עובדים עצמאיים הרשומים בביטוח הלאומי ששהו בבידוד, זכאים לדמי בידוד מהביטוח הלאומי.
התשלום הוא רטרואקטיבי עבור תקופות בידוד מתאריך 1.7.2021 ועד 28.2.2022
מי זכאי לדמי בידוד?
- עצמאי העונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי:– עובד 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות,– או שהוא עובד 12 שעות בשבוע בממוצע לפחות, והכנסתו החודשית הממוצעת היא 1,583 ש"ח (החל ב- 01.01.2020) ומעלה.
– או שהכנסתו החודשית הממוצעת היא 5,276 ש"ח (החל ב- 01.01.2020) ומעלה - עצמאי שאינו עונה על ההגדרה, ורשום כעצמאי בביטוח הלאומי.
- עצמאי העונה על הגדרת עובד עצמאי ועובד גם כשכיר- יקבל דמי בידוד על עבודתו כעצמאי והמעסיק שלו יקבל דמי בידוד על עבודתו כשכיר.
- עצמאי שאינו עונה על ההגדרה ועובד גם כשכיר – המעסיק שלו יקבל דמי בידוד על עבודתו כשכיר, והוא לא יהיה זכאי לדמי בידוד על עבודתו כעצמאי.
סיבות הבידוד המזכות בדמי בידוד:
- היית בבידוד עבור עצמך בשל הסיבות האלה:
– חשיפה לחולה
– טיפול בילדך שמתחת לגיל 12 החולה בקורונה (גם אתה מחוסן) או טיפול בחסר ישע החולה בקורונה (גם אם אתה מחוסן) – הזכאות לדמי בידוד היא רק עבור ימי בידוד בתקופה מ- 30.12.21.
– כל מקרה אחר שבהם הרופא קבע שאתה נדרש להיכנס לבידוד עבור עצמך. - היית בבידוד עקב חובת בידוד של ילדך שלא חולה בקורונה (גם אם אתה מחוסן או מחלים) – הזכאות היא אם הילד מתחת לגיל 16 או אם הילד מעל גיל 16 אך הוא נזקק לסיוע אישי בשל מוגבלות. האמור חל גם על משפחת אומנה שיש לה ילד שהיא מטפלת בו.
- חזרת מנסיעת עבודה בחו"ל, ונאלצת להיכנס לבידוד.
- היית בבידוד בגלל שחלית בקורונה – הזכאות לדמי בידוד היא רק עבור ימי בידוד בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22.
שים לב, במקרה של מחלה הדיווח על הבידוד מועבר אלינו באופן אוטומטי, ואין צורך לדווח למשרד הבריאות, אולם יש להגיש לנו תביעה לדמי בידוד.
במקרים האלה לא תקבל תשלום עבור תקופת הבידוד:
- המשכת לעבוד בשכר בזמן תקופת הבידוד .
- נכנסת לבידוד עקב חזרה מנסיעה פרטית לחו"ל.
- היית בבידוד ובמהלך הבידוד הפכת לחולה מאומת – תהיה זכאי לדמי בידוד עד היום שלפני הפיכתך לחולה מאומת.
אנו מקבלים מידע זה ממשרד הבריאות.
דיווח למשרד הבריאות
אם אתה שוהה בבידוד או שומר על ילדך השוהה בבידוד – עליך לדווח על הבידוד למשרד הבריאות בזמן אמת. יש לשמור את האישור במקרה ותידרש להציגו.
שים לב,
- התשלום יתבצע רק עבור ימי בידוד שדווחו למשרד הבריאות, לכן חשוב שתדווח על תקופת הבידוד למשרד הבריאות בזמן אמת. אם תדווח על הבידוד באיחור, התשלום יהיה מקסימום עבור 4 ימים שלפני מועד הדיווח.
- במקרה של מחלה הדיווח על הבידוד מועבר אלינו באופן אוטומטי, ואין צורך לדווח למשרד הבריאות, אולם יש להגיש לנו תביעה לדמי בידוד.
להלן סכום דמי הבידוד ליום, בהתאם להגדרתך בביטוח הלאומי:
סוג העובד העצמאי | סכום דמי הבידוד ליום |
| עונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי והוא מחוסן או מחלים או מנוע מלקבל חיסון | 570 ש"ח |
| עונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי והוא לא מחוסן/ לא מחלים | 427.5 ש"ח |
| רשום כעצמאי בביטוח הלאומי אבל לא עונה על ההגדרה והוא מחוסן או מחלים או מנוע מלקבל חיסון | 285 ש"ח |
רשום כעצמאי בביטוח הלאומי אבל לא עונה על ההגדרה | 214 ש"ח |
תקופת התשלום:
- בתקופה מ- 1.7.21 עד 20.12.21 – תהיה זכאי למקסימום 3 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22 – תהיה זכאי למקסימום 4 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 1.7.21 עד 20.12.21 – תהיה זכאי למקסימום 3 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22 – תהיה זכאי למקסימום 4 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
לדוגמה: היית בשלושה בידודים: בידוד ראשון מ-1.8.21 למשך 10 ימים, בידוד שני מ-5.9.21 למשך 10 ימים ובידוד שלישי
מ- 15.1.22 למשך 7 ימים. תהיה זכאי לתשלום דמי בידוד באופן הבא: עבור הבידוד הראשון – 3 ימים, עבור הבידוד השני – 3 ימים ועבור הבידוד השלישי – 4 ימים- סה"כ עבור 10 ימי בידוד.
חשוב לזכור, כל תקופות הבידוד מחייבות אישור של משרד הבריאות. ללא אישור של משרד הבריאות לא נוכל לשלם לך דמי בידוד.
עוד מאמרים בנושא…

עובדים בפורים? כל מה שצריך לדעת על שכר, חופשה ותחפושות במשרד
חג הפורים הוא אולי החג השמח ביותר בלוח השנה העברי, אבל בכל הנוגע לדיני עבודה – הוא גם אחד המבלבלים שבהם. האם זהו יום שבתון? האם מקבלים שכר כפול? ומה עושים אם הבוס לא מרשה להתחפש? הנה מאמר מורחב ומקיף שעושה סדר בבלגן, כדי שתוכלו לחגוג (או לעבוד) בראש שקט. 1. הסטטוס המשפטי: יום עסקים רגיל או יום חופש? הטעות הנפוצה ביותר היא המחשבה שפורים הוא "יום שבתון" (כמו יום הבחירות או יום העצמאות). החוק בישראל קובע אחרת: במגזר הפרטי: ברוב המקרים, פורים ושושן פורים

יום המשפחה 2026: האם מותר למעסיק לקזז שעות להורים שיוצאים מוקדם?
יום המשפחה (ל' בשבט) הוא יום חג לא רשמי במשק. האם מותר לצאת מוקדם מהעבודה? למי מגיע יום מקוצר ומה דינו של "נוהג במקום העבודה"? עושים סדר בזכויות ההורים העובדים. יום המשפחה (לשעבר "יום האם"), שיחול השנה ביום שלישי, ה-17 בפברואר 2026 (ל' בשבט), הוא הזדמנות מצוינת לעצור את המירוץ ולבלות זמן איכות עם הילדים והמשפחה. אולם, עבור עובדים ומעסיקים רבים, היום הזה מעלה שאלות קבועות בכל שנה: האם זהו יום חופש? האם מותר לצאת מוקדם? ומי סופג את העלות של השעות החסרות? לקראת יום

סוף עידן העבודה מהבית? מה מותר למעסיק לדרוש ומה הזכויות שלכם
המעבר ההמוני לעבודה מהבית נולד מתוך משבר עולמי, אך הפך במהירות למהפכה תעסוקתית. עובדים בנו שגרות חדשות, ארגונים התאימו תהליכים, ושוק העבודה אימץ מודלים גמישים. אלא שכעת, יותר ויותר מעסיקים מבקשים להחזיר את הגלגל לאחור — באופן מלא או חלקי. ההחלטות הללו מעלות שאלות משפטיות מורכבות: האם ניתן לחייב חזרה למשרד? האם מדובר בהרעת תנאים? ומה קורה כאשר עובד מסרב? המדריך שלפניכם מנתח לעומק את הסוגיה, הן מהזווית הניהולית והן מהזווית המשפטית. המסגרת הנורמטיבית – מי קובע את מקום העבודה נקודת המוצא בדיני עבודה היא

המדריך המלא לזכויות עובדים בישראל ב-2026
המדריך המלא לזכויות עובדים בישראל עדכון 2026 הערה חשובה: מסמך זה מבוסס על מקורות מוסדיים מאומתים: אתר כל-זכות, משרד העבודה, ההסתדרות, ומקורות רשמיים נוספים. המידע מעודכן לינואר 2026 ומהווה מידע כללי בלבד. אין הוא תחליף לייעוץ משפטי מקצועי. 1. שכר מינימום שכר המינימום בישראל מתעדכן באופן אוטומטי מדי שנה בחודש אפריל, ונקבע על פי 47.5% מהשכר הממוצע במשק. שכר מינימום נכון לינואר 2026 נכון לינואר 2026, שכר המינימום עומד על: למשרה מלאה: 6,247.67 ₪ לחודש לשעת עבודה: 34.32 ₪ עדכון אפריל 2026 החל

ליטיגציה אסטרטגית בתחום דיני העבודה: מתי עדיף ללכת לבית הדין לעבודה ומתי להגיש תביעה אזרחית?
הקדמה: בחירה בערכאה – החלטה אסטרטגית ראשונה במעלה בסכסוך משפטי בתחום דיני העבודה, אחת ההחלטות המשפיעות והקריטיות ביותר היא בחירת הערכאה המשפטית. הבחירה בין הגשת תביעה לבית הדין לעבודה לבין הגשת תביעה לבית משפט אזרחי (בדרך כלל בית המשפט המחוזי) אינה רק החלטה פרוצדורלית טכנית. זוהי החלטה אסטרטגית העשויה לקבוע את תוצאות הסכסוך, משך ההליך, העלויות המשפטיות, ואף את טיב הסעדים שיינתנו. מאמר זה ינחה מעסיקים, עובדים בכירים ובעלי תפקידים בניהול סיכונים משפטיים, כיצד לבחור נכון בין הערכאות, תוך ניתוח היתרונות, החסרונות והשיקולים העומדים מאחורי כל

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד: המדריך המלא לחובות הדיווח והשקיפות בארגונים
בעידן שבו שקיפות תאגידית (ESG) הופכת לסטנדרט בינלאומי, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד אינו רק דרישה משפטית יבשה אלא כלי מרכזי בניהול המוניטין והחוסן המשפטי של העסק. תיקון מס' 6 לחוק, שנכנס לתוקפו בשנים האחרונות, העביר את מרכז הכובד מהתגוננות פסיבית בבתי הדין לעבודה לדרישה אקטיבית של דיווח ופרסום נתונים. עבור מעסיקים בישראל, מדובר בשינוי פרדיגמה המחייב היערכות מדוקדקת. הרציונל שמאחורי חובת הדיווח מטרת החוק היא לצמצם את פערי השכר המגדריים המובנים בשוק העבודה. המחוקק הניח כי "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר" – ברגע
מאמרים קשורים לנושא:
- כ-432,000 שקל פיצויים לאשת מכירות שפוטרה בהריון החברה פיטרה את העובדת בזמן שהיתה בהריון, ללא היתר....
- עובד שפוטר בגלל ניצול ימי מחלה יפוצה בעשרות אלפי שקלים המעסיקה טענה כי נאלצה לפטר את העובד כיוון שבמשך שלושה חודשים ישב בבית "ואכל חינם". בית הדין לעבודה הוקיע את התנהלותה וקבע כי היא לא...
- ייעוץ משפטי בתחום דיני העבודה מתי מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בתחום דיני העבודהפוטרתם ממקום העבודה באופן לא חוקי? מה עושים עכשיו...
- מנהל במפעל פוטר בגלל הפרת בידוד – הפיטורים הוקפאו בית הדין לעבודה הורה לחברה להימנע מלפגוע במעמדו עד להכרעה בתביעה שהגיש נגדה בטענה לפיטורים לא חוקיים תוך שימוש ציני במגפת הקורונה....
- היתר לעבודה במנוחה השבועית לפי חוק שעות עבודה ומנוחה שירות זה מאפשר למעסיק להגיש בקשה להיתר להעסקת עובדים בשעות נוספות או במהלך המנוחה השבועית, מטעם משרד הכלכלה. ...
