והפעם נדבר על ניכויים מותרים ואסורים מתלוש השכר
1. כללי:
אין לנכות משכרם של עובדים אלא סכומים שהותרו בניכוי לפי הוראות החוק, הכוללים:
ניכויי חובה – כלומר, סכומים שקיימת חובה לנכותם מהשכר.
ניכויי רשות – כלומר, סכומים שהמעסיק רשאי לנכות מהשכר.
חשוב לציין: בתלוש השכר נדרש לציין כל אחד מהניכויים שנוכו משכר העובד.
2. ניכויי חובה:
- מס הכנסה ודמי ביטוח בריאות – על המעסיק חלה חובה לנכות משכר העובדים מס ההכנסה ודמי ביטוח בריאות בהתאם לשיעורים הקבועים בחוק.
- דמי ביטוח לאומי – על המעסיק לנכות משכר העובדים את חלקם של העובדים בדמי הביטוח המשולמים לביטוח לאומי בהתאם לשיעור הקבוע בחוק הביטוח הלאומי.
- ניכוי להבטחת זכויות לפנסיה – לפי צו הרחבה לפנסיה חובה המעסיק רשאי לנכות 6% משכרם של העובדים לחסכון פנסיוני או שיעור גבוה יותר, אם העובד ביקש להגדיל, את ההפרשה לביטוח הפנסיוני המנוכה משכרו, עד ל-7% משכר העובד, שהוא השיעור המרבי הקבוע, לעניין זה, בתקנות מס הכנסה.
את התשלומים המהווים ניכויי חובה יש לנכות מהשכר במקור, לפני תשלום השכר לעובדים.
3. ניכויי רשות:
- תרומות – שהעובדים הסכימו בכתב שינוכו משכרם.
- דמי חבר בארגון עובדים – שהעובדים חברים בו, שאותם יש לנכות משכר העובדים לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, או שהעובדים הסכימו בכתב כי ינוכו משכרם, וכן התשלומים הרגילים לוועד העובדים במקום העבודה.
- תוספת לדמי החבר בארגון עובדים המיועדת למימון פעילות מפלגתית – אלא אם הודיעו העובדים למעסיק בכתב, שהם מתנגדים לתשלום התוספת.
- דמי טיפול מקצועי ארגוני לטובת הארגון היציג – שיש לנכותם לפי הסכם קיבוצי או חוזה העבודה משכרם של עובדים שאינם חברים בארגון עובדים כלשהו, או שהעובדים הסכימו בכתב לניכוי, עד לשיעור מרבי משכר העובדים הקבוע בתקנות.
- מקדמות שהעובדים קיבלו על חשבון השכר, בתנאי שסכום המקדמות לא עולה על שכר העובדים בעד שלושה חודשים.
- חוב שהעובדים חייבים למעסיק, לפי התחייבות בכתב, לדוגמה: בשל הלוואה שהעובדים קיבלו. סכום הניכוי המרבי המותר הוא רבע משכרם (הברוטו) של העובדים. בסיום יחסי העבודה המעסיק רשאי לנכות את יתרת החוב שאינה שנויה במחלוקת.
- תשלומים לקופת גמל – אלא אם כן העובדים הודיעו בכתב שהם מתנגדים לכך שתשלומים אלה ינוכו משכרם.
- קנס שהוטל על העובדים לפי חוק או הסכם קיבוצי כגון: בשל עבירת משמעת שביצעו העובדים.
שימו לב: על המעסיק להעביר כל סכום שנוכה משכר העובד לגוף שלו יועד הסכום, תוך 30 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן (השכר נחשב כמולן החל מה-10 לחודש), או במועד שנקבע בהוראת חוק אחרת.
4. דוגמה לניכוי אסור:
פיקדון עבוד ביגוד- אסור לנכות משכר עובד
עוד מאמרים בנושא…
מאמרים קשורים לנושא:
- מסירת תלוש שכר באמצעים אלקטרונים בתאריך 27.6.17 אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלוש שכר), התשע"ז - 2017 לפיהן בהסכמת העובד יהיה רשאי המעסיק...
- טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים (תקנות 2 (א) ו- 4 (א) ו- (ב)) טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים 1 חלק א'...
- רכיבים פיקטיביים בתלושי שכר ומשמעותם לא כל רכיבי השכר של העובד יילקחו בחשבון לצורך הפקדות לגמל וחישוב פיצויים, רק חלק מסוים של רכיבי השכר יוגדר כשכר הקובע לצורך זה.עובדה זאת...
- בודק שכר מוסמך – מה זה? כאשר יש לנו חברה אנחנו צריכים לנהל את ענייני הכספים שלה באחריות רבה. אחד הדברים שהכי חשוב לשים לב אליהם בניהול הכספים של כל עסק...
- צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה מבוא: חשיבות צבירת זכויות סוציאליות בזמן היעדרותהזכויות הסוציאליות הן חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים בישראל. הן מבטיחות רשת ביטחון לעובדים במקרה של חופשות, מחלות, חופשות...