הרשמת מתחה ביקורת על ההתנהלות של האם שמיהרה לנקוט בהליכי גבייה אכזריים על 284 שקלים בלבד. זאת במיוחד על רקע המשבר הכלכלי והעובדה שהוראת השעה התירה להורים גרושים לקזז את חלקם היחסי במענק הילדים.
בהחלטה שניתנה לאחרונה בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה נמתחה ביקורת חריפה על אם לשניים שפתחה תיק לגביית מזונות בגלל חוב של 284 שקלים שמקורו בכך שהאב קיזז מהמזונות חלק ממענק הקורונה עבור הילדים, שנכנס לחשבונה. הרשמת גילה גדות, שאיפסה את החוב, ציינה כי הבחירה לחשוף האב להליכי גבייה אכזריים על סכום שולי בתקופת משבר כלכלי מעלה תמיהות על תום הלב של האם. זאת בפרט כשהוראת השעה קובעת מפורשות שהורים גרושים זכאים לקזז את חלקם במענק מהמזונות.
ההורים חולקים משמורת משותפת והאב חויב במזונות חודשיים של 1990 שקלים. באוגוסט האחרון שילם האב את המזונות בהפחתה של חלקו במענק הילדים שנכנס לחשבונה של האם. בתגובה רצה האם ופתחה נגדו תיק הוצאה לפועל על חוב של 284 שקלים (ועומד היום על 286 שקלים).
בבקשת "פרעתי" שהגיש להוצאה לפועל טען האב כי אינו חייב לאם דבר משום שגם הוא, כהורה שחולק משמורת על הילדים, זכאי לחלקו במענק. האב אף ציין כי ביקש מבית הדין הרבני לאשר לו את הקיזוז ובית הדין ביקש את תגובת האם אבל במקום להגיב היא רצה לפתוח נגדו תיק מזונות בחוסר תום לב.
הפנייה לבית הדין הייתה מיותרת
רשמת ההוצאה לפועל גילה גדות החליטה לקבל את הבקשה גם בלי לקבל תגובה מהאם. "יתרת החוב נכון להיום עומדת על סך של 286 שקלים (בלבד!)…. סכום שולי זה 'חושף' את החייב להליכים כלכליים דרקוניים, וודאי בתקופתנו המורכבת על רקע מגפת הקורונה, ונשאלת שאלת המידתיות והסבירות, והאיזון הנכון בין זכותו הקניינית של החייב, לבין זכותה הקניינית של הזוכה (הקטינים)", כתבה.
הרשמת לא הבינה מדוע האם רצה לפתוח תיק הוצאה לפועל במקום להמתין להחלטת בית הדין הרבני וציינה כי ההתנהלות שלה "מעלה יותר מהרהור וערעור של ממש על שיקוליה ותום ליבה".
בנסיבות אלה ונוכח הוראות החוק בנוגע למענק החליטה הרשמת לקבל את בקשת האב אף שהעניין עומד בפני הכרעה בבית הדין הרבני. בתוך כך היא הבהירה כי היה ובית הדין הרבני יגיע להחלטה שונה – תוכל האם לפעול על פיה.
הרשמת הפנתה להוראת השעה שחוקקה בנוגע למענק שבה נקבע במפורש כי הורה גרוש או פרוד יכול לקזז את החלק היחסי שמגיע לו מהסכום שקיבל ההורה האחר לחשבונו. הרשמת הבהירה כי לנוכח העובדה שהמחוקק התיר במפורש את הקיזוז הפנייה של האב לבית הדין הייתה מיותרת, שכן תכלית ההוראה הייתה דווקא למנוע מההורים את הצורך לריב בערכאות המשפטיות.
עוד הדגישה הרשמת כי זכותו של האב לחלק מהמענק לא שנויה במחלוקת שכן הוא חולק משמורת משותפת, נושא בחצי מהוצאות הילדים ונפגע גם כן ממשבר הקורונה.
לפיכך הרשמת קיבלה את בקשת האב ואיפסה את החוב בתיק. כסעד ביניים עד להחלטת בית הדין הרבני הורתה השופטת על עיכוב ההליכים בתיק וקבעה כי היה וההחלטה תהיה שונה משלה ובית הדין יורה לאב להחזיר את הקיזוז –תוכל האם לפתוח את התיק מחדש.
- לא צוין שם עו"ד הוצאה לפועל שייצג את החייב
עו"ד יוסף שמחון עוסק/ת ב- הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים

מאמר מס' 5: תלוש שכר תקין – טעויות שעולות ביוקר
טעויות נפוצות בתלושי שכר וכיצד להימנע מחשיפה כספית ותביעות עובדים מבוא תלוש השכר הוא אחד המסמכים המרכזיים ביחסי העבודה בין עובד למעסיק. מעבר להיותו מסמך

מדריך לעצמאים ובעלי עסקים בתקופת המלחמה מול איראן (מבצע שאגת הארי)
מדריך זה מציע לעצמאים, פרילנסרים ובעלי עסקים מגוון רחב של דרכי פעולה להתמודדות כלכלית במלחמה עם איראן (מבצע שאגת הארי ) מבצע צבאי או מלחמה

מתווה הסיוע למשק במסגרת מבצע "שאגת הארי"
בהמשך למנגנוני הסיוע שהופעלו בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" ובמבצע "עם כלביא", שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג היום (רביעי) את כללי המסגרת למתווה הסיוע למשק במסגרת

מאמר מס' 4: ניהול שעות עבודה ומנוחה – המדריך המשפטי למעסיקים
4. ניהול שעות עבודה ומנוחה – החובות המשפטיות של המעסיק מבוא ניהול נכון של שעות העבודה בארגון הוא אחד הנושאים המרכזיים בדיני העבודה בישראל. חוק

מאמר מס' 3: עובד או קבלן עצמאי – המבחנים המשפטיים
3. עובד או קבלן עצמאי – המבחנים המשפטיים מבוא אחת הסוגיות המרכזיות בדיני העבודה בישראל היא ההבחנה בין עובד לבין נותן שירותים עצמאי. ההבדל בין
סיום העסקה בהסכמה – כך עושים זאת נכון
בקרוב: איך לסיים העסקה בהסכמה ולהימנע מתביעות עתידיות.



