למרות הביקורת החמורה על שיטת העבודה במפעל המעסיקה יצאה פטורה מפיצויים, מאחר שהם נבלעו בתגמולי הביטוח הלאומי העצומים שקיבל העובד עקב תאונת העבודה המסתכמים בכמיליון שקל.
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב נקבע כי בעלת מפעל עץ אחראית ל-90% מהנזקים שנגרמו לעובד זר מאריתריאה שארבע מאצבעות ידו הימנית נקטעו בזמן שהזין קורות במכונת גריסה. השופטת אורלי מור-אל קבעה כי תוצאתו הסופית של פסק הדין מעוררת אי-נוחות מאחר שהפיצוי שנפסק לתובע – כ-825 אלף שקל – נבלע בתגמולים שקיבל מהביטוח הלאומי, ובמצב כזה החוק פוטר דווקא את המעסיקה הרשלנית מתשלום, בעוד שבעלת הקרקע, שרק 10% מהאחריות הוטלו עליה, תצטרך לשלם את חלקה.
העובד הגיע לישראל ב-2012. כשנה לאחר מכן החל לעבוד במפעל "חלדר ב.ג." שעסק בתחום העץ והוצב להזין עצים בשתי מכונות גריסה במקביל.
בתביעת נזיקין שהגיש נגד בעלת המפעל (כמעסיקה שלו) ובעלת המקרקעין "ד.ח. עוז סחר בעץ" הוא טען כי ביום השני לעבודתו ידו הימנית נתקעה בין הסכינים החדות, ו-4 מאצבעותיו נקטעו.
הביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה ומאז ועד היום שילם לו כמיליון שקל דמי פגיעה וקצבת נכות.
הנתבעות טענו כי לא ייתכן שידיו של העובד הגיעו לתוך המכונה אלא אם עשה זאת במכוון. במילים אחרות, טענתן הייתה כי העובד ביצע את התאונה בכוונה במטרה לזכות בפיצויים.
יעילות על חשבון בטיחות
השופטת מור-אל ציינה כי הטענה הזו מקוממת. סרטון שהוגש לה והראה את התובע עובד, קבעה, מעיד כי "התובע נדרש לעבודה קשה ומפרכת, למול שתי מכונות גדולות לסירוגין, כאשר חובתו הייתה לדאוג שבכל עת פתח ההזנה יהיה מלא בקרשים".
כי כדי להקל על העבודה נבנתה במה אך לפי התיעוד, נראה כי דווקא היא גרמה לסיכון כיוון שקירבה את ידיו לאזור הסכינים החדות. בתוך כך השופטת הזכירה כי התאונה אירעה בשעה 2 לפנות בוקר – אחרי שהתובע כבר עבד כ-9 שעות באופן אינטנסיבי.
בנוסף לכך השופטת קבעה כי העדויות והראיות בתיק מובילות למסקנה שהתובע לא קיבל הוראות בטיחות מספקות ולא הודגשו בפניו הסיכונים הטמונים בעבודה עם שתי מכונות גריסה במקביל. "ניכר שהועדפה יעילות העבודה על חשבון בטיחות העובד ובכך, ללא ספק הופרה כלפיו חובת הזהירות", כתבה.
נקבע לפיכך כי מידת האחריות של המפעל עומדת על 90% ואילו 10% מהאחריות הוטלו על בעלת הקרקע שאפשרה למפעל לעבוד ללא רישיון.
כמו כן, השופטת מצאה לנכון להטיל 10% אשם תורם על העובד, שמצופה היה כי יבצע את העבודה המסוכנת בתשומת לב.
באשר לנזק, לנוכח הפגיעה הקשה בפרנסתו של התובע – עובד כפיים במדינה זרה – השופטת החליטה שהנכות התפקודית עולה על זו הרפואית (40% לעומת 28%).
תחשיב הנזק בהתאם לכך הסתכם בפיצויים של 825,120 שקל עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, הוצאות רפואיות וגריעת כושר השתכרות. אלא שסכום זה נבלע בתגמולים שקיבל התובע מביטוח לאומי ולכן התביעה נגד המעסיקה נדחתה.
להשופטת ציינה כי תוצאת פסק הדין יוצרת אי-נוחות כיוון שדווקא המעסיקה הרשלנית יצאה פטורה מתשלום, בעוד שבעלת המקרקעין – שמידת אחריותה פחותה בהרבה – תצטרך לשאת ב-10% מהפיצוי שהם 85,512 שקל, בנוסף לשכר טרחה בשיעור 23.4% מהפיצוי ו-2,000 שקל הוצאות משפט.
בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי רבע מהסכום יועבר לתובע ואילו היתרה כהחזר לביטוח הלאומי.
- ב"כ התובע: עו"ד טל פרדמן
- ב"כ ביטוח לאומי: עורך דין אמיר סאבא
- ב"כ הנתבעות: עורך דין נזיקין יעקב עוד (מטעם המעסיקה), עו"ד סיוון יוספי (מטעם בעלת הקרקע)
עו"ד אסף ברק עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים

סוף עידן העבודה מהבית? מה מותר למעסיק לדרוש ומה הזכויות שלכם
המעבר ההמוני לעבודה מהבית נולד מתוך משבר עולמי, אך הפך במהירות למהפכה תעסוקתית. עובדים בנו שגרות חדשות, ארגונים התאימו תהליכים, ושוק העבודה אימץ מודלים גמישים.

חוק השכירות והשאילה, התשל״א–1971: מדריך משפטי מקיף למשכירים ולשוכרים בישראל
חוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971, הוא חוק אזרחי ישראלי שמסדיר את דיני השכירות וההשאלה (שאילה) של נכסים – בעיקר דירות ומקרקעין, אבל גם מטלטלין וזכויות. הוא

חוזה שכירות סטנדרטי – התקנות החדשות של משרד המשפטים ומה הן קובעות לראשונה
שוק השכירות בישראל עובר בשנים האחרונות שינוי עומק רגולטורי. אם בעבר כל חוזה שכירות נוסח באופן פרטי ולעיתים חד־צדדי, הרי שכיום קיימת מגמה ברורה של

העסקת עובדים בתקופת ניסיון – זכויות וחובות מנקודת מבטם של עובדים ומעסיקים
תקופת ניסיון היא שלב מכריע ביחסי העבודה. עבור העובד, זהו שלב המאופיין בחוסר ודאות, רצון להוכיח התאמה מקצועית וחשש מפיטורים מהירים. עבור המעסיק, מדובר בכלי

המדריך המלא לזכויות עובדים בישראל ב-2026
המדריך המלא לזכויות עובדים בישראל עדכון 2026 הערה חשובה: מסמך זה מבוסס על מקורות מוסדיים מאומתים: אתר כל-זכות, משרד העבודה, ההסתדרות, ומקורות רשמיים

לא רק נפילה במדרגות: תביעות נזיקין מהעידן הדיגיטלי – השמעת לשון הרע ברשתות חברתיות, דליפת מידע והפרת פרטיות כעוולה
מבוא: מהנפילה הפיזית לנפילה הדיגיטלית בעבר, תביעות נזיקין התמקדו בעיקר בנזקים פיזיים מוחשיים: תאונות דרכים, נפילות במדרגות, או נזקי גוף במקום העבודה. בעידן הדיגיטלי של
מאמרים קשורים לנושא:
- מחסנאי איבד שיווי משקל – המעסיקה תשלם לו כ-140 אלף ש' תאונת העבודה התרחשה כשהעובד התבקש לקשור שק חיטה פרום ונאלץ לעלות לשם כך על אחד השקים האחרים....
- לא ניהלו יומן נוכחות – ויפצו עובדת ב-123,000 שקל עובדת זרה שהועסקה במשך 3 שנים בקאנטרי תפוצה על ידי שתי חברות הניקיון שהעסיקו אותה. עיקר הפיצוי הוא על כ-56 שעות נוספות שביצעה מידי חודש....
- פיצוי של כ-107,000 שקל לבעלי דירה שגילו שהחנייה אינה שלהם במשך כ-16 שנה בעלי דירה בנשר חשבו שיש להם חנייה צמודה, עד שבאה שכנה וטענה כי החנייה רשומה על שמה בטאבו....
- לא חוקי: ההחלטה על הפיטורים נלקחה עוד לפני השימוע מנכ"לית, שפוטרה לאחר שהחברה נרכשה על ידי קבוצה גדולה, זכתה בפיצויים של כ-180 אלף שקל...
- כ-432,000 שקל פיצויים לאשת מכירות שפוטרה בהריון החברה פיטרה את העובדת בזמן שהיתה בהריון, ללא היתר....