הפרשה לקופות גמל
(סעיף 3(ה3)(1) לפקודת מס הכנסה)
שווי קופת גמל לקצבה / תגמולים
משכורת קובעת – המשכורת הקובעת לעניין חישוב שווי קופת הגמל מוגדרת בסעיף ההגדרות לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964.
סעיף 1 לתקנות קובע כי משכורת קובעת לעניין שווי קופת גמל הינה:
"לעניין קופת גמל לתגמולים או לקצבה – הכנסת עבודה למעט שוויו של שימוש ברכב שהועמד לרשותו של העובד".
כלומר, משכורת לעניין שווי קופת גמל הינה משכורת למעט שווי שימוש רכב, אך לא יותר מסכום התקרה – 26,378 ש"ח.
שיעור ההפרשה – השיעור המקסימלי להפרשה, שאינו מחייב זקיפת שווי, הוא 7.5%.
אופן החישוב:
(1) הפרשת המעסיק לקצבה \ תגמולים בפועל.
(2) הנמוך מבין (משכורת הקובעת או 26,378 ₪) x 7.5% = הפרשה על פי חוק.
(3) שווי קצבה \ תגמולים = ההפרש בין הפרשת המעסיק (1) להפרשה המותרת על פי חוק (2).
שווי אובדן כושר עבודה (א.כ.ע.)
אובדן כושר עבודה הינו ביטוח המכסה מקרים של פגיעה בכושר העבודה. הפרשת המעסיק לביטוח זה פטורה ממס, כאשר הפטור מורכב משלוש תקרות שונות. התקרה הנמוכה ביותר היא הפטור על אובדן כושר עבודה, וכל ההפרש בין ההפרשה לבין התקרה הנמוכה הינו שווי אובדן כושר עבודה.
תקרה 1: (משכורת קובעת או תקרה) x 7.5% = הפטור המקסימלי לקצבה וא.כ.ע.
יתרה מירבית לא.כ.ע. = ההפרשה בפועל לקצבה – הפרשה מירבית לקצבה.
יתרה מירבית לא.כ.ע = תקרה 1.
תקרה 2: ההפרשה בפועל לאובדן כושר עבודה = תקרה 2.
תקרה 3: תקרה מרבית לא.כ.ע. = 3.5% x (26,378 או הכנסה קובעת) הנמוך.
תקרה מירבית לא.כ.ע. = תקרה 3.
שווי א.כ.ע. = ההפרשה בפועל פחות הנמוך מבין התקרות (תקרה 1, תקרה 2, תקרה 3).
שימו לב: אם נזקף לעובד שווי קופות גמל, כל ההפרשה לאובדן כושר עבודה תהיה חייבת בזקיפת שווי.
שווי הפרשה לקרן השתלמות (סעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה)
משכורת קובעת – המשכורת הקובעת לעניין חישוב שווי קרן השתלמות מוגדרת בסעיף 3(ה) לפקודת מס הכנסה. הסעיף קובע כי משכורת הקובעת לעניין שווי קרן השתלמות הינה:
"הכנסת עבודה – למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או אירוע מסוים".
כלומר, משכורת לעניין שווי קופת גמל הינה משכורת – למעט תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו, שכר שעות נוספות ותשלומים בשל מאמץ מיוחד או אירוע מסוים, אך לא יותר מסכום התקרה – 15,712 ש"ח.
אחוז הפטור:
- 7.5% לעובדים רגילים;
- 8.4% לעובדי הוראה.
אופן החישוב:
- הפרשת המעסיק לקרן השתלמות בפועל.
- תקרת החוק = 8.4% / 7.5 % x הנמוך מבין משכורת קובעת או 15,712 ₪.
- שווי קרן השתלמות = ההפרש בין הפרשת המעסיק בפועל לבין תקרת החוק.
משיכת כספים שנצברו בקרן השתלמות
סעיף 9(16א)(א) לפקודה קובע את הכללים למשיכת כספים מקרן ההשתלמות. אם מתקיימים כללי המשיכה שיפורטו, המשיכה לא תחויב במס; אם לא מתקיימים הכללים, יש לחייב את המשיכה במס.
כספים שנמשכו מקרן השתלמות יהיו פטורים ממס בהתקיים אחד התנאים הבאים:
- משיכה לאחר שחלפו 6 שנים ממועד פתיחת החשבון בקרן ההשתלמות;
- כאשר העובד הגיע לגיל פרישה – במידה שחלפו 3 שנים ממועד פתיחת החשבון בקרן ההשתלמות;
- משיכת הכספים לצורכי השתלמות שמטרתה שמירה על הקיים ולא רכישת יתרון מתמיד – במידה שחלפו 3 שנים ממועד פתיחת החשבון בקרן ההשתלמות.
- במקרה של פטירה – משיכה בידי היורשים, תהא פטורה ממס, בכל עת.
שווי להפרשה לפיצויים
משכורת קובעת – הכנסת עבודה למעט החזר הוצאות ולמעט שווי רכב.
אופן החישוב:
- הפרשת המעסיק לפיצויים בפועל.
- תקרת החוק = 8.33% * הנמוך מבין משכורת קובעת או 34,900 ₪.
- שווי לפיצויים = ההפרש בין הפרשת המעסיק לבין תקרת החוק.
הערה חשובה: במקרה שמבקשים שווי שנתי – ניתן להתייחס לתקרה כתקרה שנתית.
עוד מאמרים בנושא…

תביעות קטנות נגד מעסיקים – "אם זה כדאי?"
תביעות קטנות נגד מעסיק – האם זה כדאי? עדכון אחרון: דצמבר 2025 מבוא – הבהרה קריטית זהירות: אחד הטעויות השכיחות ביותר של עובדים

פסקי דין חדשניים 2024-2025 בדיני עבודה
שנת 2024 ותחילת 2025 התאפיינו בגל פסיקה משמעותי וחדשני של בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון, אשר עיצב מחדש היבטים מרכזיים ביחסי עובד–מעסיק בישראל. פסיקות

מתי כדאי לפנות לעורך דין מיד – ומה אסור לעשות לבד?
במציאות המשפטית של העשור האחרון, רבים מוצאים את עצמם במצבים שבהם עולה שאלה חשובה: האם יש צורך לפנות לעורך דין כבר עכשיו, או שניתן לנסות

המדריך השלם: מתי ולמה אתה צריך עורך דין דיני עבודה?
מבוא – למה אתם צריכים עורך דין דיני עבודה העולם התעסוקתי המודרני הוא סבוך ומורכב. בין אם אתם עובדים או מעבידים, אתם חשופים למגוון רחב

תגמול עובדים בעידן הבינה המלאכותית – בין גמישות שכרית למשמעות אנושית
המהפכה הדיגיטלית שהחלה לפני שני עשורים מגיעה כיום לשיאה עם כניסת הבינה המלאכותית (AI) למרכז הזירה העסקית. חברות וארגונים משנים את מבנה התפקידים, את ציפיות

שימוע לפני פיטורים
הליך שימוע לפני פיטורים הוא שלב משפטי מחייב בכל מקום עבודה בישראל. מטרתו להבטיח כי ההחלטה על פיטורי עובד אינה מתקבלת בקלות דעת, וכי ניתנת
מאמרים קשורים לנושא:
- דיני עבודה מבואדיני עבודה הינו תחום משפטי המקיף בתחומו את כל החוקים אשר חוקקו בישראל במטרה להסדיר את יחסי העבודה וביניהם: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק פיצוי...
- כ-77 אלף שקל פיצויים לעובדת שלא הוחזרה לעבודה למרות ההיריון רק אחרי שפוטרה גילתה העובדת על הבשורה וסיפרה על כך למעסיקה. במצב כזה החוק מחייב לקבל היתר מהממונה, אלא שאת המהלך הזה ביצעה המעסיקה כעבור...
- ייעוץ משפטי בתחום דיני העבודה מתי מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בתחום דיני העבודהפוטרתם ממקום העבודה באופן לא חוקי? מה עושים עכשיו...
- עורך דין דיני עבודה יחסי עובדים מעבידים הם תחום מורכב במיוחד, שעלול להפוך אף לשדה מוקשים של ממש.מצד אחד לשני הצדדים יש אינטרס משותף, הצלחת העסק או הארגון, אבל...
- זכויות וחובות בתקופת ההודעה המוקדמת ויתור על עבודת העובדים בתקופת ההודעה המוקדמת...

