עובדים עצמאיים הרשומים בביטוח הלאומי ששהו בבידוד, זכאים לדמי בידוד מהביטוח הלאומי.
התשלום הוא רטרואקטיבי עבור תקופות בידוד מתאריך 1.7.2021 ועד 28.2.2022
מי זכאי לדמי בידוד?
- עצמאי העונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי:– עובד 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות,– או שהוא עובד 12 שעות בשבוע בממוצע לפחות, והכנסתו החודשית הממוצעת היא 1,583 ש"ח (החל ב- 01.01.2020) ומעלה.
– או שהכנסתו החודשית הממוצעת היא 5,276 ש"ח (החל ב- 01.01.2020) ומעלה - עצמאי שאינו עונה על ההגדרה, ורשום כעצמאי בביטוח הלאומי.
- עצמאי העונה על הגדרת עובד עצמאי ועובד גם כשכיר- יקבל דמי בידוד על עבודתו כעצמאי והמעסיק שלו יקבל דמי בידוד על עבודתו כשכיר.
- עצמאי שאינו עונה על ההגדרה ועובד גם כשכיר – המעסיק שלו יקבל דמי בידוד על עבודתו כשכיר, והוא לא יהיה זכאי לדמי בידוד על עבודתו כעצמאי.
סיבות הבידוד המזכות בדמי בידוד:
- היית בבידוד עבור עצמך בשל הסיבות האלה:
– חשיפה לחולה
– טיפול בילדך שמתחת לגיל 12 החולה בקורונה (גם אתה מחוסן) או טיפול בחסר ישע החולה בקורונה (גם אם אתה מחוסן) – הזכאות לדמי בידוד היא רק עבור ימי בידוד בתקופה מ- 30.12.21.
– כל מקרה אחר שבהם הרופא קבע שאתה נדרש להיכנס לבידוד עבור עצמך. - היית בבידוד עקב חובת בידוד של ילדך שלא חולה בקורונה (גם אם אתה מחוסן או מחלים) – הזכאות היא אם הילד מתחת לגיל 16 או אם הילד מעל גיל 16 אך הוא נזקק לסיוע אישי בשל מוגבלות. האמור חל גם על משפחת אומנה שיש לה ילד שהיא מטפלת בו.
- חזרת מנסיעת עבודה בחו"ל, ונאלצת להיכנס לבידוד.
- היית בבידוד בגלל שחלית בקורונה – הזכאות לדמי בידוד היא רק עבור ימי בידוד בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22.
שים לב, במקרה של מחלה הדיווח על הבידוד מועבר אלינו באופן אוטומטי, ואין צורך לדווח למשרד הבריאות, אולם יש להגיש לנו תביעה לדמי בידוד.
במקרים האלה לא תקבל תשלום עבור תקופת הבידוד:
- המשכת לעבוד בשכר בזמן תקופת הבידוד .
- נכנסת לבידוד עקב חזרה מנסיעה פרטית לחו"ל.
- היית בבידוד ובמהלך הבידוד הפכת לחולה מאומת – תהיה זכאי לדמי בידוד עד היום שלפני הפיכתך לחולה מאומת.
אנו מקבלים מידע זה ממשרד הבריאות.
דיווח למשרד הבריאות
אם אתה שוהה בבידוד או שומר על ילדך השוהה בבידוד – עליך לדווח על הבידוד למשרד הבריאות בזמן אמת. יש לשמור את האישור במקרה ותידרש להציגו.
שים לב,
- התשלום יתבצע רק עבור ימי בידוד שדווחו למשרד הבריאות, לכן חשוב שתדווח על תקופת הבידוד למשרד הבריאות בזמן אמת. אם תדווח על הבידוד באיחור, התשלום יהיה מקסימום עבור 4 ימים שלפני מועד הדיווח.
- במקרה של מחלה הדיווח על הבידוד מועבר אלינו באופן אוטומטי, ואין צורך לדווח למשרד הבריאות, אולם יש להגיש לנו תביעה לדמי בידוד.
להלן סכום דמי הבידוד ליום, בהתאם להגדרתך בביטוח הלאומי:
סוג העובד העצמאי | סכום דמי הבידוד ליום |
עונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי והוא מחוסן או מחלים או מנוע מלקבל חיסון | 570 ש"ח |
עונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי והוא לא מחוסן/ לא מחלים | 427.5 ש"ח |
רשום כעצמאי בביטוח הלאומי אבל לא עונה על ההגדרה והוא מחוסן או מחלים או מנוע מלקבל חיסון | 285 ש"ח |
רשום כעצמאי בביטוח הלאומי אבל לא עונה על ההגדרה | 214 ש"ח |
תקופת התשלום:
- בתקופה מ- 1.7.21 עד 20.12.21 – תהיה זכאי למקסימום 3 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22 – תהיה זכאי למקסימום 4 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 1.7.21 עד 20.12.21 – תהיה זכאי למקסימום 3 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22 – תהיה זכאי למקסימום 4 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
לדוגמה: היית בשלושה בידודים: בידוד ראשון מ-1.8.21 למשך 10 ימים, בידוד שני מ-5.9.21 למשך 10 ימים ובידוד שלישי
מ- 15.1.22 למשך 7 ימים. תהיה זכאי לתשלום דמי בידוד באופן הבא: עבור הבידוד הראשון – 3 ימים, עבור הבידוד השני – 3 ימים ועבור הבידוד השלישי – 4 ימים- סה"כ עבור 10 ימי בידוד.
חשוב לזכור, כל תקופות הבידוד מחייבות אישור של משרד הבריאות. ללא אישור של משרד הבריאות לא נוכל לשלם לך דמי בידוד.
עוד מאמרים בנושא…


שימוע לפני פיטורין – מה המעסיק חייב לעשות לפי החוק?
מבוא החובה לערוך שימוע לעובד לפני פיטורים נובעת מהעיקרון החוקתי של חובת ההוגנות והזכות להישמע. למרות שאין חוק מפורש שמפרט איך בדיוק לבצע שימוע, הפסיקה קובעת כללים ברורים שחלים על כל מעסיק – ציבורי או פרטי. אי קיום שימוע כדין עלול להוביל לביטול הפיטורים, לפסיקת פיצוי כספי או לדרישת השבת העובד לעבודה. לכן, חשוב שכל עובד (וגם מעסיק) יכיר את הזכויות והחובות בנושא. מה זה בעצם שימוע? שימוע הוא הליך שבו המעסיק מעניק לעובד הזדמנות אמיתית להגיב לכוונה לסיים את העסקתו – לפני קבלת ההחלטה


הפרת הסכם עבודה מצד המעסיק – מהן זכויות העובד?
אם שינו לך את התפקיד, הפחיתו לך את השכר או שללו ממך זכויות סוציאליות – ייתכן שהמעסיק הפר את חוזה העבודה. במצבים כאלה, החוק מגן עליך: אפשר להתפטר בדין מפוטר, להגיש תביעה, ולדרוש פיצויים מלאים. במדריך הזה תמצא את כל מה שחשוב לדעת – בשפה פשוטה, עם דוגמאות, טבלה וטופס לבדיקה עצמית. מבוא הסכם עבודה בישראל יכול להיות בכתב, בעל פה או משתמע מהתנהגות. ברגע שנקבעו תנאים – המעסיק לא רשאי להפר אותם באופן חד־צדדי. הפרת חוזה עבודה מצד המעסיק פוגעת לא רק בזכויות כספיות,


5 טעויות נפוצות של עובדים שפוטרו – ואיך להימנע מהן
רגע הפיטורים הוא רגע של לחץ, חוסר ודאות ולעיתים גם פגיעה אישית. אך דווקא ברגעים הללו, חשוב לפעול באופן שקול ונכון מבחינה משפטית. טעויות שנעשות בסמוך לפיטורים עלולות להוביל לאובדן זכויות, ויתורים מיותרים ולעיתים אף לפגיעה עתידית בקריירה. במדריך זה נסקור חמש טעויות נפוצות שעובדים עושים לאחר פיטורים – ונראה כיצד להימנע מהן באמצעות הבנה מוקדמת, התייעצות עם עורך דין, ועמידה על זכויות בסיסיות כמו הליך שימוע מסודר ודרישת פיצויי פיטורים. טעות מספר 1: לא לבדוק אם הפיטורים חוקיים רבים מהעובדים מקבלים את הודעת הפיטורים


בדיקת שוויון שכר בארגון – כלי עבודה לחשבי שכר ומשאבי אנוש
שוויון מגדרי בשכר הוא לא רק עיקרון מוסרי וחוקי – אלא גם כלי ארגוני חשוב לשיפור מוניטין, שמירה על עובדים ומניעת תביעות. עם העלייה במודעות הציבורית והחוקית לנושא, נדרשים ארגונים להפעיל מתודולוגיה שיטתית לזיהוי פערים מגדריים בשכר ולטיפול בהם. מה כוללת בדיקת שכר מגדרית? בדיקה מקצועית של שכר העובדים והעובדות לפי תפקיד, דרגה, ותק והיקף משרה – במטרה לזהות פערים לא מוסברים בין גברים לנשים. כלי עבודה לחשב שכר ו-HR 1. איסוף נתונים מלא רשימת עובדים לפי מין, תפקיד, מחלקה, ותק, דרגת שכר, אחוז משרה


איך מזהים אפליה בשכר? סימנים שחשוב לשים לב אליהם
אפליה מגדרית בשכר נותרה אחת הבעיות השכיחות והקשות בשוק העבודה. למרות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996, פערי שכר בין נשים וגברים קיימים גם במקומות עבודה מתקדמים ויציבים. במאמר זה נסקור את הסימנים המרכזיים שיכולים להעיד על אפליה מגדרית בשכר, נסביר כיצד לבחון את תלוש השכר, ונציע כלים מעשיים לבדיקה והגנה על הזכויות שלך. מתי נחשוד באפליה בשכר? תפקיד זהה – שכר שונה אם שני עובדים (גבר ואישה) מבצעים עבודה זהה, עם דרישות דומות, תחומי אחריות מקבילים וניסיון דומה – אך מקבלים תגמול שונה, זהו


הלנת שכר: מהן הזכויות שלך ואיך תובעים פיצוי?
הלנת שכר היא אחת העבירות הנפוצות ביותר בתחום דיני העבודה בישראל. למעשה, מדובר במצב שבו מעביד לא משלם לעובד את שכרו במועד שנקבע בחוק או בחוזה העבודה. הלנת שכר אינה רק הפרה של החוזה בין העובד למעביד, אלא גם עבירה פלילית שעלולה לגרום לסנקציות כבדות. במאמר זה נפרט מהן הזכויות שלך כעובד במקרים של הלנת שכר, כיצד ניתן לתבוע פיצויים ומה חשוב לדעת לפני שניגשים להגיש תביעה. מהי הלנת שכר לפי החוק? על פי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958[1], מעביד מחויב לשלם לעובד את שכרו עד התשיעי לחודש שלאחר
מאמרים קשורים לנושא:
- כ-432,000 שקל פיצויים לאשת מכירות שפוטרה בהריון החברה פיטרה את העובדת בזמן שהיתה בהריון, ללא היתר....
- עובד שפוטר בגלל ניצול ימי מחלה יפוצה בעשרות אלפי שקלים המעסיקה טענה כי נאלצה לפטר את העובד כיוון שבמשך שלושה חודשים ישב בבית "ואכל חינם". בית הדין לעבודה הוקיע את התנהלותה וקבע כי היא לא...
- ייעוץ משפטי בתחום דיני העבודה מתי מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בתחום דיני העבודהפוטרתם ממקום העבודה באופן לא חוקי? מה עושים עכשיו...
- מנהל במפעל פוטר בגלל הפרת בידוד – הפיטורים הוקפאו בית הדין לעבודה הורה לחברה להימנע מלפגוע במעמדו עד להכרעה בתביעה שהגיש נגדה בטענה לפיטורים לא חוקיים תוך שימוש ציני במגפת הקורונה....
- היתר לעבודה במנוחה השבועית לפי חוק שעות עבודה ומנוחה שירות זה מאפשר למעסיק להגיש בקשה להיתר להעסקת עובדים בשעות נוספות או במהלך המנוחה השבועית, מטעם משרד הכלכלה. ...