עובדים עצמאיים הרשומים בביטוח הלאומי ששהו בבידוד, זכאים לדמי בידוד מהביטוח הלאומי.
התשלום הוא רטרואקטיבי עבור תקופות בידוד מתאריך 1.7.2021 ועד 28.2.2022
מי זכאי לדמי בידוד?
- עצמאי העונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי:– עובד 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות,– או שהוא עובד 12 שעות בשבוע בממוצע לפחות, והכנסתו החודשית הממוצעת היא 1,583 ש"ח (החל ב- 01.01.2020) ומעלה.
– או שהכנסתו החודשית הממוצעת היא 5,276 ש"ח (החל ב- 01.01.2020) ומעלה - עצמאי שאינו עונה על ההגדרה, ורשום כעצמאי בביטוח הלאומי.
- עצמאי העונה על הגדרת עובד עצמאי ועובד גם כשכיר- יקבל דמי בידוד על עבודתו כעצמאי והמעסיק שלו יקבל דמי בידוד על עבודתו כשכיר.
- עצמאי שאינו עונה על ההגדרה ועובד גם כשכיר – המעסיק שלו יקבל דמי בידוד על עבודתו כשכיר, והוא לא יהיה זכאי לדמי בידוד על עבודתו כעצמאי.
סיבות הבידוד המזכות בדמי בידוד:
- היית בבידוד עבור עצמך בשל הסיבות האלה:
– חשיפה לחולה
– טיפול בילדך שמתחת לגיל 12 החולה בקורונה (גם אתה מחוסן) או טיפול בחסר ישע החולה בקורונה (גם אם אתה מחוסן) – הזכאות לדמי בידוד היא רק עבור ימי בידוד בתקופה מ- 30.12.21.
– כל מקרה אחר שבהם הרופא קבע שאתה נדרש להיכנס לבידוד עבור עצמך. - היית בבידוד עקב חובת בידוד של ילדך שלא חולה בקורונה (גם אם אתה מחוסן או מחלים) – הזכאות היא אם הילד מתחת לגיל 16 או אם הילד מעל גיל 16 אך הוא נזקק לסיוע אישי בשל מוגבלות. האמור חל גם על משפחת אומנה שיש לה ילד שהיא מטפלת בו.
- חזרת מנסיעת עבודה בחו"ל, ונאלצת להיכנס לבידוד.
- היית בבידוד בגלל שחלית בקורונה – הזכאות לדמי בידוד היא רק עבור ימי בידוד בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22.
שים לב, במקרה של מחלה הדיווח על הבידוד מועבר אלינו באופן אוטומטי, ואין צורך לדווח למשרד הבריאות, אולם יש להגיש לנו תביעה לדמי בידוד.
במקרים האלה לא תקבל תשלום עבור תקופת הבידוד:
- המשכת לעבוד בשכר בזמן תקופת הבידוד .
- נכנסת לבידוד עקב חזרה מנסיעה פרטית לחו"ל.
- היית בבידוד ובמהלך הבידוד הפכת לחולה מאומת – תהיה זכאי לדמי בידוד עד היום שלפני הפיכתך לחולה מאומת.
אנו מקבלים מידע זה ממשרד הבריאות.
דיווח למשרד הבריאות
אם אתה שוהה בבידוד או שומר על ילדך השוהה בבידוד – עליך לדווח על הבידוד למשרד הבריאות בזמן אמת. יש לשמור את האישור במקרה ותידרש להציגו.
שים לב,
- התשלום יתבצע רק עבור ימי בידוד שדווחו למשרד הבריאות, לכן חשוב שתדווח על תקופת הבידוד למשרד הבריאות בזמן אמת. אם תדווח על הבידוד באיחור, התשלום יהיה מקסימום עבור 4 ימים שלפני מועד הדיווח.
- במקרה של מחלה הדיווח על הבידוד מועבר אלינו באופן אוטומטי, ואין צורך לדווח למשרד הבריאות, אולם יש להגיש לנו תביעה לדמי בידוד.
להלן סכום דמי הבידוד ליום, בהתאם להגדרתך בביטוח הלאומי:
סוג העובד העצמאי | סכום דמי הבידוד ליום |
| עונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי והוא מחוסן או מחלים או מנוע מלקבל חיסון | 570 ש"ח |
| עונה על הגדרת עצמאי לפי ביטוח לאומי והוא לא מחוסן/ לא מחלים | 427.5 ש"ח |
| רשום כעצמאי בביטוח הלאומי אבל לא עונה על ההגדרה והוא מחוסן או מחלים או מנוע מלקבל חיסון | 285 ש"ח |
רשום כעצמאי בביטוח הלאומי אבל לא עונה על ההגדרה | 214 ש"ח |
תקופת התשלום:
- בתקופה מ- 1.7.21 עד 20.12.21 – תהיה זכאי למקסימום 3 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22 – תהיה זכאי למקסימום 4 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 1.7.21 עד 20.12.21 – תהיה זכאי למקסימום 3 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
- בתקופה מ- 21.12.21 עד 14.2.22 – תהיה זכאי למקסימום 4 ימי בידוד, עבור כל תקופת בידוד.
לדוגמה: היית בשלושה בידודים: בידוד ראשון מ-1.8.21 למשך 10 ימים, בידוד שני מ-5.9.21 למשך 10 ימים ובידוד שלישי
מ- 15.1.22 למשך 7 ימים. תהיה זכאי לתשלום דמי בידוד באופן הבא: עבור הבידוד הראשון – 3 ימים, עבור הבידוד השני – 3 ימים ועבור הבידוד השלישי – 4 ימים- סה"כ עבור 10 ימי בידוד.
חשוב לזכור, כל תקופות הבידוד מחייבות אישור של משרד הבריאות. ללא אישור של משרד הבריאות לא נוכל לשלם לך דמי בידוד.
עוד מאמרים בנושא…
שי לחג בחל"ת ומיסוי
האם המעסיק חייב במתן שי לחג בחל"ת? האם יש מיסוי בגין שי לחג? מאמרים קשורים לנושא: ימי חג צו הרחבה – הסכם מסגרת לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957… הוצאת עובדים לחל"ת וקבלת דמי אבטלה השפעת התפשטות נגיף הקורונה והנחיות משרד הבריאות לתקופות בידוד משפיעים על עסקים רבים בישראל, אשר בחלקם הוחלט להוציא חלק מהעובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת), לצמצם… מדריך שמירת זכויות סוציאליות בתקופת חופשה ללא תשלום כל זמן שהעובד מצוי בתקופה של חופשה ללא תשלום נשמרת המסגרת של יחסי עובד מעסיק…. חופשה ללא תשלום נושא
קצובת הבראה (דמי הבראה)
קצובת הבראה היא תשלום שהמעסיקים נדרשים לשלם לעובדים בעלי ותק של שנה או יותר בעבודה. סכום קצובת ההבראה תלוי בוותק של העובדים ובענפי המשק שבהם הם מועסקים. קצובת ההבראה משולמת בדרך כלל אחת לשנה. מאמרים קשורים לנושא: דמי הבראה לקראת חודשי הקיץ, בהם משולמים לרוב דמי הבראה לעובדים, ריכזנו עבורכם את המידע בנושא הזכאות לתשלום דמי הבראה, גובה התשלום, כיצד מבוצע החישוב, מהו מועד… צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה… רכיבים פיקטיביים בתלושי שכר ומשמעותם לא כל רכיבי השכר
אפליה מחמת גיל – פסק דין
סע"ש 52280-10-18 בתיה עמר נ' אסם השקעות בע"מ רקע עובדתי: התובעת עבדה כמנהלת חשבונות אצל הנתבעת, חברת אסם העוסקת בייצור ושיווק מזון. בעקבות העברת חלק מפעילות מדור הנהלת חשבונות לחו"ל, נחתם בין הנתבעת לוועד העובדים "הסכם קיבוצי בעניין פרישה מרצון והתייעלות בתנאים מועדפים" (להלן: "ההסכם"). במסגרת ההסכם גובש מתווה ב-3 מסלולי פרישה. שני מסלולי פנסיית גישור להם זכאים עובדים מגיל 58 ומעלה ואשר צברו 15 שנות ותק לפחות, המבוטחים בקרן פנסיה ותיקה/קרם פנסיה חדשה/ביטוח מנהלים, ומסלול "פיצויים מוגדלים" להם זכאים עובדים אשר אינם עומדים בתנאי
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד
חקיקה חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996, נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה. ישנן נסיבות המצדיקות הפרש בשכר כמו: תפוקה, איכות, וותק, הכשרה או השכלה. וודאו שהשוני בשכר איננו נובע מאפליה על רקע מין. נשים וגברים זכאים לשכר שווה באותו מקום עבודה, בעד אותה עבודה, או בעד עבודה שוות ערך. השכר כולל כל גמול, למשל: הוצאות רכב, שימוש בטלפון, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, הפרשות לקרנות או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף. אולי יעניין
אפליה והתאמות בתעסוקה
אפליה אסור למעסיק להפלות אדם עם מוגבלות בתעסוקה, וחובה לספק לו התאמות. להלן הרחבה בנושאים אלו. איסור אפליה אי קבלה של עובד עם מוגבלות על בסיס המוגבלות היא אפליה, המהווה הפרה של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אם כישוריך תואמים את דרישות התפקיד או המשרה המפורסמת על ידי מעסיק, אתה יכול להתמודד כשווה בין שווים על משרה ולהתקבל לעבודה, בשכר מלא ועם מלוא הזכויות הנלוות, ככל עובד אחר.כך לדוגמא – אם אדם עיוור מבקש להתקבל לעבודה כעו"ד, אסור למעסיק שלא לקבלו רק בשל העובדה
דיני עבודה
מבוא דיני עבודה הינו תחום משפטי המקיף בתחומו את כל החוקים אשר חוקקו בישראל במטרה להסדיר את יחסי העבודה וביניהם: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק פיצוי פיטורין, חוק הסכמים קיבוציים, חוק עבודת נשים, חוק חופשה שנתית, חוק העסקת בני נוער, חוק שכר מינימום ורשימה נוספת של חוקים הקובעים את חובותיהם וזכויותיהם של ציבור העובדים והמעסיקים. תחום משפטי זה, נידון במסגרת ערכאות נפרדות באמצעות מערכת ייחודית של בתי דין (בתי דין לעבודה) אשר הוקמה בישראל בשנת 1969 מכוח חוק בית הדין לעבודה. מערכת זו, עוסקת בענייני
