עובדים עצמאיים הרשומים בביטוח הלאומי ששהו בבידוד, זכאים לדמי בידוד מהביטוח הלאומי.
התשלום הוא רטרואקטיבי עבור תקופות בידוד מתאריך 1.7.2021 ועד 28.2.2022
מי זכאי לדמי בידוד?
- עצמאי העונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי:– עובד 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות,– או שהוא עובד 12 שעות בשבוע בממוצע לפחות, והכנסתו החודשית הממוצעת היא 1,583 ש"ח (החל ב- 01.01.2020) ומעלה.
– או שהכנסתו החודשית הממוצעת היא 5,276 ש"ח (החל ב- 01.01.2020) ומעלה - עצמאי שאינו עונה על ההגדרה, ורשום כעצמאי בביטוח הלאומי.
- עצמאי העונה על הגדרת עובד עצמאי ועובד גם כשכיר- יקבל דמי בידוד על עבודתו כעצמאי והמעסיק שלו יקבל דמי בידוד על עבודתו כשכיר.
- עצמאי שאינו עונה על ההגדרה ועובד גם כשכיר – המעסיק שלו יקבל דמי בידוד על עבודתו כשכיר, והוא לא יהיה זכאי לדמי בידוד על עבודתו כעצמאי.
סיבות הבידוד המזכות בדמי בידוד:
- היית בבידוד עבור עצמך בשל הסיבות האלה:
– חשיפה לחולה
– טיפול בילדך שמתחת לגיל 12 החולה בקורונה (גם אתה מחוסן) או טיפול בחסר ישע החולה בקורונה (גם אם אתה מחוסן) – הזכאות לדמי בידוד היא רק עבור ימי בידוד בתקופה מ- 30.12.21.
– כל מקרה אחר שבהם הרופא קבע שאתה נדרש להיכנס לבידוד עבור עצמך. - היית בבידוד עקב חובת בידוד של ילדך שלא חולה בקורונה (גם אם אתה מחוסן או מחלים) – הזכאות היא אם הילד מתחת לגיל 16 או אם הילד מעל גיל 16 אך הוא נזקק לסיוע אישי בשל מוגבלות. האמור חל גם על משפחת אומנה שיש לה ילד שהיא מטפלת בו.
- חזרת מנסיעת עבודה בחו"ל, ונאלצת להיכנס לבידוד.
- היית בבידוד בגלל שחלית בקורונה – הזכאות לדמי בידוד היא רק עבור ימי בידוד בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22.
שים לב, במקרה של מחלה הדיווח על הבידוד מועבר אלינו באופן אוטומטי, ואין צורך לדווח למשרד הבריאות, אולם יש להגיש לנו תביעה לדמי בידוד.
במקרים האלה לא תקבל תשלום עבור תקופת הבידוד:
- המשכת לעבוד בשכר בזמן תקופת הבידוד .
- נכנסת לבידוד עקב חזרה מנסיעה פרטית לחו"ל.
- היית בבידוד ובמהלך הבידוד הפכת לחולה מאומת – תהיה זכאי לדמי בידוד עד היום שלפני הפיכתך לחולה מאומת.
אנו מקבלים מידע זה ממשרד הבריאות.
דיווח למשרד הבריאות
אם אתה שוהה בבידוד או שומר על ילדך השוהה בבידוד – עליך לדווח על הבידוד למשרד הבריאות בזמן אמת. יש לשמור את האישור במקרה ותידרש להציגו.
שים לב,
- התשלום יתבצע רק עבור ימי בידוד שדווחו למשרד הבריאות, לכן חשוב שתדווח על תקופת הבידוד למשרד הבריאות בזמן אמת. אם תדווח על הבידוד באיחור, התשלום יהיה מקסימום עבור 4 ימים שלפני מועד הדיווח.
- במקרה של מחלה הדיווח על הבידוד מועבר אלינו באופן אוטומטי, ואין צורך לדווח למשרד הבריאות, אולם יש להגיש לנו תביעה לדמי בידוד.
להלן סכום דמי הבידוד ליום, בהתאם להגדרתך בביטוח הלאומי:
סוג העובד העצמאי | סכום דמי הבידוד ליום |
| עונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי והוא מחוסן או מחלים או מנוע מלקבל חיסון | 570 ש"ח |
| עונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי והוא לא מחוסן/ לא מחלים | 427.5 ש"ח |
| רשום כעצמאי בביטוח הלאומי אבל לא עונה על ההגדרה והוא מחוסן או מחלים או מנוע מלקבל חיסון | 285 ש"ח |
רשום כעצמאי בביטוח הלאומי אבל לא עונה על ההגדרה | 214 ש"ח |
תקופת התשלום:
- בתקופה מ- 1.7.21 עד 20.12.21 – תהיה זכאי למקסימום 3 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22 – תהיה זכאי למקסימום 4 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 1.7.21 עד 20.12.21 – תהיה זכאי למקסימום 3 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22 – תהיה זכאי למקסימום 4 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
לדוגמה: היית בשלושה בידודים: בידוד ראשון מ-1.8.21 למשך 10 ימים, בידוד שני מ-5.9.21 למשך 10 ימים ובידוד שלישי
מ- 15.1.22 למשך 7 ימים. תהיה זכאי לתשלום דמי בידוד באופן הבא: עבור הבידוד הראשון – 3 ימים, עבור הבידוד השני – 3 ימים ועבור הבידוד השלישי – 4 ימים- סה"כ עבור 10 ימי בידוד.
חשוב לזכור, כל תקופות הבידוד מחייבות אישור של משרד הבריאות. ללא אישור של משרד הבריאות לא נוכל לשלם לך דמי בידוד.
עוד מאמרים בנושא…

סוף עידן העבודה מהבית? מה מותר למעסיק לדרוש ומה הזכויות שלכם
המעבר ההמוני לעבודה מהבית נולד מתוך משבר עולמי, אך הפך במהירות למהפכה תעסוקתית. עובדים בנו שגרות חדשות, ארגונים התאימו תהליכים, ושוק העבודה אימץ מודלים גמישים. אלא שכעת, יותר ויותר מעסיקים מבקשים להחזיר את הגלגל לאחור — באופן מלא או חלקי. ההחלטות הללו מעלות שאלות משפטיות מורכבות: האם ניתן לחייב חזרה למשרד? האם מדובר בהרעת תנאים? ומה קורה כאשר עובד מסרב? המדריך שלפניכם מנתח לעומק את הסוגיה, הן מהזווית הניהולית והן מהזווית המשפטית. המסגרת הנורמטיבית – מי קובע את מקום העבודה נקודת המוצא בדיני עבודה היא

המדריך המלא לזכויות עובדים בישראל ב-2026
המדריך המלא לזכויות עובדים בישראל עדכון 2026 הערה חשובה: מסמך זה מבוסס על מקורות מוסדיים מאומתים: אתר כל-זכות, משרד העבודה, ההסתדרות, ומקורות רשמיים נוספים. המידע מעודכן לינואר 2026 ומהווה מידע כללי בלבד. אין הוא תחליף לייעוץ משפטי מקצועי. 1. שכר מינימום שכר המינימום בישראל מתעדכן באופן אוטומטי מדי שנה בחודש אפריל, ונקבע על פי 47.5% מהשכר הממוצע במשק. שכר מינימום נכון לינואר 2026 נכון לינואר 2026, שכר המינימום עומד על: למשרה מלאה: 6,247.67 ₪ לחודש לשעת עבודה: 34.32 ₪ עדכון אפריל 2026 החל

ליטיגציה אסטרטגית בתחום דיני העבודה: מתי עדיף ללכת לבית הדין לעבודה ומתי להגיש תביעה אזרחית?
הקדמה: בחירה בערכאה – החלטה אסטרטגית ראשונה במעלה בסכסוך משפטי בתחום דיני העבודה, אחת ההחלטות המשפיעות והקריטיות ביותר היא בחירת הערכאה המשפטית. הבחירה בין הגשת תביעה לבית הדין לעבודה לבין הגשת תביעה לבית משפט אזרחי (בדרך כלל בית המשפט המחוזי) אינה רק החלטה פרוצדורלית טכנית. זוהי החלטה אסטרטגית העשויה לקבוע את תוצאות הסכסוך, משך ההליך, העלויות המשפטיות, ואף את טיב הסעדים שיינתנו. מאמר זה ינחה מעסיקים, עובדים בכירים ובעלי תפקידים בניהול סיכונים משפטיים, כיצד לבחור נכון בין הערכאות, תוך ניתוח היתרונות, החסרונות והשיקולים העומדים מאחורי כל

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד: המדריך המלא לחובות הדיווח והשקיפות בארגונים
בעידן שבו שקיפות תאגידית (ESG) הופכת לסטנדרט בינלאומי, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד אינו רק דרישה משפטית יבשה אלא כלי מרכזי בניהול המוניטין והחוסן המשפטי של העסק. תיקון מס' 6 לחוק, שנכנס לתוקפו בשנים האחרונות, העביר את מרכז הכובד מהתגוננות פסיבית בבתי הדין לעבודה לדרישה אקטיבית של דיווח ופרסום נתונים. עבור מעסיקים בישראל, מדובר בשינוי פרדיגמה המחייב היערכות מדוקדקת. הרציונל שמאחורי חובת הדיווח מטרת החוק היא לצמצם את פערי השכר המגדריים המובנים בשוק העבודה. המחוקק הניח כי "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר" – ברגע

תביעות קטנות נגד מעסיקים – "אם זה כדאי?"
תביעות קטנות נגד מעסיק – האם זה כדאי? עדכון אחרון: דצמבר 2025 מבוא – הבהרה קריטית זהירות: אחד הטעויות השכיחות ביותר של עובדים הוא הניסיון להגיש תביעה נגד מעסיק בבית המשפט לתביעות קטנות. זה לא אפשרי. תביעות שעילתן יחסי עובד-מעביד ניתן להגיש רק בבית הדין לעבודה, גם אם סכום התביעה נמוך. בית המשפט לתביעות קטנות אינו מוסמך לדון בסכסוכים בין עובד למעסיק. מאמר זה יבהיר מדוע קיימת בלבול זה, מהו ההליך הנכון לתביעות נגד מעסיק, ומתי כדאי להגיש תביעה בכוחות עצמכם או עם

פסקי דין חדשניים 2024-2025 בדיני עבודה
שנת 2024 ותחילת 2025 התאפיינו בגל פסיקה משמעותי וחדשני של בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון, אשר עיצב מחדש היבטים מרכזיים ביחסי עובד–מעסיק בישראל. פסיקות אלה נוגעות בליבת דיני העבודה: שכר ועמלות, שעות נוספות, פיצויי הלנת שכר, פרטיות במקום העבודה, שימוש בטכנולוגיות ביומטריות, הכרה בפגיעה נפשית כתאונת עבודה וחופש הביטוי של עובדים. מאמר זה מציג סקירה מקצועית, מעשית ומעודכנת של פסקי הדין והמסמכים הרגולטוריים המשפיעים ביותר בתקופה, תוך הדגשת השלכות יישומיות למעסיקים ולעובדים כאחד. עת"צ (ארצי) 48841-06-18 | חיים כהן נגד איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ



