העובד נפצע בצוואר ובגב ונשאר נכה. האחריות הוטלה על קבלן המשנה שהיה המעסיק הישיר, ולא דאג לוודא שמקפידים על תנאי בטיחות נאותים בפרויקט. עוד בין האחראים: הקבלן הראשי וקבלן משנה נוסף.
פיצויים של כ-1.8 מיליון שקלים נפסקו לפועל בן 31 שנפל מקומה שנייה בפרויקט בנייה של חברת "אחים פתחי" ביישוב חריש, לאחר שמעקה קרס. כתוצאה מתאונת העבודה הוא נפגע בגב ונשאר נכה. השופטת רבקה איזנברג מבית המשפט המחוזי בחיפה קבעה שהאחריות העיקרית לתאונת העבודה היא של קבלן המשנה שהיה המעסיק הישיר שלו, ולא טרח להדריך את העובדים ולוודא שתנאי הבטיחות באתר נאותים. אחראים נוספים לפרויקט הם הקבלן הראשי וקבלן משנה נוסף.
התאונה התרחשה באוקטובר 2016. זה היה היום הראשון של הפועל בעבודתו. הוא נשלח על ידי קבלן אלומיניום שנשכר לסייע לקבלן המשנה "ש.ל.ב (ח.מ.) אלומיניום" ששכרה חברת הבנייה לבצע הרכבות אלומיניום ומשקופים.
הפועל ועובד נוסף ניסו להעביר לקומה השנייה משקוף שהועלה על-ידי רכב טלסקופ. כדי לבצע את ההעברה הפועל הניח את הרגל על מעקה עץ שהקיף את המרפסת אבל לפתע הוא התפרק וקרס, והפועל נפל.
כתוצאה מהתאונה הוא אובחן עם פציעות גב וצוואר, עבר שני ניתוחים ושיקום. הוא נשאר עד היום עם נכויות נפשיות, נוירולוגיות ואורתופדיות משמעותיות.
בתביעה שהגיש נגד המעסיק שלו, קבלן המשנה, הקבלן הראשי וחברות הביטוח "מגדל" ו"מנורה", הוא טען לרשלנות ולהפרת חוקי הבטיחות בעבודה. בין היתר הוא טען כי לא סופקו לו אמצעי בטיחות, לא נבנה פיגום ראוי, הוא לא עבר הדרכה ונאלץ לבצע את העבודה בשיטה מסוכנת.
המעסיק והקבלנים ניסו לחמוק מאחריות. בין היתר הם טענו שזו הייתה תאונת דרכים כך שהאחריות היא של חברת הביטוח של רכב הטלסקופ. כמו כן הם ניסו להטיל את האחריות האחד על השני ועל התובע עצמו, שלטענתם לא ביצע את העבודה כפי שהתבקש.
היתממות
אבל השופטת רבקה איזנברג דחתה את טענות הנתבעים. היא קבעה לא מדובר בתאונת דרכים משום שהיא אירעה אחרי שהמשקוף הוסר מהטלסקופ, והטילה את האחריות על כל המעורבים באחוזים שונים.
השופטת קבעה כי האחריות העיקרית (65%) מוטלת על המעסיק, שלא הנחה את התובע כיצד לבצע את העבודה בבטחה ולא דאג לספק אמצעי זהירות או לוודא שבמקום יש מעקות בטיחותיים.
25% אחוז מהאחריות הוטלה על הקבלן הראשי, שלא מילא אחר חוקי הבטיחות בעבודה. בין היתר הוא לא דאג שיותקן מעקה יציב ובטוח סביב המרפסת, לא הזהיר את התובע מפני העבודה המסוכנת, לא דאג להדרכה נאותה ולציוד מגן.
אחריות נמוכה יותר (10%) הטילה השופטת על קבלן האלומיניום שהתקשר עם המעסיק של התובע. היא קבעה כי גם היא הייתה אמורה לוודא שהמעקה עליו עומדים העובדים בטוח ויציב ושהעברת המשקופים תתבצע בשיטה בטוחה אחרי הדרכה.
השופטת סירבה להטיל אשמה כלשהי על התובע. היא קבעה כי הטענה של הנתבעים כי אף אחד לא ביקש ממנו לעלות למרפסת או להניח רגל על המעקה "הינה היתממות אשר באה לכסות על העדר נהלי עבודה והנחיות ברורות לביצוע העבודה".
אחרי בחינת הנזקים שנגרמו לתובע והפחתת תגמולי הביטוח הלאומי שמגיעים לו השופטת פסקה לו פיצויים של 1,506,670 שקלים בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של כ-300 אלף שקלים. את הפיצויים תשלם חברת הביטוח "מגדל" שביטחה את כל המעורבים.
עו"ד צחית עופר עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים באותו נושא…

סוף עידן העבודה מהבית? מה מותר למעסיק לדרוש ומה הזכויות שלכם
המעבר ההמוני לעבודה מהבית נולד מתוך משבר עולמי, אך הפך במהירות למהפכה תעסוקתית. עובדים בנו שגרות חדשות, ארגונים התאימו תהליכים, ושוק העבודה אימץ מודלים גמישים.

חוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971: מדריך משפטי מקיף למשכירים ולשוכרים בישראל
חוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971, הוא חוק אזרחי ישראלי שמסדיר את דיני השכירות וההשאלה (שאילה) של נכסים – בעיקר דירות ומקרקעין, אבל גם מטלטלין וזכויות. הוא

חוזה שכירות סטנדרטי – התקנות החדשות של משרד המשפטים ומה הן קובעות לראשונה
שוק השכירות בישראל עובר בשנים האחרונות שינוי עומק רגולטורי. אם בעבר כל חוזה שכירות נוסח באופן פרטי ולעיתים חד־צדדי, הרי שכיום קיימת מגמה ברורה של

העסקת עובדים בתקופת ניסיון – זכויות וחובות מנקודת מבטם של עובדים ומעסיקים
תקופת ניסיון היא שלב מכריע ביחסי העבודה. עבור העובד, זהו שלב המאופיין בחוסר ודאות, רצון להוכיח התאמה מקצועית וחשש מפיטורים מהירים. עבור המעסיק, מדובר בכלי

המדריך המלא לזכויות עובדים בישראל ב-2026
המדריך המלא לזכויות עובדים בישראל עדכון 2026 הערה חשובה: מסמך זה מבוסס על מקורות מוסדיים מאומתים: אתר כל-זכות, משרד העבודה, ההסתדרות, ומקורות רשמיים

לא רק נפילה במדרגות: תביעות נזיקין מהעידן הדיגיטלי – השמעת לשון הרע ברשתות חברתיות, דליפת מידע והפרת פרטיות כעוולה
מבוא: מהנפילה הפיזית לנפילה הדיגיטלית בעבר, תביעות נזיקין התמקדו בעיקר בנזקים פיזיים מוחשיים: תאונות דרכים, נפילות במדרגות, או נזקי גוף במקום העבודה. בעידן הדיגיטלי של
מאמרים קשורים לנושא:
- אצבעותיו של עובד זר נקטעו: רשלנות חמורה של המעסיקה למרות הביקורת החמורה על שיטת העבודה במפעל המעסיקה יצאה פטורה מפיצויים, מאחר שהם נבלעו בתגמולי הביטוח הלאומי העצומים שקיבל העובד עקב תאונת העבודה המסתכמים בכמיליון...
- עורך דין תאונות עבודה – והתמודדות משפטית עם תאונת עבודה המומחיות של עורך דין תאונות עבודה טמונה בהבנה העמוקה של החוקים והתקנות סביב אירועי מקום העבודה. הם מכירים היטב את המסגרת המשפטית השולטת במקרים כאלה,...
- עורכי דין תאונות עבודה בישראל מתרחשות למרבה הצער מדי יום כ-200 תאונות המוגדרות כתאונות עבודה.בכל מקרה שבו נגרם נזק לאדם, ההמלצה היא לפעול בנחישות ובמהירות למיצוי כל הזכויות -...
- פגיעה בעבודה: מתי מגיע פיצוי ואת מי תובעים? מבוא פגיעה בעבודה היא אירוע שכיח שעלול להתרחש בכל מקום עבודה ובכל תחום, וכוללת תאונות פיזיות, מחלות מקצוע או נזקים נפשיים הנגרמים כתוצאה מהעבודה. פגיעות...
- פגיעה בעבודה יכולה להצטבר במשך שנים. מתי מגיע פיצוי? עובדים שלא מודעים לזכויותיהם מפסידים עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים שמגיעים להם בשל פגיעה עקב תנאי עבודתם. מהן מחלות מקצוע ופגיעות מיקרוטראומה? מדריך...