למרות הביקורת החמורה על שיטת העבודה במפעל המעסיקה יצאה פטורה מפיצויים, מאחר שהם נבלעו בתגמולי הביטוח הלאומי העצומים שקיבל העובד עקב תאונת העבודה המסתכמים בכמיליון שקל.
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב נקבע כי בעלת מפעל עץ אחראית ל-90% מהנזקים שנגרמו לעובד זר מאריתריאה שארבע מאצבעות ידו הימנית נקטעו בזמן שהזין קורות במכונת גריסה. השופטת אורלי מור-אל קבעה כי תוצאתו הסופית של פסק הדין מעוררת אי-נוחות מאחר שהפיצוי שנפסק לתובע – כ-825 אלף שקל – נבלע בתגמולים שקיבל מהביטוח הלאומי, ובמצב כזה החוק פוטר דווקא את המעסיקה הרשלנית מתשלום, בעוד שבעלת הקרקע, שרק 10% מהאחריות הוטלו עליה, תצטרך לשלם את חלקה.
העובד הגיע לישראל ב-2012. כשנה לאחר מכן החל לעבוד במפעל "חלדר ב.ג." שעסק בתחום העץ והוצב להזין עצים בשתי מכונות גריסה במקביל.
בתביעת נזיקין שהגיש נגד בעלת המפעל (כמעסיקה שלו) ובעלת המקרקעין "ד.ח. עוז סחר בעץ" הוא טען כי ביום השני לעבודתו ידו הימנית נתקעה בין הסכינים החדות, ו-4 מאצבעותיו נקטעו.
הביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה ומאז ועד היום שילם לו כמיליון שקל דמי פגיעה וקצבת נכות.
הנתבעות טענו כי לא ייתכן שידיו של העובד הגיעו לתוך המכונה אלא אם עשה זאת במכוון. במילים אחרות, טענתן הייתה כי העובד ביצע את התאונה בכוונה במטרה לזכות בפיצויים.
יעילות על חשבון בטיחות
השופטת מור-אל ציינה כי הטענה הזו מקוממת. סרטון שהוגש לה והראה את התובע עובד, קבעה, מעיד כי "התובע נדרש לעבודה קשה ומפרכת, למול שתי מכונות גדולות לסירוגין, כאשר חובתו הייתה לדאוג שבכל עת פתח ההזנה יהיה מלא בקרשים".
כי כדי להקל על העבודה נבנתה במה אך לפי התיעוד, נראה כי דווקא היא גרמה לסיכון כיוון שקירבה את ידיו לאזור הסכינים החדות. בתוך כך השופטת הזכירה כי התאונה אירעה בשעה 2 לפנות בוקר – אחרי שהתובע כבר עבד כ-9 שעות באופן אינטנסיבי.
בנוסף לכך השופטת קבעה כי העדויות והראיות בתיק מובילות למסקנה שהתובע לא קיבל הוראות בטיחות מספקות ולא הודגשו בפניו הסיכונים הטמונים בעבודה עם שתי מכונות גריסה במקביל. "ניכר שהועדפה יעילות העבודה על חשבון בטיחות העובד ובכך, ללא ספק הופרה כלפיו חובת הזהירות", כתבה.
נקבע לפיכך כי מידת האחריות של המפעל עומדת על 90% ואילו 10% מהאחריות הוטלו על בעלת הקרקע שאפשרה למפעל לעבוד ללא רישיון.
כמו כן, השופטת מצאה לנכון להטיל 10% אשם תורם על העובד, שמצופה היה כי יבצע את העבודה המסוכנת בתשומת לב.
באשר לנזק, לנוכח הפגיעה הקשה בפרנסתו של התובע – עובד כפיים במדינה זרה – השופטת החליטה שהנכות התפקודית עולה על זו הרפואית (40% לעומת 28%).
תחשיב הנזק בהתאם לכך הסתכם בפיצויים של 825,120 שקל עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, הוצאות רפואיות וגריעת כושר השתכרות. אלא שסכום זה נבלע בתגמולים שקיבל התובע מביטוח לאומי ולכן התביעה נגד המעסיקה נדחתה.
להשופטת ציינה כי תוצאת פסק הדין יוצרת אי-נוחות כיוון שדווקא המעסיקה הרשלנית יצאה פטורה מתשלום, בעוד שבעלת המקרקעין – שמידת אחריותה פחותה בהרבה – תצטרך לשאת ב-10% מהפיצוי שהם 85,512 שקל, בנוסף לשכר טרחה בשיעור 23.4% מהפיצוי ו-2,000 שקל הוצאות משפט.
בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי רבע מהסכום יועבר לתובע ואילו היתרה כהחזר לביטוח הלאומי.
- ב"כ התובע: עו"ד טל פרדמן
- ב"כ ביטוח לאומי: עורך דין אמיר סאבא
- ב"כ הנתבעות: עורך דין נזיקין יעקב עוד (מטעם המעסיקה), עו"ד סיוון יוספי (מטעם בעלת הקרקע)
עו"ד אסף ברק עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים


בדיקת שוויון שכר בארגון – כלי עבודה לחשבי שכר ומשאבי אנוש
שוויון מגדרי בשכר הוא לא רק עיקרון מוסרי וחוקי – אלא גם כלי ארגוני חשוב לשיפור מוניטין, שמירה על עובדים ומניעת תביעות. עם העלייה במודעות


תקרת הזכוכית – למה נשים עדיין מודרות מתפקידי ניהול בכירים?
למרות התקדמות ניכרת בשיח הציבורי והמשפטי סביב שוויון מגדרי, נשים עדיין מודרות מתפקידי הנהלה בכירים במגזר הציבורי והפרטי כאחד. תופעה זו מכונה "תקרת הזכוכית" –


איך מזהים אפליה בשכר? סימנים שחשוב לשים לב אליהם
אפליה מגדרית בשכר נותרה אחת הבעיות השכיחות והקשות בשוק העבודה. למרות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996, פערי שכר בין נשים וגברים קיימים גם במקומות


פרסום פוגעני ברשת – האם מותר לתבוע לשון הרע על פוסט בפייסבוק?
מבוא ההתפתחות המואצת של הרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, שינתה את הדרך שבה אנו מתקשרים, מביעים דעות ואף מבקרים אישים, עסקים ורשויות. עם זאת,


הלנת שכר: מהן הזכויות שלך ואיך תובעים פיצוי?
הלנת שכר היא אחת העבירות הנפוצות ביותר בתחום דיני העבודה בישראל. למעשה, מדובר במצב שבו מעביד לא משלם לעובד את שכרו במועד שנקבע בחוק או


פיצויים לעסקים במבצע "עם כלביא" – המדריך המלא
לאור הפגיעה הנרחבת במשק במהלך מבצע "עם כלביא", גיבשה ממשלת ישראל מתווה פיצויים רחב היקף לעסקים שנפגעו כלכלית. המתווה מבוסס על שיעור הירידה במחזור העסקי,
מאמרים קשורים לנושא:
- מחסנאי איבד שיווי משקל – המעסיקה תשלם לו כ-140 אלף ש' תאונת העבודה התרחשה כשהעובד התבקש לקשור שק חיטה פרום ונאלץ לעלות לשם כך על אחד השקים האחרים....
- לא ניהלו יומן נוכחות – ויפצו עובדת ב-123,000 שקל עובדת זרה שהועסקה במשך 3 שנים בקאנטרי תפוצה על ידי שתי חברות הניקיון שהעסיקו אותה. עיקר הפיצוי הוא על כ-56 שעות נוספות שביצעה מידי חודש....
- פיצוי של כ-107,000 שקל לבעלי דירה שגילו שהחנייה אינה שלהם במשך כ-16 שנה בעלי דירה בנשר חשבו שיש להם חנייה צמודה, עד שבאה שכנה וטענה כי החנייה רשומה על שמה בטאבו....
- לא חוקי: ההחלטה על הפיטורים נלקחה עוד לפני השימוע מנכ"לית, שפוטרה לאחר שהחברה נרכשה על ידי קבוצה גדולה, זכתה בפיצויים של כ-180 אלף שקל...
- כ-432,000 שקל פיצויים לאשת מכירות שפוטרה בהריון החברה פיטרה את העובדת בזמן שהיתה בהריון, ללא היתר....