עובדים עצמאיים הרשומים בביטוח הלאומי ששהו בבידוד, זכאים לדמי בידוד מהביטוח הלאומי.
התשלום הוא רטרואקטיבי עבור תקופות בידוד מתאריך 1.7.2021 ועד 28.2.2022
מי זכאי לדמי בידוד?
- עצמאי העונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי:– עובד 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות,– או שהוא עובד 12 שעות בשבוע בממוצע לפחות, והכנסתו החודשית הממוצעת היא 1,583 ש"ח (החל ב- 01.01.2020) ומעלה.
– או שהכנסתו החודשית הממוצעת היא 5,276 ש"ח (החל ב- 01.01.2020) ומעלה - עצמאי שאינו עונה על ההגדרה, ורשום כעצמאי בביטוח הלאומי.
- עצמאי העונה על הגדרת עובד עצמאי ועובד גם כשכיר- יקבל דמי בידוד על עבודתו כעצמאי והמעסיק שלו יקבל דמי בידוד על עבודתו כשכיר.
- עצמאי שאינו עונה על ההגדרה ועובד גם כשכיר – המעסיק שלו יקבל דמי בידוד על עבודתו כשכיר, והוא לא יהיה זכאי לדמי בידוד על עבודתו כעצמאי.
סיבות הבידוד המזכות בדמי בידוד:
- היית בבידוד עבור עצמך בשל הסיבות האלה:
– חשיפה לחולה
– טיפול בילדך שמתחת לגיל 12 החולה בקורונה (גם אתה מחוסן) או טיפול בחסר ישע החולה בקורונה (גם אם אתה מחוסן) – הזכאות לדמי בידוד היא רק עבור ימי בידוד בתקופה מ- 30.12.21.
– כל מקרה אחר שבהם הרופא קבע שאתה נדרש להיכנס לבידוד עבור עצמך. - היית בבידוד עקב חובת בידוד של ילדך שלא חולה בקורונה (גם אם אתה מחוסן או מחלים) – הזכאות היא אם הילד מתחת לגיל 16 או אם הילד מעל גיל 16 אך הוא נזקק לסיוע אישי בשל מוגבלות. האמור חל גם על משפחת אומנה שיש לה ילד שהיא מטפלת בו.
- חזרת מנסיעת עבודה בחו"ל, ונאלצת להיכנס לבידוד.
- היית בבידוד בגלל שחלית בקורונה – הזכאות לדמי בידוד היא רק עבור ימי בידוד בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22.
שים לב, במקרה של מחלה הדיווח על הבידוד מועבר אלינו באופן אוטומטי, ואין צורך לדווח למשרד הבריאות, אולם יש להגיש לנו תביעה לדמי בידוד.
במקרים האלה לא תקבל תשלום עבור תקופת הבידוד:
- המשכת לעבוד בשכר בזמן תקופת הבידוד .
- נכנסת לבידוד עקב חזרה מנסיעה פרטית לחו"ל.
- היית בבידוד ובמהלך הבידוד הפכת לחולה מאומת – תהיה זכאי לדמי בידוד עד היום שלפני הפיכתך לחולה מאומת.
אנו מקבלים מידע זה ממשרד הבריאות.
דיווח למשרד הבריאות
אם אתה שוהה בבידוד או שומר על ילדך השוהה בבידוד – עליך לדווח על הבידוד למשרד הבריאות בזמן אמת. יש לשמור את האישור במקרה ותידרש להציגו.
שים לב,
- התשלום יתבצע רק עבור ימי בידוד שדווחו למשרד הבריאות, לכן חשוב שתדווח על תקופת הבידוד למשרד הבריאות בזמן אמת. אם תדווח על הבידוד באיחור, התשלום יהיה מקסימום עבור 4 ימים שלפני מועד הדיווח.
- במקרה של מחלה הדיווח על הבידוד מועבר אלינו באופן אוטומטי, ואין צורך לדווח למשרד הבריאות, אולם יש להגיש לנו תביעה לדמי בידוד.
להלן סכום דמי הבידוד ליום, בהתאם להגדרתך בביטוח הלאומי:
סוג העובד העצמאי | סכום דמי הבידוד ליום |
| עונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי והוא מחוסן או מחלים או מנוע מלקבל חיסון | 570 ש"ח |
| עונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי והוא לא מחוסן/ לא מחלים | 427.5 ש"ח |
| רשום כעצמאי בביטוח הלאומי אבל לא עונה על ההגדרה והוא מחוסן או מחלים או מנוע מלקבל חיסון | 285 ש"ח |
רשום כעצמאי בביטוח הלאומי אבל לא עונה על ההגדרה | 214 ש"ח |
תקופת התשלום:
- בתקופה מ- 1.7.21 עד 20.12.21 – תהיה זכאי למקסימום 3 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22 – תהיה זכאי למקסימום 4 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 1.7.21 עד 20.12.21 – תהיה זכאי למקסימום 3 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22 – תהיה זכאי למקסימום 4 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
לדוגמה: היית בשלושה בידודים: בידוד ראשון מ-1.8.21 למשך 10 ימים, בידוד שני מ-5.9.21 למשך 10 ימים ובידוד שלישי
מ- 15.1.22 למשך 7 ימים. תהיה זכאי לתשלום דמי בידוד באופן הבא: עבור הבידוד הראשון – 3 ימים, עבור הבידוד השני – 3 ימים ועבור הבידוד השלישי – 4 ימים- סה"כ עבור 10 ימי בידוד.
חשוב לזכור, כל תקופות הבידוד מחייבות אישור של משרד הבריאות. ללא אישור של משרד הבריאות לא נוכל לשלם לך דמי בידוד.
עוד מאמרים בנושא…
מה חשוב לדעת על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין? הסבר משפטי מאת עורך דין דיני עבודה
מבוא: משמעותו המשפטית של סעיף 14 סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין מהווה נדבך מרכזי בזכויות העובד ובאחריות המעסיק בכל הנוגע לחישוב פיצויי פיטורין. משמעותו בפועל היא שינוי מהותי בדרך חישוב הפיצויים, כך שבמקרים מסוימים הפקדות חודשיות לפנסיה מחליפות את חובת התשלום עם סיום יחסי העבודה. עורך דין דיני עבודה נדרש לעיתים קרובות ללוות עובדים ומעסיקים בהבנת הסעיף ויישומו הנכון, שכן טעויות בפרשנות עלולות לגרור מחלוקות משפטיות מיותרות. מה קובע סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין? סעיף 14 לחוק מאפשר להסכים מראש, כי הפקדות קבועות של המעסיק
האם חוזה העבודה שלכם באמת מגן עליכם? מדריך מעודכן לעובדים ולמעסיקים
חוזה העבודה הוא לא רק מסמך פורמלי לצרכי הנהלת חשבונות – אלא כלי משפטי שיכול להגן על הזכויות של העובד, וגם על האינטרסים של המעסיק.למרות זאת, חוזים רבים בישראל מנוסחים בצורה כללית, חסרה או עמוסה בסעיפים בעייתיים.במאמר זה נבצע ניתוח של החוזה המשפטי, נזהה את הסעיפים הקריטיים, ונסביר אילו טעויות נפוצות עלולות לחשוף אתכם לסיכון – בין אם אתם עובדים או מעסיקים. הגדרת תפקיד – לא המלצה, אלא חובה חוזים רבים כוללים הגדרה כללית מדי כמו "תפקיד בהתאם לצורכי החברה".זוהי טעות – גם משפטית וגם
פוטרת? בדוק את הסיכוי שלך לתביעה
חובת המעסיק לפי חוק – לא ניתן לפטר אותך סתם כך בישראל, חוקי העבודה מגנים על העובד ומחייבים את המעסיק לקיים הליך מסודר ושקוף לפני פיטורים. כל מעסיק חייב: לערוך שימוע תקין ומזמן למסור הודעה מוקדמת לשלם את מלוא הזכויות הסוציאליות – פיצויים, חופשה, הבראה, טפסים מתי ניתן להגיש תביעה? במקרים שבהם לא התקיים שימוע, או כשהפיטורים קשורים להריון, התלוננות על התנאים, או כל אפליה – ייתכן שקיימת עילה מוצקה לתביעה.חלק מהזכויות הן: פיצויים מוגדלים בגין פיטורים שלא כדין שכר בתקופת ההודעה המוקדמת פיצוי בגין
2025: מגמות חדשות בפסיקה בדיני עבודה – על מה בתי הדין שמים דגש?
מבוא: העולם התעסוקתי בעידן המשתנה בשנת 2025, נדמה כי שוק העבודה צועד קדימה בקצב שלא הכרנו בעבר. טכנולוגיות חדשות מציפות את העסקים ואת המשק, מגמות של עבודה מרחוק תופסות תאוצה, ודור חדש של עובדים – דור ה-Z ואפילו אלה שאחריו – מציבים דרישות מתקדמות להוגנות, איזון בין עבודה לחיים פרטיים וערכים חברתיים מובהקים. באווירה כזו, אין זה פלא שבתי הדין לעבודה מעדכנים את פסיקתם ללא הרף, ודנים בסוגיות חדשניות ופורצות דרך. מצד אחד, הם נדרשים להגן על זכויות העובד באופן רחב ואנושי. מצד שני, הם
עובדי קבלן וחברות כוח אדם – מדריך לזכויות העובד ואחריות המעסיק
מבוא – צמיחתו של מודל העסקה דרך חברות קבלן וכוח אדם בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה נרחבת של העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם או חברות קבלן. מגמה זו באה לענות על צרכים כלכליים וארגוניים, כמו גמישות תפעולית, צמצום עלויות כוח אדם והעברה של אחריות אדמיניסטרטיבית לגורם חיצוני. מנגד, היא מעלה שאלות משפטיות וחברתיות בנוגע למי נחשב "המעסיק האמיתי" של העובדים, מהן החובות החלות על כל אחד מהצדדים ומהן זכויות העובדים. מבחינה משפטית, מודל העסקה זה מערב שלושה צדדים: עובד הקבלן – האדם המספק את
הסכמי סודיות ואי-תחרות – מה מותר ומה אסור על פי הדין
מבוא – חשיבות ההגנה על אינטרסים עסקיים מול חופש העיסוק של העובד בשוק עבודה תחרותי המאופיין בהחלפת מקומות עבודה בתדירות גבוהה, מעסיקים רבים מבקשים להגן על משאביהם ועל ידע ייחודי שצברו במסגרת פעילותם. כתוצאה מכך, נפוצה תופעה של הכללת סעיפי סודיות ואי-תחרות בחוזי העסקה. סעיפים אלה באים להבטיח, מצד אחד, שהעובד לא יעביר מידע סודי או רגיש לידי מתחרים או לגורמים חיצוניים, ומצד שני, שהעובד לא ינצל את הידע והמוניטין של המעסיק כדי להתחרות בו באופן ישיר לאחר סיום העסקתו. עם זאת, לא ניתן להתעלם
