בתאריך 27.6.17 אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלוש שכר), התשע"ז – 2017 לפיהן בהסכמת העובד יהיה רשאי המעסיק להמציא לעובד תלוש שכר באמצעות
טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים (תקנות 2 (א) ו- 4 (א) ו- (ב)) טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים 1 חלק א' [למילוי על ידי העובד] שם
והפעם נדבר על ניכויים מותרים ואסורים מתלוש השכר 1. כללי:אין לנכות משכרם של עובדים אלא סכומים שהותרו בניכוי לפי הוראות החוק, הכוללים:ניכויי חובה – כלומר, סכומים שקיימת חובה לנכותם מהשכר.ניכויי רשות – כלומר,
כאשר יש לנו חברה אנחנו צריכים לנהל את ענייני הכספים שלה באחריות רבה. אחד הדברים שהכי חשוב לשים לב אליהם בניהול הכספים של כל עסק הוא אופן תשלומי השכר לעובדים.
לא כל רכיבי השכר של העובד יילקחו בחשבון לצורך הפקדות לגמל וחישוב פיצויים, רק חלק מסוים של רכיבי השכר יוגדר כשכר הקובע לצורך זה. עובדה זאת הולידה את תופעת הרכיבים
תקנות הגנת השכר, תשע"ז-2017, שפורסמו ביום 26.07.17, קובעות כי במידה והסכים עובד בכתב לא לקבל תלוש שכר מודפס, רשאי מעסיק למסור לעובד את תלוש השכר, בין היתר, באמצעות אתר אינטרנט
מידע בנושא שעות עבודה רגילות ושעות נוספות – מהן שעות עבודה רגילות ומהן שעות עבודה נוספות, מתי מותר להעסיק עובדים מעבר לשעות העבודה הרגילות או הנוספות, ומה השכר הנדרש עבור
בית הדין לעבודה קבע כי המשרד השתמש בסמכותו הניהולית כדי לבצע שינויים בתנאי העבודה שלא כדין ומבלי שניתנה לעובדת הזדמנות להגיב. עם זאת, טענותיה לאפליה על רקע פוליטי ופגמים במשרדי
מערכת יחסי העבודה בישראל מורכבת ממרכיבים משפטיים, כלכליים וחברתיים המבטיחים שעובדים יקבלו תמורה הולמת בהתאם לתרומתם ולצרכים הבסיסיים שלהם. במסגרת זו, אחת הזכויות הבסיסיות ביותר של כל עובד שכיר במשק