
רשלנות רפואית והגבול הדק בין "החלטה רפואית סבירה" לרשלנות
מבוא רשלנות רפואית הפכה למונח משפטי נפוץ ומורכב המלווה במחלוקות רבות בתחום הרפואה והמשפט. אחת
מאמרים חדשים
מבוא רשלנות רפואית הפכה למונח משפטי נפוץ ומורכב המלווה במחלוקות רבות בתחום הרפואה והמשפט. אחת
דיני נזיקין במרחב הציבורי: מדרכות משובשות ונפילות ברחוב כל אזרח בישראל מצפה ובצדק לתשתיות בטוחות
מבוא דיני הנזיקין בישראל ובעולם נמצאים בתהליך מתמיד של שינוי והתפתחות, הנובע בין השאר מההתקדמות
מבוא: העולם התעסוקתי בעידן המשתנה בשנת 2025, נדמה כי שוק העבודה צועד קדימה בקצב שלא
בית הדין לעבודה הורה לחברה להימנע מלפגוע במעמדו עד להכרעה בתביעה שהגיש נגדה בטענה לפיטורים לא חוקיים תוך שימוש ציני במגפת הקורונה.
מדריך תיירים זכה בהפרשי שכר ופנסיה של כ-240 אלף שקל מאחר שהמעסיקה לא עמדה בתעריפים שנקבעו בהסכמים הקיבוציים.
בית הדין לעבודה קבע כי המשרד השתמש בסמכותו הניהולית כדי לבצע שינויים בתנאי העבודה שלא כדין ומבלי שניתנה לעובדת הזדמנות להגיב. עם זאת, טענותיה לאפליה על רקע פוליטי ופגמים במשרדי
בית הדין לעבודה אמנם קבע כי גרסת העובד לגבי מתכונת העבודה הייתה בעייתית ולא מהימנה אך חייב את המעסיקה בתשלום בכל זאת, משום שלא ניהלה פנקס שעות עבודה.
החברה מסרה לעובד מכתב פיטורים לאחר שדרש לקבל את טופס תנאי ההעסקה ואת העמלות להן הוא זכאי. בתום הליך משפטי היא חויבה לשלם לו יותר מ-182 אלף שקלים.
סטודיו, בו העביר המדריך שיעורים במשך כשבע שנים, טען כי הוא היה עצמאי ונתן שירות כנגד חשבוניות. אלא שהשופט בחן את מהותם של הדברים והגיע למסקנה שהתקיימו יחסי עובד-מעסיק.
הפיצוי ישולם על ידי שתי חברות בנייה: המעסיקה הישירה והקבלן הראשי. השופט קבע כי לפועל לא סופקו תנאי עבודה בטוחים, ומתח ביקורת על כך שאפילו לא מונה מנהל עבודה לאתר.
מורה שחזרה מחופשת לידה קיבלה מכתב פיטורים ב-60 הימים שבהם אסור לפטר אותה.
החוק מחייב מעסיק לשלם פיצויי פיטורים לעובדת שהתפטרה כדי להיות עם ילד שזה עתה נולד. אלא שבמקרה הנוכחי הוכח שמטרת ההתפטרות הייתה קידום והעלאת שכר.
המעסיקה טענה כי נאלצה לפטר את העובד כיוון שבמשך שלושה חודשים ישב בבית "ואכל חינם". בית הדין לעבודה הוקיע את התנהלותה וקבע כי היא לא מתאימה לתקופתנו.
בית המשפט קבע כי העירייה לא דאגה למערך פיקוח מסודר על המדרכות בעיר וכי אדם שצועד ברחוב לא אמור להשפיל מבט לקרקע ולחפש אחר מפגעים.
בעלת מגרש וקבלן חתמו על חוזה לבניית בית. הקבלן טען כי היא לא שילמה לו חלק מהכסף וגרמה לו לנזקים, אולם השופט שוכנע שהקבלן הוא שהפר את החוזה.
רח' אלטלף 4, יהוד | טלפונים: עו"ד שני ברקוביץ: 050-942-2000 עו"ד קובי זיו: 050-655-4368 עו"ד תומר אהרוני: 054-426-4017 | דוא"ל: shanny@bazlaw.co.il
© ברקוביץ אהרוני זיו