81% מהחייבים נרתעו מצו המאסר ומהאפשרות להיאסר ובחרו לשלם את סכום פקודת המאסר שנקבעה בדיון.

כידוע, תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל אשר נכנס לתוקפו בתאריך 16.5.2009 צמצם את האפשרות לבקש מאסר חייבים בתיקי הוצאה לפועל, למעט בתיקי מזונות אישה. גם בהוראת השעה אשר נכנסה לתוקפה ביום  16.5.2011 נקבע כי לא ניתן לבצע מאסר בתיקי ההוצאה לפועל (כולל בתיקי מזונות ביטוח לאומי), למעט בתיקי מזונות אישה. מחודש מאי 2016 ועד היום ניתן להטיל מאסר בתיקי מזונות ביטוח לאומי רק אם התיק כולל הפרשים (כלומר חוב לזוכה פרטית) ובלבד שהחוב מעל 2,000 ₪. 

במסגרת המחקר שנערך על ידי רפי גולן, סטטיסטיקאי באגף לתכנון ומדיניות ברשות האכיפה והגבייה, בוצע מדגם מקרי, כאשר אוכלוסיית המדגם הינה תיקי מזונות בהוצאה לפועל, שהתקיימו בהם דיונים בצווי מאסר במעמד החייב בתיק, והפרוטוקולים בתיקים אלו שימשו ליצירת בסיס נתונים הרלוונטי. המדגם כלל בתוכו 171 פרוטוקולים בדיונים, שהתקיימו ברבעון הראשון של שנת 2019 מתוך 490 דיונים אשר התקיימו . 

המחקר כאמור בחן את המוטיבציה של  החייב לשלם את החוב בתיקי מזונות כפי שנקבע בדיון והן לאחר הדיון בצו המאסר. מהמחקר עלה כי, לחייבים אשר התקיים דיון בצו מאסר בעניינם, ממוצע מספר הדיונים שהתקיים הינו 5 דיונים בצווי מאסר (והחציון 4 דיונים). משמעות הנתון הוא שהחייבים בתיקי מזונות  נקראים שוב ושוב לדיון בצו מאסר, כאשר לחייבים עם תיקים ישנים אף התקיימו דיון בצו מאסר ביותר מ- 7 דיונים בממוצע. 

עוד עלה, כי הסכום שנקבע בדיון בצו מאסר לתשלום החוב מהווה כ- 42% מהסכום שנקבע בפקודה לפני הדיון ורק ב- 12% מהצווים הסכום שנקבע בפקודה תואם את הסכום שנקבע בדיון בצו המאסר. בעת הדיון בצו המאסר רשם ההוצאה לפועל מתרשם ממצבו של החייב ולא רק ממסמכים המוגשים בתיק, עניין זה, על פי רוב, מיטיב עם החייב.

רוב החייבים כאמור נרתעו מצו המאסר ומהאפשרות להיאסר ובחרו לשלם את סכום הפקודה שנקבעה בדיון. כאשר עבור אותם חייבים שנקבע להם פקודה בדיון, 81% מהחייבים שילמו את הפקודה, ומיעוטם לא שילמו את הפקודה ונאסרו או נאסרו בחלק מהימים (19%). מנגד, עלה, כי למרות ריבוי צווי המאסר לחייבים, והאחוז הגבוה של החייבים אשר משלמים את התשלום שנקבע בדיון בצו המאסר, רוב החייבים (64%) לאחר הדיון לא משלמים באופן שוטף את דמי המזונות (דבר שגורר לכך כי יש ריבוי של צווי מאסר לחייב). שני נתונים אלה למעשה מעידים 
כי צווי המאסר יעילים בטווח הקצר, וכי בטווח הארוך החייבים "חוזרים לסורם" ולא משלמים באופן שוטף את דמי המזונות.

רק 14% מהחייבים המעידים, כי הם נמצאים באבטלה, נושאים בתשלום השוטף לעומת 58% מהחייבים שעובדים עם הכנסה נמוכה, שנושאים בתשלום השוטף, דבר המעיד על חשיבות התעסוקה לתשלום החובות, ואולי, לחשיבות מציאת עבודה לחייבים על מנת לשקם אותם כדי שיפרעו את חובם. ניתן לראות כי האוכלוסייה שהכי מתקשה לשלם את חובות המזונות באופן שוטף הינה אוכלוסיית האסירים המשוחררים (100% מתוכם אינם משלמים באופן שוטף את דמי המזונות). 

יעילותו של מסלול המזונות בהוצאה לפועל אף היא עולה מהנתונים, כאשר ניתן לראות שתיקים שהיה בהם דיון בצו מאסר ושהם מתנהלים במסלול מזונות אחוז משלמים את דמי המזונות השוטפים לאחר הדיון בצו המאסר גבוה יותר (39%) לעומת תיקים אשר לא מתנהלים במסלול מזונות (28%).