תקנות הגנת השכר, תשע"ז-2017, שפורסמו ביום 26.07.17, קובעות כי במידה והסכים עובד בכתב לא לקבל תלוש שכר מודפס, רשאי מעסיק למסור לעובד את תלוש השכר, בין היתר, באמצעות אתר אינטרנט
מידע בנושא שעות עבודה רגילות ושעות נוספות – מהן שעות עבודה רגילות ומהן שעות עבודה נוספות, מתי מותר להעסיק עובדים מעבר לשעות העבודה הרגילות או הנוספות, ומה השכר הנדרש עבור
מעסיק חייב למסור לעובד הודעה על תנאי עבודתו, לא יאוחר מ – 30 ימים מיום תחילת העבודה.
מדריך תיירים זכה בהפרשי שכר ופנסיה של כ-240 אלף שקל מאחר שהמעסיקה לא עמדה בתעריפים שנקבעו בהסכמים הקיבוציים.
בית הדין לעבודה קבע כי המשרד השתמש בסמכותו הניהולית כדי לבצע שינויים בתנאי העבודה שלא כדין ומבלי שניתנה לעובדת הזדמנות להגיב. עם זאת, טענותיה לאפליה על רקע פוליטי ופגמים במשרדי
על פי סעיף עשרים ושלושה בחוק נקבע כי – "כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים ולהגנה מפני אבטלה.
שכר העבודה של כל עובד שכיר במשק הישראלי מורכב מהתגמול הבסיסי אשר סוכם בין העובד למעסיק, כאשר על פי חוק שכר המינימום, שכר העבודה לא יופחת משכר המינימום הקבוע בחוק
רק אחרי שפוטרה גילתה העובדת על הבשורה וסיפרה על כך למעסיקה. במצב כזה החוק מחייב לקבל היתר מהממונה, אלא שאת המהלך הזה ביצעה המעסיקה כעבור יותר משנה.
לאחר שהמעסיק עצמו הודה ש"תמיד הוא קיבל ממני יותר ממה שדווח בתלושים", גורל התביעה כבר היה ברור. הפיצויים נפסקו עבור הפרשי פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות ודיווח שכר כוזב.
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל-אביב נקבע כי עובד לא זכאי לתגמול עבור שעות נוספות אם נשאר מעבר לשעות התקן על דעת עצמו
עיכוב בתלושי השכר, פיטורים מיידיים, העלמת טיפים – ענף המלצרות בישראל חשוף במיוחד להפרת זכויות עובדים. אלה המקרים הנפוצים ביותר.
© ברקוביץ אהרוני זיו
