קטגוריה: פסקי דין

עו"ד שכיר, שסיכם עם מעסיקו שרוב שכרו ישולם דרך עסקים שונים כדי שלא לפגוע בקצבת הנכות שלו, דרש לימים הפרשי זכויות סוציאליות ונדחה בשתי ערכאות. "אין לאפשר מצב שבו 'חוטא

המעסיקה – חברת תוכנה פיננסית שמשרדיה בירושלים – טענה כי העובד משקר בכל הקשור למועד בו הכיר את ארוסתו ולכן אינו זכאי לדבר. אולם בית הדין האמין לעובד והורה לחברה

קיום ההסכם הותנה בכך שהרוכש יתקבל כחבר במושב בו מצויה הנחלה. המוכרת טענה כי התנאי לא התקיים אבל הרוכש הוכיח שהיא זו שגרמה לוועד המושב לדחות את בקשתו הראשונית, שהתהפכה

חברה שמוכרת מוצרים בתחום התקשורת תבעה לקוחות שלה על חוב מ-2009. מחיקות בלתי מוסברות באחת הקבלות ומחסור בעדים חיוניים הביאו את השופט לקבוע שהיא כשלה בהוכחת התביעה.

העובד התפטר לאחר שפניותיו לבעל החברה לא נענו. בבית הדין לעבודה טען הבעלים כי מעולם לא סוכם ביניהם על משכורת גבוהה יותר מזו ששולמה בפועל, אבל הראיות הוכיחו אחרת.

מכירת נכס הביאה למחלוקת בין המוכרים לבין חברת תיווך שסייעה להם. בית המשפט הכריע באופן חד משמעי: החוק מחייב הסכם כתוב, ואין סיבה לחרוג ממנו.

מעבר לטענותיו בדבר קיפוח זכויותיו, טען האיש כי הוציאו אותו לפנסיה מוקדמת רגע לפני גיל הפרישה בגלל מצבו הבריאותי.

למרות הביקורת החמורה על שיטת העבודה במפעל המעסיקה יצאה פטורה מפיצויים, מאחר שהם נבלעו בתגמולי הביטוח הלאומי העצומים שקיבל העובד עקב תאונת העבודה המסתכמים בכמיליון שקל.

חברה פיטרה עובדת לאחר כ-13 שנות עבודה, בלי שימוע ובלי פיצויים.

החברה טענה כי מדובר במשרת אמון המחריגה את העובד מחוק שעות עבודה ומנוחה, אך עמדתה נדחתה.

בימ"ש השלום פסק לעובד פיצויים מופחתים משום שלא הקטין את הנזק באמצעות תביעה לקצבת נכות נפשית מביטוח הלאומי.

החברה פיטרה את העובדת בזמן שהיתה בהריון, ללא היתר.