בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל-אביב נקבע כי עובד לא זכאי לתגמול עבור שעות נוספות אם נשאר מעבר לשעות התקן על דעת עצמו, ללא אישור מפורש מהמעסיק או סיבה מוכחת כמו מחסור בכוח אדם, שהצריכה עבודה נוספת. בכך, דחתה הרשמת סימה קרמר תביעה של אנליסט שפרש ב-2016 מחברת איילון פנסיה וגמל, ותבע הפרשי שכר.
התובע סיכם על פרישה מוקדמת לאחר שאיילון פנסיה נרכשה על ידי מיטב דש. הוא קיבל פיצויי פיטורים, מענק וזכויות נוספות אך סבר שמגיע לו גם תשלום עבור שעות נוספות שהשקיע בעבודה במשך השנתיים שבהן עבד בחברה – וזו הייתה הטענה המרכזית שלו בתביעה שהגיש ב-2017 נגד איילון ביטוח.
התובע טען כי עבד לפחות שעתיים נוספות בכל יום, וכי אף אחד לא העיר לו או מנע ממנו מלבצע את השעות הנוספות. נהפוך הוא, לטענתו החברה עודדה את העובדים לעבוד יותר באמצעות מימון ארוחות צהריים למי שנשאר יותר מ-9.5 שעות.
מנגד טענה החברה כי התובע לא עבד שעות נוספות מעבר לאלה ששולמו לו בחלק מחודשי העבודה, וממילא הוא מעולם לא קיבל לכך אישור מהממונה כפי שמחייבים נהלי החברה. עוד נטען כי התובע מעולם לא התלונן בנושא וכי העובדה שקיבל ארוחת צהריים לא מעידה על כך שאושר לו לעבוד יותר שכן מדובר בהטבה אוטומטית.
לא משנה כמה זמן נכחת בעבודה
הרשמת קרמר הבהירה כי "לעובד אין זכות קנויה לשעות נוספות. למעסיק נתונה הזכות להחליט אם דרושה לו עבודה בשעות נוספות אם לאו". במקרה הנוכחי, אף שמתלושי השכר עולה כי היו חודשים שבהם התובע עבד מעבר לתקן (אם כי מדובר בשעות זניחות בהתחשב בהפסקות הצהריים היומיות) אלא שההישארות בפועל לא מסייעת לו נוכח נהלי העבודה הברורים בחברה.
הרשמת הבהירה כי החברה גיבשה כללים מסודרים בנושא השעות הנוספות והקפידה ליידע את עובדי החברה בין היתר באמצעות כיתוב מודגש בתלושי השכר. לפי שיטת העבודה שלה, "המבחן אינו כמה זמן נכחת בעבודה אלא מה עשית בזמן הזה והאם זה נעשה בתיאום הממונה עליך"
התובע היה מודע לכללים אלה ולמרות זאת לא הפנה כל תלונה בנושא במשך תקופת עבודתו. יותר מזה, העובדה שהיה חודש אחד שבו כן קיבל תמורה עבור שעות נוספות מעידה כי פעל לפי הנוהל ומחלישה את טענתו.
הרשמת הוסיפה כי אמנם הפסיקה הכירה בכך שישנם מקרים שבהם מעסיקים נותנים הסכמה לעבודה בשעות נוספות על דרך ההתנהגות או בדרך של שתיקה. אלא שלשם כך היה התובע צריך להוכיח כי היה צורך בביצוע שעות נוספות, למשל, עקב מחסור בכוח אדם או עומס חריג בעבודה, והוא לא עשה זאת. בנוסף, הרשמת קיבלה את טענת החברה כי אי אפשר לראות בהטבה האוטומטית של ארוחת הצהריים כשהסכמה שבשתיקה לביצוע שעות נוספות.
בנסיבות אלה הרשמת קבעה כי לתובע לא מגיע גמול עבור שעות נוספות, גם אם עבד בהן בפועל, ועל כן תביעתו נדחתה והוא חויב בהוצאות משפט של 2,800 שקל.
- ב"כ התובע: ניר ברקון, עו"ד דיני עבודה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב דוידוביץ'
עו"ד אביבה בורנובסקי עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
אסטרטגיות לניהול תיקים מורכבים בליטיגציה
ניהול תיקים מורכבים בליטיגציה הוא אחד מהאתגרים הגדולים ביותר שעורכי דין יכולים להתמודד איתם. תיקים אלו כוללים לרוב מספר רב של משתנים, ראיות מרובות, צדדים
משא ומתן מול ליטיגציה: מתי עדיף להימנע מהליך משפטי ולהגיע להסדר?
מבוא בעת סכסוך משפטי, עורכי דין ולקוחותיהם נאלצים לבחור בין שתי אפשרויות עיקריות: ניהול משא ומתן ולהגיע להסדר, או לפנות להליך משפטי בבית המשפט (ליטיגציה).
מגמות חדשות בליטיגציה: כיצד טכנולוגיות חדשות משפיעות על עולם המשפט
מבוא עולם המשפט עובר מהפכה משמעותית בעקבות התקדמות הטכנולוגיה. תחום הליטיגציה, שהיה מסורתי ומבוסס על עקרונות משפטיים שהשתנו לאט, מקבל תפנית חדשה עם שילוב של
עורך דין נזיקין: שאלות & תשובות
מבוא תחום דיני הנזיקין הוא אחד מהתחומים המרכזיים במשפט האזרחי, והוא נועד לסייע לאנשים שנפגעו פיזית, כלכלית או נפשית עקב מעשיהם או מחדליהם של אחרים.
ראש השנה 2024
ראש השנה תשפ”ה (2025-2024) חל ביום ה’ 03.10.2024 וביום ו’ 04.10.2024 דף זה מרכז את זכויות העובדים וזכויות נוספות הקשורות לחג בכל מקום שבו יש
חוק חדלות פירעון
חוק חדלות הפרעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מהווה רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפרעון בישראל, ומחליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה משנת 1936 ואת פרק הפירוק בחוק
