שירות זה מאפשר למעסיק להגיש בקשה להיתר להעסקת עובדים בשעות נוספות או במהלך המנוחה השבועית, מטעם משרד הכלכלה.
תנאים לקבלת היתר להעסקת עובד במנוחה השבועית ובשעות נוספות
- ניתן היתר כללי לענף אליו משתייך העסק. היתרים כלליים לעבודה במנוחה השבועית ניתנו בעבר, על ידי שרי העבודה
- ניתן לקבל היתר מיוחד (ספציפי לעסק) על ידי הממונה על חוק שעות עבודה ומנוחה במשרד הכלכלה. בהתאם לסעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, היתרים מיוחדים ניתנים אם הפסקת העבודה, למנוחה שבועית או לחלק ממנה, עלולה לפגוע:
- בהגנת המדינה.
- בביטחון הגוף או הרכוש.
- בכלכלת המדינה.
- בתהליך העבודה.
- באספקת צרכים חיוניים לציבור.
השירות ניתן ללא עלות
לאחר קבלת טופס הבקשה חתום בצירוף המסמכים הנדרשים, ייפתח תיק בקשה וייקבע מועד לזימון.
הגשת דו"ח ניצול היתר
בהתאם לכללים שנקבעו בהיתר ההעסקה במנוחה השבועית, על כל חברה אשר קיבלה היתר להעסקה במנוחה השבועית, לדווח באופן תקופתי אודות אופן ניצול ההיתר. להורדת דו"ח ניצול היתר לחצו כאן
קבצים להורדה
עוד מאמרים
זכויות עובדים בעידן ה-AI – המדריך המשפטי המלא למעסיקים ולעובדים
הבינה המלאכותית (AI) חדרה לכל תחום בעולם העבודה. מה שהיה לפני שנים אחדות בגדר חזון עתידני הוא כיום מציאות יומיומית: אלגוריתמים מגייסים עובדים, מנתחים ביצועים,
עובדים בפורים? כל מה שצריך לדעת על שכר, חופשה ותחפושות במשרד
חג הפורים הוא אולי החג השמח ביותר בלוח השנה העברי, אבל בכל הנוגע לדיני עבודה – הוא גם אחד המבלבלים שבהם. האם זהו יום שבתון?
יום המשפחה 2026: האם מותר למעסיק לקזז שעות להורים שיוצאים מוקדם?
יום המשפחה (ל' בשבט) הוא יום חג לא רשמי במשק. האם מותר לצאת מוקדם מהעבודה? למי מגיע יום מקוצר ומה דינו של "נוהג במקום העבודה"?
סוף עידן העבודה מהבית? מה מותר למעסיק לדרוש ומה הזכויות שלכם
המעבר ההמוני לעבודה מהבית נולד מתוך משבר עולמי, אך הפך במהירות למהפכה תעסוקתית. עובדים בנו שגרות חדשות, ארגונים התאימו תהליכים, ושוק העבודה אימץ מודלים גמישים.
חוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971: מדריך משפטי מקיף למשכירים ולשוכרים בישראל
חוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971, הוא חוק אזרחי ישראלי שמסדיר את דיני השכירות וההשאלה (שאילה) של נכסים – בעיקר דירות ומקרקעין, אבל גם מטלטלין וזכויות. הוא
חוזה שכירות סטנדרטי – התקנות החדשות של משרד המשפטים ומה הן קובעות לראשונה
שוק השכירות בישראל עובר בשנים האחרונות שינוי עומק רגולטורי. אם בעבר כל חוזה שכירות נוסח באופן פרטי ולעיתים חד־צדדי, הרי שכיום קיימת מגמה ברורה של
