שעמד על כ-1.3 מיליון שקל ומסכום זה יקוזזו דמי שכירות רק עבור תקופת המגורים שעד הביטול (70 חודשים) –ובסך הכל כ-186 אלף שקל. בנוסף, השופטת חייבה את המוכרים לשלם לו פיצויים מוסכמים של כ-82,000 שקל אבל סירבה לפסוק לו פיצויים נוספים בעקבות התנהלותו.
בסופו של דבר חויבו המוכרים בפיצויים של כ-1.2 מיליון שקל בתוספת 30 אלף שקל עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות. השופטת קבעה כי הפיצויים יוחזקו בנאמנות עד 30 יום לאחר שהרוכש יפנה את הדירה ואם לא יעשה זאת בתוך 90 יום הוא ישלם למוכרים 4,200 שקל לחודש.
- ב"כ התובע: אושרי פרי ושמואל פרלמוטר, עורכי דין דיני מקרקעין
- ב"כ הנתבעת: עו"ד סרור מארון
עו"ד נחום שר עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא…
EU AI Act מול הדין הישראלי: מפת חובות לארגונים ולמעסיקים
דו"ח מחקרי השוואתי | משפט, רגולציה ובינה מלאכותית EU AI Act מול הדין הישראלי: מפת חובות לארגונים ולמעסיקים מה נדרש מחברה ישראלית המפתחת מערכות AI,
פיטורים בוואטסאפ במקום העבודה: ראיות, שימוע ופרטיות עובדים
מחקר משפטי | דיני עבודה | אוקטובר 2026 המחיר המשפטי של WhatsApp במקום העבודה מהודעות פיטורים ועד קבוצות הנהלה: כיצד התכתבויות דיגיטליות הופכות לראיות, מתי
מגמות בפסיקת בתי הדין לעבודה 2025–2026 | ברקוביץ אהרוני זיו
ברקוביץ אהרוני זיו | מחקר וניתוח משפטי מגמות בפסיקת בתי הדין לעבודה בשנים 2025–2026: ניתוח משפטי והשלכות למעסיקים סקירה מקיפה של ההתפתחויות בדיני העבודה בישראל:
לקוח עסקי לא משלם? מדריך לגביית חובות, הסדרים ותביעה משפטית
דף הבית / משפט מסחרי, חוזים וליטיגציה / גביית חובות עסקיים ליווי עסקי וערכאות | גבייה מסחרית לקוח עסקי לא משלם: איך גובים חוב בלי
הפרת חוזה מסחרי: מה עושים כשהצד השני לא עומד בהתחייבויות?
דף הבית / משפט מסחרי, חוזים וליטיגציה / הפרת חוזה מסחרי ליווי עסקי וערכאות | מדריך משפטי מעשי הפרת חוזה מסחרי: מה עושים כשהצד השני
שימוש בוואטסאפ עסקי: איך מגנים על פרטיות הלקוחות ועומדים בדרישות החוק בישראל
מדריך משפטי · הגנת פרטיות ואבטחת מידע וואטסאפ הפכה לערוץ שירות ומכירה מרכזי בעסקים בישראל. אולם לצד הנוחות, השימוש בה מעלה שאלות משפטיות הנוגעות לפרטיות