העובד נפצע בצוואר ובגב ונשאר נכה. האחריות הוטלה על קבלן המשנה שהיה המעסיק הישיר, ולא דאג לוודא שמקפידים על תנאי בטיחות נאותים בפרויקט. עוד בין האחראים: הקבלן הראשי וקבלן משנה נוסף.
פיצויים של כ-1.8 מיליון שקלים נפסקו לפועל בן 31 שנפל מקומה שנייה בפרויקט בנייה של חברת "אחים פתחי" ביישוב חריש, לאחר שמעקה קרס. כתוצאה מתאונת העבודה הוא נפגע בגב ונשאר נכה. השופטת רבקה איזנברג מבית המשפט המחוזי בחיפה קבעה שהאחריות העיקרית לתאונת העבודה היא של קבלן המשנה שהיה המעסיק הישיר שלו, ולא טרח להדריך את העובדים ולוודא שתנאי הבטיחות באתר נאותים. אחראים נוספים לפרויקט הם הקבלן הראשי וקבלן משנה נוסף.
התאונה התרחשה באוקטובר 2016. זה היה היום הראשון של הפועל בעבודתו. הוא נשלח על ידי קבלן אלומיניום שנשכר לסייע לקבלן המשנה "ש.ל.ב (ח.מ.) אלומיניום" ששכרה חברת הבנייה לבצע הרכבות אלומיניום ומשקופים.
הפועל ועובד נוסף ניסו להעביר לקומה השנייה משקוף שהועלה על-ידי רכב טלסקופ. כדי לבצע את ההעברה הפועל הניח את הרגל על מעקה עץ שהקיף את המרפסת אבל לפתע הוא התפרק וקרס, והפועל נפל.
כתוצאה מהתאונה הוא אובחן עם פציעות גב וצוואר, עבר שני ניתוחים ושיקום. הוא נשאר עד היום עם נכויות נפשיות, נוירולוגיות ואורתופדיות משמעותיות.
בתביעה שהגיש נגד המעסיק שלו, קבלן המשנה, הקבלן הראשי וחברות הביטוח "מגדל" ו"מנורה", הוא טען לרשלנות ולהפרת חוקי הבטיחות בעבודה. בין היתר הוא טען כי לא סופקו לו אמצעי בטיחות, לא נבנה פיגום ראוי, הוא לא עבר הדרכה ונאלץ לבצע את העבודה בשיטה מסוכנת.
המעסיק והקבלנים ניסו לחמוק מאחריות. בין היתר הם טענו שזו הייתה תאונת דרכים כך שהאחריות היא של חברת הביטוח של רכב הטלסקופ. כמו כן הם ניסו להטיל את האחריות האחד על השני ועל התובע עצמו, שלטענתם לא ביצע את העבודה כפי שהתבקש.
היתממות
אבל השופטת רבקה איזנברג דחתה את טענות הנתבעים. היא קבעה לא מדובר בתאונת דרכים משום שהיא אירעה אחרי שהמשקוף הוסר מהטלסקופ, והטילה את האחריות על כל המעורבים באחוזים שונים.
השופטת קבעה כי האחריות העיקרית (65%) מוטלת על המעסיק, שלא הנחה את התובע כיצד לבצע את העבודה בבטחה ולא דאג לספק אמצעי זהירות או לוודא שבמקום יש מעקות בטיחותיים.
25% אחוז מהאחריות הוטלה על הקבלן הראשי, שלא מילא אחר חוקי הבטיחות בעבודה. בין היתר הוא לא דאג שיותקן מעקה יציב ובטוח סביב המרפסת, לא הזהיר את התובע מפני העבודה המסוכנת, לא דאג להדרכה נאותה ולציוד מגן.
אחריות נמוכה יותר (10%) הטילה השופטת על קבלן האלומיניום שהתקשר עם המעסיק של התובע. היא קבעה כי גם היא הייתה אמורה לוודא שהמעקה עליו עומדים העובדים בטוח ויציב ושהעברת המשקופים תתבצע בשיטה בטוחה אחרי הדרכה.
השופטת סירבה להטיל אשמה כלשהי על התובע. היא קבעה כי הטענה של הנתבעים כי אף אחד לא ביקש ממנו לעלות למרפסת או להניח רגל על המעקה "הינה היתממות אשר באה לכסות על העדר נהלי עבודה והנחיות ברורות לביצוע העבודה".
אחרי בחינת הנזקים שנגרמו לתובע והפחתת תגמולי הביטוח הלאומי שמגיעים לו השופטת פסקה לו פיצויים של 1,506,670 שקלים בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של כ-300 אלף שקלים. את הפיצויים תשלם חברת הביטוח "מגדל" שביטחה את כל המעורבים.
עו"ד צחית עופר עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים באותו נושא…
צוואות דיגיטליות: האם הן קבילות בישראל?
המעבר המהיר לעולם דיגיטלי מעלה שאלות משפטיות רבות, ואחת המרכזיות שבהן היא שאלת תוקפן של צוואות דיגיטליות. האם אדם יכול להוריש רכוש באמצעות מסמך ממוחשב
לשון הרע ברשתות חברתיות: איך להגן על עצמך מפני תביעות?
הרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו – כלי לביטוי אישי, שיתוף דעות, יצירת קשרים וגם, לעיתים, להוצאת קיטור. אך מה שנתפס כ"חוות דעת"
האם אתה זקוק לייפוי כוח מתמשך?
למה צריך ייפוי כוח מתמשך בכלל? ייפוי כוח מתמשך נועד לתת מענה בזמן אמת, אם וכאשר אדם מאבד את יכולתו לקבל החלטות. במקום אפוטרופוס שנקבע
נפגעת בתאונה? בדוק את הסיכוי שלך לתביעת נזיקין
מהי תביעת נזיקין ולמי היא מתאימה? אם נפגעת בגוף או רכושך כתוצאה ממפגע, רשלנות או מחדל של גוף אחר – ייתכן שאתה זכאי לפיצוי כספי.התביעה
פוטרת? בדוק את הסיכוי שלך לתביעה
חובת המעסיק לפי חוק – לא ניתן לפטר אותך סתם כך בישראל, חוקי העבודה מגנים על העובד ומחייבים את המעסיק לקיים הליך מסודר ושקוף לפני
לשון הרע ברשתות חברתיות – גבולות חופש הביטוי מול פיצויים
מבוא הרשתות החברתיות הפכו לזירת הביטוי הציבורי המרכזית בישראל. כל משתמש יכול להפיץ טקסט, תמונה או סרטון אל אלפי ועשרות אלפי עוקבים בלחיצת כפתור אחת.
