עובדים עצמאיים הרשומים בביטוח הלאומי ששהו בבידוד, זכאים לדמי בידוד מהביטוח הלאומי.
התשלום הוא רטרואקטיבי עבור תקופות בידוד מתאריך 1.7.2021 ועד 28.2.2022
מי זכאי לדמי בידוד?
- עצמאי העונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי:– עובד 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות,– או שהוא עובד 12 שעות בשבוע בממוצע לפחות, והכנסתו החודשית הממוצעת היא 1,583 ש"ח (החל ב- 01.01.2020) ומעלה.
– או שהכנסתו החודשית הממוצעת היא 5,276 ש"ח (החל ב- 01.01.2020) ומעלה - עצמאי שאינו עונה על ההגדרה, ורשום כעצמאי בביטוח הלאומי.
- עצמאי העונה על הגדרת עובד עצמאי ועובד גם כשכיר- יקבל דמי בידוד על עבודתו כעצמאי והמעסיק שלו יקבל דמי בידוד על עבודתו כשכיר.
- עצמאי שאינו עונה על ההגדרה ועובד גם כשכיר – המעסיק שלו יקבל דמי בידוד על עבודתו כשכיר, והוא לא יהיה זכאי לדמי בידוד על עבודתו כעצמאי.
סיבות הבידוד המזכות בדמי בידוד:
- היית בבידוד עבור עצמך בשל הסיבות האלה:
– חשיפה לחולה
– טיפול בילדך שמתחת לגיל 12 החולה בקורונה (גם אתה מחוסן) או טיפול בחסר ישע החולה בקורונה (גם אם אתה מחוסן) – הזכאות לדמי בידוד היא רק עבור ימי בידוד בתקופה מ- 30.12.21.
– כל מקרה אחר שבהם הרופא קבע שאתה נדרש להיכנס לבידוד עבור עצמך. - היית בבידוד עקב חובת בידוד של ילדך שלא חולה בקורונה (גם אם אתה מחוסן או מחלים) – הזכאות היא אם הילד מתחת לגיל 16 או אם הילד מעל גיל 16 אך הוא נזקק לסיוע אישי בשל מוגבלות. האמור חל גם על משפחת אומנה שיש לה ילד שהיא מטפלת בו.
- חזרת מנסיעת עבודה בחו"ל, ונאלצת להיכנס לבידוד.
- היית בבידוד בגלל שחלית בקורונה – הזכאות לדמי בידוד היא רק עבור ימי בידוד בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22.
שים לב, במקרה של מחלה הדיווח על הבידוד מועבר אלינו באופן אוטומטי, ואין צורך לדווח למשרד הבריאות, אולם יש להגיש לנו תביעה לדמי בידוד.
במקרים האלה לא תקבל תשלום עבור תקופת הבידוד:
- המשכת לעבוד בשכר בזמן תקופת הבידוד .
- נכנסת לבידוד עקב חזרה מנסיעה פרטית לחו"ל.
- היית בבידוד ובמהלך הבידוד הפכת לחולה מאומת – תהיה זכאי לדמי בידוד עד היום שלפני הפיכתך לחולה מאומת.
אנו מקבלים מידע זה ממשרד הבריאות.
דיווח למשרד הבריאות
אם אתה שוהה בבידוד או שומר על ילדך השוהה בבידוד – עליך לדווח על הבידוד למשרד הבריאות בזמן אמת. יש לשמור את האישור במקרה ותידרש להציגו.
שים לב,
- התשלום יתבצע רק עבור ימי בידוד שדווחו למשרד הבריאות, לכן חשוב שתדווח על תקופת הבידוד למשרד הבריאות בזמן אמת. אם תדווח על הבידוד באיחור, התשלום יהיה מקסימום עבור 4 ימים שלפני מועד הדיווח.
- במקרה של מחלה הדיווח על הבידוד מועבר אלינו באופן אוטומטי, ואין צורך לדווח למשרד הבריאות, אולם יש להגיש לנו תביעה לדמי בידוד.
להלן סכום דמי הבידוד ליום, בהתאם להגדרתך בביטוח הלאומי:
סוג העובד העצמאי | סכום דמי הבידוד ליום |
| עונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי והוא מחוסן או מחלים או מנוע מלקבל חיסון | 570 ש"ח |
| עונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי והוא לא מחוסן/ לא מחלים | 427.5 ש"ח |
| רשום כעצמאי בביטוח הלאומי אבל לא עונה על ההגדרה והוא מחוסן או מחלים או מנוע מלקבל חיסון | 285 ש"ח |
רשום כעצמאי בביטוח הלאומי אבל לא עונה על ההגדרה | 214 ש"ח |
תקופת התשלום:
- בתקופה מ- 1.7.21 עד 20.12.21 – תהיה זכאי למקסימום 3 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22 – תהיה זכאי למקסימום 4 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 1.7.21 עד 20.12.21 – תהיה זכאי למקסימום 3 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22 – תהיה זכאי למקסימום 4 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
לדוגמה: היית בשלושה בידודים: בידוד ראשון מ-1.8.21 למשך 10 ימים, בידוד שני מ-5.9.21 למשך 10 ימים ובידוד שלישי
מ- 15.1.22 למשך 7 ימים. תהיה זכאי לתשלום דמי בידוד באופן הבא: עבור הבידוד הראשון – 3 ימים, עבור הבידוד השני – 3 ימים ועבור הבידוד השלישי – 4 ימים- סה"כ עבור 10 ימי בידוד.
חשוב לזכור, כל תקופות הבידוד מחייבות אישור של משרד הבריאות. ללא אישור של משרד הבריאות לא נוכל לשלם לך דמי בידוד.
עוד מאמרים בנושא…
2025: מגמות חדשות בפסיקה בדיני עבודה – על מה בתי הדין שמים דגש?
מבוא: העולם התעסוקתי בעידן המשתנה בשנת 2025, נדמה כי שוק העבודה צועד קדימה בקצב שלא הכרנו בעבר. טכנולוגיות חדשות מציפות את העסקים ואת המשק, מגמות של עבודה מרחוק תופסות תאוצה, ודור חדש של עובדים – דור ה-Z ואפילו אלה שאחריו – מציבים דרישות מתקדמות להוגנות, איזון בין עבודה לחיים פרטיים וערכים חברתיים מובהקים. באווירה כזו, אין זה פלא שבתי הדין לעבודה מעדכנים את פסיקתם ללא הרף, ודנים בסוגיות חדשניות ופורצות דרך. מצד אחד, הם נדרשים להגן על זכויות העובד באופן רחב ואנושי. מצד שני, הם
עובדי קבלן וחברות כוח אדם – מדריך לזכויות העובד ואחריות המעסיק
מבוא – צמיחתו של מודל העסקה דרך חברות קבלן וכוח אדם בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה נרחבת של העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם או חברות קבלן. מגמה זו באה לענות על צרכים כלכליים וארגוניים, כמו גמישות תפעולית, צמצום עלויות כוח אדם והעברה של אחריות אדמיניסטרטיבית לגורם חיצוני. מנגד, היא מעלה שאלות משפטיות וחברתיות בנוגע למי נחשב "המעסיק האמיתי" של העובדים, מהן החובות החלות על כל אחד מהצדדים ומהן זכויות העובדים. מבחינה משפטית, מודל העסקה זה מערב שלושה צדדים: עובד הקבלן – האדם המספק את
הסכמי סודיות ואי-תחרות – מה מותר ומה אסור על פי הדין
מבוא – חשיבות ההגנה על אינטרסים עסקיים מול חופש העיסוק של העובד בשוק עבודה תחרותי המאופיין בהחלפת מקומות עבודה בתדירות גבוהה, מעסיקים רבים מבקשים להגן על משאביהם ועל ידע ייחודי שצברו במסגרת פעילותם. כתוצאה מכך, נפוצה תופעה של הכללת סעיפי סודיות ואי-תחרות בחוזי העסקה. סעיפים אלה באים להבטיח, מצד אחד, שהעובד לא יעביר מידע סודי או רגיש לידי מתחרים או לגורמים חיצוניים, ומצד שני, שהעובד לא ינצל את הידע והמוניטין של המעסיק כדי להתחרות בו באופן ישיר לאחר סיום העסקתו. עם זאת, לא ניתן להתעלם
סכסוכי עבודה וקונפליקטים בין עובד למעסיק – ניהול משא ומתן ופנייה לערכאות
מבוא – חשיבות הטיפול המוקדם בסכסוכי עבודה מערכת יחסי העבודה בין עובד למעסיק עשויה להיפגם על רקע מגוון סיבות, כגון מחלוקות לגבי תנאי שכר, שעות העבודה, פיטורים משמעתיים או טענות להפרת זכויות בסיסיות. סכסוכים אלו עלולים לפגוע הן בצד העובד, הנדרש להגן על זכויותיו, והן בצד המעסיק, המבקש למנוע פגיעה בהתנהלות השוטפת של הארגון ובתדמיתו הציבורית. טיפול נכון בסכסוך עבודה בשלב מוקדם מאפשר לחסוך זמן, הוצאות כספיות ועוגמת נפש לכל הצדדים. ההליך הנפוץ ביותר להכרעה בסכסוכים הוא הפנייה לבית הדין לעבודה. עם זאת, לעיתים קרובות
זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד – מדריך מקיף
מבוא – מצבם של עובדים כאשר המעסיק קורס כלכלית במקרים של פשיטת רגל של יחיד (עוסק מורשה) או פירוק תאגיד (חברה בע"מ, עמותה וכדומה), העובדים מוצאים עצמם לא פעם במצב של חוסר ודאות בנוגע לזכויותיהם ולתשלומים המגיעים להם. תהליכי פשיטת רגל ופירוק הם הליכים משפטיים מורכבים, שמטרתם להסדיר את חובותיו של החייב או של התאגיד בצורה מסודרת, ולחלק את הנכסים (אם ישנם) בין הנושים השונים. העובדים, שהם פעמים רבות חלק מהנושים, עלולים לעמוד בפני מצב שבו שכר עבודה לא שולם, הפרשות פנסיוניות לא הועברו, פיצויי
עורך דין דיני עבודה
מבוא דיני העבודה הם תחום משפטי מרכזי המהווה את הבסיס לקשר בין עובדים למעסיקים. מערכת חוקים, תקנות ופסיקות בתחום זה נועדה להגן על זכויות העובדים, להסדיר את תנאי העבודה ולהבטיח התנהלות הוגנת ושוויונית במקומות העבודה. עם זאת, ניהול מערכת יחסי עבודה עלול להוביל למחלוקות ולסכסוכים, ולכן לעיתים קרובות עולה הצורך בייעוץ וליווי של עורך דין המתמחה בדיני עבודה. מה כוללים דיני העבודה בישראל? חוקים מרכזיים בדיני העבודה בישראל קיימת חקיקה רחבה המסדירה את זכויות העובדים. בין החוקים המרכזיים ניתן למנות: חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987: קובע
